|
א. יש לא מעט אנשים שחוזרים בשאלה, גם במגזר החרדי. אבל המעבר הוא קשה, מי שחי כל חייו במסגרת חרדית יחסר את הכלים הדרושים כדי להשתלב במסגרת החילונית. המעבר הזה פירושו התנתקות מכל משפחתו, אבדן מקור פרנסה, גיוס צבאי בחלק מהמקרים ושינוי דרסטי של אורח החיים. בנוסף, הרבה ממה שחרדים יודעים על החילוניות הוא שיקרי ומפחיד. יתקשה לעבור למסגרת חילונית ולהשתלב בה. יש לא מעט אנשים שמעדיפים להימנע מהזעזוע באורחות חייהם ולהישאר במגזר החרדי למרות חוסר האמונה. ב. בלב ת''א, באזור שנקין חיים לא מעט חרדים, אם יוצא לך לעבור בשבת בבוקר (מוקדם) אתה תהיה מופתע. ג. מישהו כבר התייחס לעניין המצוות המבדילות לעומת המצוות הכלליות, ולכן מחדד את ההבדלים. להיות דתי פירושו לקיים את המצוות המבדילות כגון חוקי הכשרות, הפולחן וכו'. מי ששומר כשרות, הולך לבית הכנסת אבל רוצח הוא דתי לצורך העניין, מי שאינו שומר כשרות לא מבצע מצוות פולחניות אבל לא רוצח לא נחשב דתי. ד. אני מבצע גם מצוות ומנהגים שהצידוק שלהם הוא דתי בלבד ואין להם שום צידוק הגיוני, כשהסיבות בגללן אני בוחר לבצע אותן הוא חברתי ומשפחתי (למשל מזוזה בדלת, נישואים בטקס דתי וכו') זה עדיין לא הופך אותי לאדם דתי.
מצד שני כשאני חושב על זה, ד' וא' לא שונים מבחינה עקרונית אלא רק מבחינת המינון אז אולי בעצם אתה צודק ואי אפשר להיות דתי שאינו מאמין (או שלחילופין אני כן אדם דתי רק שהמינון של ה''דתיות'' שלי נמוך).
|
|