בתשובה לניצה, 02/03/05 1:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחרי שייבנה בית המקדש, מה בעצם ייעשה בתוכו שלא נעשה כבר כעת בבתי כנסת וברחבת הכותל? הקרבת קורבנות? (וסליחה על גילוי הבורות המזוויע). אם כבר גילוי בורות מזוויע, האם צום ט' באב הוא על חורבן בית המקדש, או (גם) על חורבן ירושלים, הגליית העם מארצו וכו' וכו'? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בבית המקדש יש הרבה טקסים אחרים. כולל הקרבת הקורבנות שירת הלווים ועוד. אני לא ארחיב כאן, אבל המשמעות העיקרית של בית המקדש לדעתי, זה הורדת הורדת החיבור בין עם ישראל לבין הקב''ה לרמה הממשית, הרלבנטית לחיים שלנו. כמו שנאמר ''ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם''. כלומר על ידי קיום המקדש, החיבור עם הקב''ה יהיה חי בתוכנו. קשה לדמיין את הדבר, כיון שלא חווינו אותו. אבל מהמסורות ומדרשי חז''ל שיש לנו בנושא, ניתן ללמוד שהמשמעות של המקדש בחיי האומה, כאשר היה קיים, היתה גדולה מאוד. הרבה מצדדי החיים, אבדו עם חורבנו. בעיקר הצדדים היצירתיים, המשתמשים בכוח הדמיון. אני מקווה שהכוחות הללו ישובו לעם שלנו, עם בניתו של בית המקדש. האבל על החורבן מתחיל עם צום י''ז בתמוז, היום בו נבקעו חומות ירושלים, נמשך בשלושה שבועות שנקראים ''ימי בין המיצרים'', בהם השתולל האוייב בעיר, ובהם נוהגים מקצת מנהגי אבלות (לא מתגלחים, לא קונים דברים חדשים, לא גוומרים עסקאות, לא מתחתנים וכו'), והשיא הוא צום תשעה באב, שאז נשרף בית המקדש. כך שהאבל הוא על הכל ביחד, כאשר שריפת בית המקדש מהווה את הסמל והשיא של החורבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הייתה האם האבל והצום הוא על חורבן בית המקדש, או שחורבן בית המקדש הוא בסך הכל סמל של חורבן ירושלים וגירוש העם. אם את לא מעוניינת להרחיב בעניין בית המקדש לא אדחוק בך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני הדברים כרוכים. בתפילות של היהודים לאורך כל הדורות היתה תפילה לשיבה לארץ כמו: "הרחמן הוא ישבור עולנו מעל צוארנו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו", וגם תפילה לבניית המקדש: "רחם נא ה' אלוקינו על ...... ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו", או "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו" ("בניין ירושלים" הוא שם לבניין בית המקדש) (כל אלו מתוך ברכת המזון). יש לבית המקדש תפקידים מיוחדים. בין השאר של השכנת שלום פנימי ועולמי, ובית תפילה לאומי וכלל עולמי, כפי שנאמר "כי ביתי, בית תפילה יקרא, לכל העמים". ריבונותו של עם ישראל על ארצו היא תנאי לבניין המקדש, אבל למקדש יש תוספת ערך ומשמעות, מעבר לריבונות הזאת. בניית בית המקדש הוא מצווה עצמית בתורה. כבר דוד המלך רצה לבנות את המקדש, אבל נאסר עליו לעשות זאת בגלל ששפך דמים רבים. פרשנים הסבירו שזה נאסר עליו משום שבית המקדש הוא לשלום, לכפרת עוונות ולעטרת תפילה. (כך גם נאסר להניף ברזל על המזבח ולסתת את אבניו, כיון שתפקיד המזבח הוא לשלום, והברזל תפקידו בדרך כלל למלחמה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |