 |
|
 |
||
|
||||
 |
יישנו הספר של דן בורסטין "הסודות שמאחורי צופן דה וינצ'י". זהו ספר מעניין וקולע על המקורות, שדן בראון (מחברו של ה"צופן" המדובר). ממנו ניתן להסיק, שמחברו של "צופן דה וינצ'י" סילף את העובדות מהמקורות, לפעמים הסתמך על מקורות שקריים (אנטישמיים בעיקר), ויישנם המקרים שבהם הוא אף תיאר עובדות בצורה אבסורדית: למשל- הוא לא ידע כלל את המפה של פריס- איך באמת מסודרים המקומות המדוברים בספר, וכך יצר אנדרלמוסיה שלמה בעלילה. הנה כמה לינקים לכל מי שמעוניין: http://www.ibooks.co.il/NS_GETPRODINFO.ASP?ProdID=11... ובאנגלית:http://www.easy-web.co.il/booknet/nconfigout.asp?psn... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זו הצגה שחוטאת משהו לאמת. דן בראון בחר מקורות מסוימים שכבר הוכחו בעבר כמזוייפים ככל הנראה (ה''דוסייר סיקרט'' למשל), אך חלקים ניכרים ממה שכתב הם אמת (הבשורות הגנוזות - הבשורה על פי תומא וכו'), ואף בורסטיין מציין זאת בספרו במסקנות שהוא מביא מפי מבחר מלומדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תשובתך אני יכולה להסיק, שלא קראת את ספרו של בורסטין, שעליו המלצתי: שם מתוארים כל מקורותיו של דן בראון. גם אם מדובר במקורות אמינים- הרי רובם סולפו, בכדי להתאים אותן לעלילת הרומן. במה שקשור ל"כתבי הקודש" הנוצרים (הרשמיים והלא רשמיים)- מדובר בפרשנותו של המחבר, ששוב-עיצב אותה בשביל שתתאים ליצירה. שאר הטיעונים מופיעים בספר, שהמלצתי עליו לעיל. המסקנה הבלתי נמנעת היא, שאל לנו לראות את הספר "צופן דה וינצ'י" כספר עיון, אלא כרומן לכל דבר. אני אישית נהניתי מאוד מהרומן- קראתי אותו מתחילתו ועד סופו בקריאה אחת: אבל דמיון לחוד ומציאות לחוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקת לא נכון. קראתי גם קראתי (הוא מחכה אצלי על השולחן בבית כדי שאחזיר אותו לבעליו החוקיים). דן בראון מערבב היסטוריה עם משאלות לב. חלק ניכר ממה שכתב הוא נכון ויציב (הבשורות הגנוזות לדוגמה, או מסדר "אופוס דאי", טוב, לא *כל* מה שהוא כתב על המסדר הזה), חלק הוא שאלה פרשנית (מה משמעות מה שכתוב בבשורות הגנוזות לדוגמה), חלק מתבסס על תאוריות שכבר הופרכו (ה"דוסייר סיקרט" ו"מסדר ציון") וחלק פשוט שגוי (באחד מהתיאורים של הנסיעה ברחובות פריז הוא כותב שהרכב פנה שמאלה במקום ימינה אא"ט, מה שלא נכון בהתאם למפת פריז). אבל אם הגעת עד כאן כדי לומר "שאל לנו לראות את הספר "צופן דה וינצ'י" כספר עיון, אלא כרומן לכל דבר.", הרי שזה מה שכבר כתבתי בפסקת הסיום של מאמרי לעיל. גם רומן בדרך כלל מתבסס על מציאות מסוימת, השאלה היא רק איפה עובר הגבול בין מציאות לדמיון. אצל בראון הקו עובר קצת יותר קרוב למציאות מאשר ברומן הממוצע, אבל מה שבראון כתב זה עדיין רומן, וההצהרה שלו בתחילת הספר על נכונות הפרטים היא מוגזמת-משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר הזה (הקו בין מציאות לדמיון בספרות) מומלץ מאוד הספר Six Walks in the Fictional Woods של אומברטו אקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמר לנדאו על "הסודות שמאחורי צופן דה וינצ'י". "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jht... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |