|
||||
|
||||
באקדמיה לא מכשירים עיתונאים אלא חוקרי תקשורת. אני אפילו חושב שיש מתאם שלילי בין לימודי עיתונאות באקדמיה לבין עיסוק לטווח ארוך בתחום כעיתונאי, אבל אל תבקש ממני להוכיח את זה. בכל מקרה, העיתונאים הפעילים היחידים שאני מכיר שלמדו איתי תקשורת היו עיתונאים פעילים לפני שהתחילו ללמוד, כך שאני לא דואג להם. |
|
||||
|
||||
יכול להיות. בד"כ הייתי מקבל את מה שאתה אומר (אני, מה אני מבין בתחום בהשוואה לצ'יף1) אבל הפעם לושתכנעתי. כמה חוקרי תקשורת כבר יש? זה אולי מה שהאקדמיה רוצה לעשות (להכשיר חוקרי תקשורת), אבל זה לא סותר את מה שאמרתי. למעשה היא "מכשירה" (שזה בעצם מספקת כוכבית נוספת בקורות החיים) סטודנטים כך שיוכלו להתקבל למקומות עבודה רלבנטיים. הרוב המוחלט של הסטודנטים, לא יחקור שום דבר. (גם ממני אל תבקש להוכיח את זה) אבל נראה לי שעל כל חוקר תקשורת שיוצא מהאקדמיה, יש כמה וכמה סטודנטים שמסימים תואר ראשון/שני בתקשורת ומצטרפים למעגל העבודה בתחום (לאו דווקא ככתבים בעיתון, אבל הביקורת שהיתה לי למעלה תקפה לשאר תחומי תקשורת ההמונים2). אני לא בטוח שעבודה עיתונאית לפני תחילת התואר מחסנת אותך מפני הציניות השוררת באקדמיה. _________ 1 טוב נו - X-צ'יף. 2 כן. בעולם המוזר והמקביל בו אני חי, גם לפרסומאי צריכה להיות אתיקה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אני מתכוון לכך שהאקדמיה לא צריכה לראות לנכון ללמד את התלמידים לנהוג לפי האתיקה העיתונאית (קורסים על אתיקה עיתונאית יש, אבל שם מלמדים מה היא, ולא מחנכים את הסטודנטים לנהוג לפיה). אכן, מרבית הסטודנטים שלמדו תקשורת והולכים לעסוק במשהו שקרוב לזה, פונים לתחום הפרסום. יצורים דלוחים ונתעבים שכמותם. (רוב האנשים שאני מכיר שלמדו תקשורת בתואר ראשון והמשיכו לתואר שני, פנו לתחום אחר בתואר השני. אני, לדוגמא). |
|
||||
|
||||
בתגובה 285387, בהתיחסות שלי לאקדמיה, לא אמרתי מה האקדמיה צריכה לעשות. אמרתי מה לדעתי היא עושה. (אגב ובקצרה, הרי אנחנו לא רוצים להרגיז את עורכי האתר: מה באמת אתה לומד בתואר השני?) |
|
||||
|
||||
הסתקרנתי מי זה כותב מס' 1, אז בדקתי: תהיתי אם יש כותב מס' 0, אז בדקתי ואין: ניסיתי סתם מספר אקראי והופה: מה אתם יודעים, או שהאדון הנכבד שלח מאמר שעבר עריכה אבל נפסל, או שהמערכת רצתה לפרסם מאמר של האדון, אבל זה לא הלך. חיפשתי מי עוד כמעט פרסם/מה כאן מאמר. הנה הרשימה, השתמשו בקישור http://www.haayal.co.il/author.php3?id= עם המספרים כדי לקרוא מעט על הכותב/ת. 7 ערן טרומר 36 אמיר שני (מופיע כ19) 56 נדב מור 78 בועז ישראלי (אולי מופיע כ51) 95 גלעד בר יוסף 102 אייל רון 103 עמית גבריהו (מופיע כ206) 118 ? 130 אורי מילשטיין 143 יעקב גרינוולד 160 דרור דביר (מופיע כ204) 164 עורך הטריוויה (כנראה באג) 165 עפר א. ישראל 172 אתי אלמוזלינו 175 ליאור שניידר 190 כליל החורש נאורי 202 הדר ליפשיץ 207 אורי קציר (מופיע כ117) 215 אנני הול (בכבודה ובעצמה) 227 ניצן יניב (המאמר המוסר שלו עדיין מופיע במנוע החיפוש למרות שלא ניתן לראותו) |
|
||||
|
||||
לגבי נעם ארנון, הוא שלח לנו מאמר אבל גם ל-ynet, והם פרסמו אותו בערך שעה לפני שהתכוונו לפרסם אותו, אז ויתרנו. כל השאר הם גם אנשים שקיבלנו מהם מאמרים שנכנסו לחדר העורכים אבל בסופו של דבר לא פורסמו (מסיבות שונות), ויש שם גם איזה ניסיון אחד, וגם ארבע כפילויות בטעות. אין לי מושג מה קרה לכותב 118, ועורך הטריוויה מופיע שם כדי שיוכל לכתוב תגובות חומות תחת השם הזה. נדמה לי שזה מסכם את הטריוויה האיילית להפעם. |
|
||||
|
||||
ואנני הול? |
|
||||
|
||||
היא הניסיון. |
|
||||
|
||||
כן, מאה קולפה. |
|
||||
|
||||
ולמה בעצם מתעתקים Annie/Anny ל"אנני" ולא ל"אני"? |
|
||||
|
||||
לפי ההיגיון הזה צריך לבטל 90% מהשמות הפרטיים בשפה העברית שהם גם שמות עצם כלליים או תארים. שלא נתבלבל. |
|
||||
|
||||
ברוב השמות שהם גם מילים כלליות די קל להבין מההקשר למה הכוונה. ''אני'' מועד מדי לפורענות. נכון שגם הפתרון שנמצא הוא רדיקלי, אבל לאחר מחשבה קלה לא הצלחתי לחשוב על משהו יותר טוב. לתעתק ''אני'', ותיקוב העקביות את ההבנה, נראה לי פחות טוב. |
|
||||
|
||||
ומה לגבי השם (או הכנוי) מני? |
|
||||
|
||||
הבלבול הוא רק במצב אחד של השם, ולא במופע הבסיסי ביותר שלו. |
|
||||
|
||||
אפשר לשחק את אותו המשחק עם המתכנתים של איציק: http://www.icq.com/whitepages/wwp.php?uin=10002 אחרי כמה נסיונות מגיעים למסקנה שהרבה מספרים עד 100,000 חסרים. מעניין אם מירביליס "הקפיצו" מספרים באופן מודע בתחילת הדרך כדי לתת תחושה שיש הרבה משתמשים במערכת.http://www.icq.com/whitepages/wwp.php?uin=10001 http://www.icq.com/whitepages/wwp.php?uin=10000 http://www.icq.com/whitepages/wwp.php?uin=100002 ואם כבר מעלים את האוף טופיק המאוד חשוב הזה, אני גיליתי שיש לי דחף פתולוגי להיות משתמש מס' 1 בכל מערכת שאני כותב. זה הגיע לרמה שאחרי שמחקו לי את החשבון כמה פעמים(!) הוספתי שורה בקוד שמבטלת את המחיקה של משתמש מס' 1... |
|
||||
|
||||
אכן כן, מיראביליס התחילו את המספור המסודר מ-100000 (נדמה לי). אני קיבלתי 154962, וזה היה בשלב מאד מוקדם. |
|
||||
|
||||
המספר שלי היה קצת נמוך משלך, לכן אני נאלץ להזהיר אותך: ישנם גנבי מספרים בחוץ, ושיטת איחזור הסיסמא של ICQ פרוצה לחלוטין. וודא שיש לך גישה לכל תיבות הדואר שאי פעם הוגדרו בחשבון. |
|
||||
|
||||
הבעייה תוקנה, ודפי כותב לא יוצגו יותר במקרה בו לא פורסמו בפועל מאמרים של אותו כותב. תודה על תרומתך לדיון הענייני בנושא החדשות שבראש דף זה. |
|
||||
|
||||
על לא דבר, אני רוצה להיות מטריד סדרתי כשאגדל, אבל בינתיים אין לי מספיק זמן לזה. |
|
||||
|
||||
וואלה. Sorry. |
|
||||
|
||||
ואני אמרתי שלדעתי אפילו את זה היא לא עושה, כי בין כה וכה רוב העוסקים בעיתונאות לא למדו תקשורת באוניברסיטה. אם הם כבר למדו את זה (ואין סיבה שיעשו כן), זה היה במקום כמו בי''ס כותרת, שעוסק בפן המעשי של העבודה, ולא בפן האקדמי של התחום. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מדע המדינה VS תקשורת באוניברסיטה העברית. נניח1 שעלמה מסויימת מתלבטת בין השניים. לאן יעדיפו פניה להיות מועדות? 1היפוטתית לגמרי, כן? |
|
||||
|
||||
תלוי במה העלמה רוצה להיות כשתהיה גדולה. אני למדתי תקשורת בחיפה (לפני שנים רבות) והיה מוצלח. אבל אני עוד לא החלטתי מה שאני רוצה להיות. |
|
||||
|
||||
וגם לא לדבר על עצמה בגוף שלישי. בכל מקרה מדובר על תואר נוסף לנוכחי, ובכל מקרה, נכון לעכשיו ירדתי מהרעיון לעבור לתוכנית משולבת, ככה שהדיון כנראה יישאר במישור הפילוסופי-תיאורטי. 1לא סכנה שצפויה בקרוב, ממילא. |
|
||||
|
||||
אללי, רק לא תקשורת. אבל תואר ראשון זה לא עניין של או, אלא של וגם. כלומר, אני מנחש פה שאת מתכוונת ללמוד עוד משהו, ומחפשת את החצי השני של התואר. אם הבחירה היא בין מדה"מ לתקשורת, זה לא חוכמה: מדה"מ לוקח בגדול (וגם אולי תזכי להיות מתורגלת שלי! סתם, סביר להניח שלא). אבל האמת היא שגם כל כל אפשרות אחרת שאני יכול להעלות על דעתי מנצחת את תקשורת. דרעק של חוג. (ובניגוד למה שלב"פ אומרת - גם אם את רוצה לעסוק בתקשורת, תקשורת זה חרא של חוג. למעשה - במיוחד אם את רוצה לעסוק בזה. ממש מוציא את החשק) |
|
||||
|
||||
כן, אבל _למה_ זה כל כך קקה של חוג? ולמה מדע המדינה שווה משהו? ז'תומרת, בהנחה שהוא אכן בנוסף ל- ולא עומד בפני עצמו, למה כן? (במיוחד כשהאלטרנטיבה היא פשוט להמשיך עם התואר שאני עושה היום סולו, ולהצליח בו קצת יותר) (ובניגוד למה שאתם השניים אומרים, אני את חיי הסמי-תקשורתיים כנראה סיימתי, ואף לא רגע אחד מאוחר מדי, כפי הנראה.) |
|
||||
|
||||
ובכן, לפחות באוניברסיטה העברית, שנה ב' של התואר היא בדיוק כמו שנה א' של התואר, מבחינת החומר הנלמד. למעשה, אפילו סמסטר ב' של שנה א' הוא זהה לסמסטר א'. במילים אחרות - את כל מה שיש ללמוד בתחום חקר התקשורת כיום, לומדים בסמסטר אחד. כל השאר הוא קשקוש ומריחה של אותן שלוש תאוריות מרכזיות. יתר על כן, יש בעיה עם חוקרים שעובדים במחלקה לתקשורת - אין להם קונטקסט. תקשורת לא מתפקדת בוואקום - היא תמיד חלק ממשהו אחר: סוציולוגיה, פוליטיקה, פסיכולוגיה, לינגוויסטיקה. חוקר שמתמחה בתקשורת בלי ללמוד את התחומים האחרים יודע מעט מאוד על כל תחום, והמון על שום דבר. זאת לעומת מי שבא ממחלקה אחרת, ומבין את הקונטקסט שבו פועלת התקשורת, ואז הוא יודע המון על התחום הזה של תקשורת, ויכול להגיד משהו משמעותי עליו. אז עדיף ללמוד תקשורת מאנשים שלא מלמדים בחוג לתקשורת. ומדע המדינה שווה פשוט משום שהוא מעניין, הוא רלוונטי להמון דברים, והוא מעורר מחשבה. מן הסתם, החיבה שלי לחוג הזה קשורה לעובדה שאותי זה מאוד מעניין, אז אני מניח שזה תלוי באדם. |
|
||||
|
||||
עזבי, עזבי, לכי על פיסיקה. |
|
||||
|
||||
ועל מים כבר הלכת? |
|
||||
|
||||
תלוי באיזה מצב צבירה. |
|
||||
|
||||
אני יודעת שהגישה המקובלת היא לטעון שאין בין לימודי תקשורת לעיסוק בתחום שום קשר, אבל אני לא לחלוטין מסכימה. ידע, כזכור, הוא כח, וידיע טובה יותר על איך פועל עולם התקשורת - גם מהאספקטים של פסיכולוגיה חברתית, למשל, מוסיף ליכולת של כל אחד לנתח בצורה יעילה יותר מגמות עתידיות, או סתם לראות את התמונה הגדולה. אני לא התיחסתי בכל מקרה ללימודים האקדמים כאל קרש קפיצה ישיר למקצוע. כבר בשנה ב' ידעתי שאני רוצה להיות שף. (הרבה זה עזר לי...) |
|
||||
|
||||
אחרי הטור של גל אוחובסקי, את בטוחה שאת רוצה לעסוק בתקשורת? |
|
||||
|
||||
אני בטוחה שאני לא. אני גם לא רוצה יותר להיות שף. כרגע אני רוצה להיות מוכרת בחנות ספרים*, ואחרכך בלרינה. או נמר. __ * למעשה, כרגע אני רוצה להיות בחופשת לידה. איזה כיף לקבל מה שרוצים בחיים? |
|
||||
|
||||
רשמתי לעצמי את המספר של התגובה הזאת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |