 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכולת לערער שיווי משקל של יריב זה טוב, אבל כשמצמצמים שיטה שלמה לכדי משחקי "הפלות", זה כבר קרוב למיותר. כמה פעמים יצא לך לצפות באולימפיאדה בג'ודו, לראות מישהו מנצח בהפלה, ולראות שבסוף ההפלה שלו הוא היה במצב נחות מהיריב? אם לא יצא לך הרבה אז לי כן. חוץ מזה שג'ודו לא מוגדר כאמנות לחימה, אלא כספורט. הוא ספורט מדיד, שלא כמו שאר האמנויות, שאינן מדידות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"כשמצמצמים שיטה שלמה לכדי משחקי "הפלות"" אז אתה טוען שאומנות הלחימה שנקראה בעבר "ג'ודו" החילה הרבה יותר ממה שמלמדים היום תחת השם הזה, ומה שמוכר היום כג'ודו זה גרסה מסורסת של האומנות לחימה המקורית לצרכי ספורט ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. היא הרי התפתחה מהג'וג'יטצו. מצאתי משהו על זה בגוגל. יש שם עוד חומר על אמנויות הלחימה והחלוקה של קראטה לשיטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה זכרתי את תמצית הסיפור של האיי-קי-דו בתור הסיפור של הג'ודו, ובכלל לא היה לי שמץ של מושג לגבי הקשר בין ג'ודו, איי-קי-דו וג'ו-ג'יטסו. ועל הנינג'יטסו בקצת יותר פירוט: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |