 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אפשר היה לנסח "בקיצור", הייתי איכשהו מוצא דרך. אני לא טוען שקל להבדיל בין התבטאות מסוכנת ("יש לחסל את ראש הממשלה") לבין התבטאות לגיטימית ("שרון דיקטטור מושחת"). מה עושים עם "הלוואי שאריאל שרון יקבל כדור"? מה דעתך על סגירת התיק נגד "אינדימדיה" 1, שפרסמו תמונה של שרון מתנשק עם היטלר? האם "נניח לרגע שבעקבות סכסוך שכנים היו יורים באחד מהילדים שלך" היא התבטאות אלימה? אני לא חושב שהאנשים שזה מקצועם (הפרקליטות וחברי הכנסת) עוזרים במשהו, כשהם מתווכחים 2 אם החוק צריך לאסור קריאות שיביאו ל"אפשרות סבירה" לאלימות, "ודאות קרובה" לאלימות, או "אפשרות ממשית" לקיום אלימות בעקבות הביטוי. לכתובת רחוב כמו "הלוואי שאריאל שרון יקבל כדור" יש שלוש השלכות. ראשית, היא יוצרת אווירה ציבורית מאיימת ולא נעימה (האם אנחנו מוכנים לאסור על התבטאויות וכתבות שזו התוצאה שלהן?). שנית, היא עלולה להסית מישהו לאלימות (קשה לי להאמין שיש אפילו דוגמא אחת למישהו שפעל באלימות בעקבות כתובת שראה ברחוב). שלישית, היא יוצרת איום מרומז שכותב הכתובת מתכנן פעולה אלימה (אבל אז הוא מן הסתם ישתדל להשאר במחתרת). אולי אתה יכול לעזור במציאת קריטריונים, אילו התבטאויות גוררות "אפשרות ממשית" לקיום אלימות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמלאכתי נעשית ע"י היפני. יש, כמובן, כמה ניואנסים, אבל אני לא רואה הרבה טעם לפצל את הפתיל שלך איתו לפתיל מקביל. השאלה, כרגיל במקרים כאלה, היא מה מחירה של שגיאה בכל כיוון. אני בהחלט מסכים שגם סתימת פיות גורפת מדי היא בעלת מחיר גבוה (האם יש צורך לספר שעד רצח רבין הייתי בצד השני של המתרס? במו אוזני שמעתי מזכירה במקום העבודה בו עבדתי אז אומרת "צריך לתקוע לו (לרבין) כדור בראש" ולא הגבתי בכלל1). ___________________ 1- ומי שרוצה להעלות את הגב' הר-שפי על ראש שמחתנו, שיפסיק לבלבל את המוח מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, אבל השיקול הוא לא מה עדיף, שוק חופשי (חופש דיבור) או מניעת אלימות. אני חושב שאיסור על התבטאויות לא-אלימות לא יחסוך אלימות, אלא יגביר אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככלל, אני נוטה להסכים עם רוב מה שכתבת כאן, וגם עם הסיכום אליו הגעת עם האייל היפאני. קושי אחד שיש לי הוא עם "קשה לי להאמין שיש אפילו דוגמא אחת למישהו שפעל באלימות בעקבות כתובת שראה ברחוב"; זה לא חייב להיות כל כך פשוט. אפשר לדמיין1 מצב בו כתובות מתלהמות מרובות ברחובות (אני זוכר *המון* גרפיטי וסטיקרים בירושלים) מעודדות אדם לעשות עוד צעד אחד בדרך אל התהום - להרגיש שיש תמיכה למעשהו המתוכנן, לחשוב שהמצב באמת נורא ואיום, לבלות עוד כמה דקות כל יום בהגיגים רתוחים על המשטר המנוול. האם יש להשליך לצינוק כל מדביק סטיקר? לא ולא. כפי שציינתי, אני מסכים לגמרי שבמישור התחיקתי יש להיזהר מאוד מהיסחפות מופרזת, הגורמת נזק לא רק לדמוקרטיה ולחופש הביטוי אלא גם לאמינות של המחוקקים (כשמאלני, אני מתכווץ בכל פעם שפוליטיקאי מהשמאל מתחיל להתלהם בעקבות איזה אירוע שולי ומטופש). אין לי הצעה פרקטית מוצלחת יותר מאשר להשאיר את המצב בערך על כנו (בלי החמרות משונות על "קשר סביר"), ולקוות לשיקול דעת מצד המשטרה והתביעה. אני רק לא מסכים עם הניתוק המוחלט שעשית בין כתובות ברחובות למעשי נבלה. 1 רק לדמיין. אין לי קישורים ואין לי דוגמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לאחרונה נחרדתי לגלות שחוקי לשון הרע הם כל כך רחבים בהגדרות שלהם, שלמעשה כל פעם שמישהו אומר משהו רע עליך, הוא זכאי לתבוע אותך. לא רק שלא צריך להוכיח שנגרם לך נזק - אפילו טענת ''אמת דיברתי'' לא עומדת לך. במילים אחרות, אם מישהו אומר למישהו אחר ''דובי הוא צבוע שמוריד סדרות טלוויזיה מהאינטרנט ומטיף לאחרים לא להפר זכויות יוצרים'', אני יכול לתבוע אותו על הוצאת דיבה, וזה לא ישנה בכלל שמה שהוא אמר זו אמת לאמיתה. אני חושב שהפגיעה כאן בחופש הדיבור היא הרבה יותר גרועה מכל מה שאנחנו מדברים עליו בימינו בנושאים הפוליטיים. תחשוב ששרון בכלל לא צריך חוקים נגד הסתה - הוא יכול לתבוע את מפיצי השלטים ''הדיקטטור'' ו''מושחתים נמאסתם'' על הוצאת דיבה, וכעקרון, שום דבר לא יוכל להציל אותם מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, שרון כבר תבע תביעת דיבה מישהו שקרא לו (פחות או יותר) שקרן. זה לא נגמר לטובתו של שרון. יכול להיות שהזכרונות המרים מאז מונעים ממנו לנקוט בצעד הפשוט שכתבת. או, במלים אחרות, החוק הזה (אם באמת זהו ניסוחו) הוא ''אות מתה''. שום בית משפט לא ירשיע אדם על שכתב עליך מה שכתב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להרשיע. לפעמים זה מספיק לאיים. מרבית האנשים יתקשו להתמודד כלכלית עם תביעת דיבה מצד גורם שיש לו מספיק משאבים. אגב, הדבר נכון במיוחד כלפי אתרי אינטרנט דוגמת האייל, או רבים מהבלוגים - לאייל אין שום משאבים כלכליים. אם מישהו יחליט להגיש נגדנו תביעת דיבה, אין לנו שום אמצעי להתגונן נגדה אפילו אם התביעה היא קנטרנית או סתם מטופשת. המשמעות היא שאנשים שהמטבע בכיסם יכולים, דה-פקטו, להפעיל צנזורה כלפי אתרי האינטרנט הלא-מסחריים, דבר שהאדם הרגיל לא יכול לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת קצת מוזר לקרוא את התגובה הזו. אולי היה צריך לתת לה רקע צהוב במקום כחול. מספיק בתיאוריה גם לאיים על בעל מכולת בשביל לקבל דמי חסות ואם כל בעלי המכולות יאמצו את הגישה הזו הרי שנגיע לזמנים טובים. מזל שברוב המקרים בעל המכולת שולח את המאיים לחפש את החברים שלו ואכן, המאיים הולך לחפש ולא שב. אני לא בעל אתר ולא רוצה 'לשחק אותה אבו עלי' אבל נראה לי שמדיניות של התכופפות כלפי כל איום כהגדרתך היא כניעה ללא תנאי שקודם כל תפגע ברמת האתר ובמשך זמן תגרום להתאבדותו הווירטואלית. אני מקווה שכאן דברים מתנהלים עם קצת יותר חוט שדרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שמדיניות כזאת היא בעייתית בלשון המעטה, ואני מקווה שלא נגיע למצב כזה, אבל אתה חייב להסכים איתי שהמצב החוקתי כיום הוא בעייתי מהבחינה הזו. בעל המכולת יכול בתאוריה לפנות למשטרה נגד המאפיונר. למי אני אפנה אם שרי אריסון תבוא ותדרוש ממני להסיר מיד איזה מאמר שפוגע בה, או שהיא תגיש נגדי או נגד האייל תביעת דיבה? איזה אפשרות יש לי להתגונן נגד זה? הרי אפילו אם התביעה היא מטומטמת לחלוטין, עצם הצורך לשכור עורך דין כדי שיטען זאת בבית המשפט כבר ממוטט אותי כלכלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים אתך שהמצב לכאורה בעייתי. השאלה היא, האם התפיסה שלך או של המערכת לא הופכת את המצב לבעייתי הרבה יותר. בוא נאמר שיש לי קצת כסף בצד ונורא נפגעתי מדברי הנאצה וההשמצות שמופיעות כאן נגד הקיבוצניקים/דוסים/שמאלנים, על פי התפיסה שלך, שיחה אחת לעורך דינו של אבי אשר ממילא עובד על שכר קבוע ואתה תתחיל לכתת את רגליך בנבכי השרת ותדלל את הדיונים באייל בשמונים אחוזים. כללי מידי אתה אומר? אם אני אורי פז, מספיק פקס קטן על מנת להעלים את כל פתיל בו הוא השתתף. לא יקרה אתה אומר? ניקח את הפוליטיקאי האחרון ששמעתי ברדיו לפני הניתוק מהרשת בן היומיים. אני חושב שפואד הוא פוליטיקאי מושחת וכוחני טיפש וחסר אחריות (אם תבקש הרחבות ונימוקים, תקבל) מה תעשה עם טלפון מהדובר של פואד לגבי תגובה זו? אז נכון, המצב הוא די בעייתי ואין לך משטרה לפנות אליה אבל אם תקרא שוב, לא טענתי שאברם מהמכולת פונה למשטרה אלא פשוט מגלה קצת חוט שדרה, מסתבר שכך אפשר לסנן רוב מוחלט של הצקות. אתה מכיר את הבדיחה 'מנסים, אם הולך - טוב, אם לא הולך - לא נורא. אז אני בטוח שכל מיני טמבלים פלצנים ינסו לעשות שרירים מידי פעם, במקום לרעוד מפחד אפשר לשלוח בתגובה צילום ברזולוציה גבוהה של הישבן שלי. ה'סתם מתעלקים' ילכו להציק במקום אחר. לאחר הסינון הברוטאלי אפשר לשבת לדבר עם הרציניים. לא נראה לי ששרי אריסון עונה לפרופיל של מגישי תביעות דיבה נגד האייל, מקסימום איזה פלצן שהתנפח למימדים לא פרופורציונאלים, לרוב זה עובר, לפעמים מתים מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, ורוצה רק לחדד נקודה שנשכחה במהלך הדיון. השאלה איננה ''הסתה - בעד או נגד'', אלא הדרך הראויה לטפל ב''מסיתים'' במסגרת החוק. המרכאות בכוונה. אני לא טוען שאין שום קשר בין הסתה (אמיתית) לאלימות, אלא שזה לא הגורם החשוב ביותר. נראה לי שהאווירה במעגל החברתי המצומצם סביב החשוד שלנו משפיעה עליו הרבה יותר מאשר הכתובות ברחוב או הנאומים בהפגנות. השאלה כעת היא איזו דרך יעילה יותר בטיפול באווירה הזו. האם נסיון לחלחל את השלווה מלמעלה (בזה שהנאומים יהיו מתונים יותר בפקודה) יכול לעזור, או שטיפול קשוח בנואמים יצור אווירה של ''סותמים לנו את הפה'' שתוצאותיה חמורות יותר מן ההשפעה האפשרית של הסתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני שוב מסכים (אווירת הסכמה נדירה בנושא כה טעון?) ורק מחדד עוד את המחודד כבר ממילא: אני מניח שאינך מניח שצריך רק לאתר את הגורם החשוב ביותר ולטפל רק בו - מותר לנסות לעשות משהו גם עם גורמים 2-5. אני סקרן גם מה הגישה שהיית מציע לטיפול בגורם הראשון במעלה (לי אין תשובה ברורה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הגורם החברתי, אני מניח שמסתובבים בשטח הרבה סוכנים ומודיעים של השב''כ (ומקווה שהלקחים מפרשיות אבישי רביב הופקו). לגבי ה''הסתה'', הטענה שלי היא ש''טיפול'' בגורם הזה (אם הוא פוגע בחופש הדיבור במקומות שאסור לפגוע בו), גורם יותר נזק מתועלת. יש מקרים נדירים של הסתה אמיתית שאפשר וצריך לטפל בהם בחומרה. בשאר המקרים, המהומה התקשורתית (כולל הפוליטיקאים הקטנים שרוכבים על הנמר) יוצרת תחושה מסוכנת של סתימת פיות. מעבר לזה, אשרי המאמין שזעקות השבר נובעות מחשש אמיתי לאלימות, ולא ממניעים פוליטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבלו אותו, האבישי רביב הבא: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/872/965.html : "מקור מודיעין משטרתי הפעיל בחוגי הימין הקיצוני בישראל, ומוסר מידע ליחידה המרכזית של משטרת מחוז שומרון ויהודה, אחראי בעצמו להפצת סטיקרים נגד ראש הממשלה וכן נגד ערבים. האיש, המוסר את ידיעותיו ללא תשלום, היה מעורב גם בגיוס פעילים להפגנות שהתרחשו בשבוע שעבר, שבמהלכן חסמו פעילי ימין קיצוני צומתי תנועה. בשבועות האחרונים אמר האיש למקורביו שבכוונתו ליזום פעולות מרי אזרחי נוספות, אלימות הרבה יותר, במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות שתצא לדרך בעוד חמישה חודשים. על פי התכנון, מדובר בפגיעה במוסדות שלטוניים ובבתי משפט שהאבטחה בהם רופפת, וכן הצתות במקומות שונים בניסיון להעסיק את המשטרה ולמנוע ממנה לבצע כראוי את פעולת פינוי היישובים ברצועת עזה ובצפון השומרון. הפעיל המדובר, המתגורר מעבר לקו הירוק, אינו פועל בהנחיית רכז המודיעין המופקד על הקשר עמו, אלא רק מוסר למפעיליו מידע, לעתים חלקי בלבד, על פעילותו." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |