בתשובה לidan, 09/03/05 13:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הספר של קרייטון שימש כנקודת מוצא למאמר בעיקר בגלל ההקדמה שלו, שבה מביע הסופר את חששותיו האמיתיים כאדם מפזיזות טכנולוגית. (הספר עצמו מהווה עלילה בדיונית שמציגה תסריט אפשרי לגבי החשש הזה). המאמר לא נועד כביקורת על הספר, אבל אם כבר נשאלה השאלה, מדובר לדעתי בספר בינוני, אשר ניכר בו שהוא חוזר באופן מודע על הנוסחה של פארק-היורה. החלק הראשון של הספר מהנה יותר, בעיקר בגלל התאור של בכיר ההיי-טק המובטל שיושב בבית ומנהל את חיי המשפחה בעוד אשתו סגנית-הנשיא מגיעה הביתה מאוחר ומתנהלים ביניהם חיכוכים שמסופרים בגוף ראשון על ידי הגבר, ואשר הופכים את התפקידים "המסורתיים" במשפחה. זו אולי הייתה יכולה להיות האמירה היותר מעניינת ומשמעותית של הספר אלמלא (זהירות, ספויילר לספר בתחתית ההודעה) . . . . . . . . . . . . . . *** ספוילר *** . אלמלא מסתבר בסוף שהאם מתנהגת ככה לא בגלל שיש כאן יציאה פמיניסטית כנגד התפקידים "המסורתיים" בחברה, אלא סתם בגלל שטרף אותה נחיל ננוטכנולוגי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה אם חשדתי בכשרים... בכל מקרה, הבעיה שלי עם הספר הזה היא שקריצ'טון לקח את הרעיון של ה"עיסה האפורה" (grey goo) שנטחן עד דק בידי אנשי הננוטכנולוגיה, מחזר ומסחר אותו עד זרא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |