 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם כבר, אז הנה מתאבן: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עידן היקר, הרשה לי להבטיחך שאין למערכת האייל שום מידע על קשר מסחרי בין כותב המאמר, אבי עבודי, לספריית מעריב, Harper Collins, או כל אינטרס מסחרי אחר. כמו כן, אין קשר מסחרי בין מערכת האייל הקורא להוצאות ספרים אלו. אם יוודע לנו על קשר שכזה נשמח לעדכנך כמו גם את שאר הקוראים. נשמח אם תודיענו בדואר אלקטרוני על כל מידע כזה שנמצא ברשותך. בברכה, ערן בילינסקי, עורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן היקר, מוטב היה לפנות ל idan באותיות אנגליות כפי שהוא חותם על הודעותיו, ולחסוך מאיתנו את התיקון שלי ואת התיקון שלו ואת הטרוניה שלך על שני התיקונים האלה. בברכה, שכ"ג, קורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה לכולם על ההדגמה בנושא ''הקשר שבין קטנוניות לננו-טכנולוגיה'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר של קרייטון שימש כנקודת מוצא למאמר בעיקר בגלל ההקדמה שלו, שבה מביע הסופר את חששותיו האמיתיים כאדם מפזיזות טכנולוגית. (הספר עצמו מהווה עלילה בדיונית שמציגה תסריט אפשרי לגבי החשש הזה). המאמר לא נועד כביקורת על הספר, אבל אם כבר נשאלה השאלה, מדובר לדעתי בספר בינוני, אשר ניכר בו שהוא חוזר באופן מודע על הנוסחה של פארק-היורה. החלק הראשון של הספר מהנה יותר, בעיקר בגלל התאור של בכיר ההיי-טק המובטל שיושב בבית ומנהל את חיי המשפחה בעוד אשתו סגנית-הנשיא מגיעה הביתה מאוחר ומתנהלים ביניהם חיכוכים שמסופרים בגוף ראשון על ידי הגבר, ואשר הופכים את התפקידים "המסורתיים" במשפחה. זו אולי הייתה יכולה להיות האמירה היותר מעניינת ומשמעותית של הספר אלמלא (זהירות, ספויילר לספר בתחתית ההודעה) . . . . . . . . . . . . . . *** ספוילר *** . אלמלא מסתבר בסוף שהאם מתנהגת ככה לא בגלל שיש כאן יציאה פמיניסטית כנגד התפקידים "המסורתיים" בחברה, אלא סתם בגלל שטרף אותה נחיל ננוטכנולוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה אם חשדתי בכשרים... בכל מקרה, הבעיה שלי עם הספר הזה היא שקריצ'טון לקח את הרעיון של ה"עיסה האפורה" (grey goo) שנטחן עד דק בידי אנשי הננוטכנולוגיה, מחזר ומסחר אותו עד זרא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |