|
אני יכול להבין את ההקבלה בין ההקרבה העצמית של שהיד ולוחם ברמה הביו-פסיכו-סוציו-what ever - לוגית. אבל לפי דעתי הההבדל הגדול בין השניים לא טמון במוכנות להקריב מעצמך למען אחרים 1 אלא במטרות שאליהן מופנת המוכנות לההרג.
הדבר שעליו מתרעמים בציבור הישראלי הוא שהמתאבדים פוגעים במי שלא משתתפים במשחק באופן ישיר, קרי אזרחים. אם המאבק מכוון באופן ישיר כלפי לוחם אחר הרי הפעולה היא הוגנת. כלומר, אם מחבל מתאבד מפוצץ את עצמו ליד מחסום של חיילים אז בעיניי הוא משחק לפי הכללים ולא טרוריסט. אבל אם הוא מפוצץ את עצמו בתוך דיסקוטק אז הוא לא משחק לפי אותם כללים שהסכמנו עליהם.
1 לפני שנים מספר יצא לי לקרוא על מחקר מעניין של חוקר שוויצרי בתחום תורת המשחקים/כלכלה שהראה שפרטים בחברה מוכנים להקריב מהרווח האישי שלהם למען הענשת פרטים אחרים בחברה, גם אם זה בא על חשבונם האישי. לא יודע אם התאבדות יכולה להיכנס לקטגוריה הזאת, אבל אולי אפשר להתייחס אליה כאל מיקרה קיצון.
|
|