|
||||
|
||||
המוטיבציה העיקרית מאחורי הרעיון האופנתי של m-commerce (קיצור של mobile commerce, שהוא מסחר ובעיקר קניות באמצעות מכשירים ניידים) היא שלכל חברת טלפוניה יש כבר תשתית מוכנה של גביית סכומים מהמנויים על בסיס חודשי, ולכן העלות השולית של מוצרים ושירותים נוספים שעליהם ישלם המנוי תוך שימוש באותו מנגנון היא נמוכה יחסית. הקוץ באליה הוא שבשביל שזה יצליח, גם בהנחה שהטכנולוגיה תענה יום אחד על הצרכים, חייבת חברת הסלולר להמציא את עצמה מחדש בתור חברת שירותים כללית ולהתייחס לעיסוקה המרכזי (מכירת זמן אוויר) כמקרה פרטי של מכירת שירות ולא כלב העסק. בזה בדיוק עסק המאמר המקורי. |
|
||||
|
||||
מדוע חברות הסלולר לא פשוט יתאחדו עם חברות כרטיסי אשראי, (נקבל חברות סליקה-סלולרית) לא נצטרך יותר מזומן, כי הכל בסלולרי (נגשים בעקיפין את רעיון הארנק האלקטרוני על כל יתרונותיו), והעולם יהיה מקום טוב יותר. או שזה לא יקרה. |
|
||||
|
||||
רעיון פנטסטי |
|
||||
|
||||
לבקש שהחברות יתאחדו זה קצת מרחיק לכת. אני מסכים שאפשר היה לצפות לסוג של שיתוף פעולה ביניהן. הבעיה העיקרית שבולמת מהלכים כאלה היא השאלה של מי יהיה הלקוח. היום ברור שמחזיקי כרטיס אשראי הם לקוחות של חברת האשראי ומחזיקי טלפון סלולרי הם לקוחות של המפעיל הסלולרי. שיתוף פעולה ביניהם ידרוש שאחת משתי החברות תיקח את ההגה והשניה תספק לה שירות כקבלן משנה (קבלן של סליקה אם זו תהיה חברת האשראי או קבלן שמזרים הוראות ביצוע אם זו תהיה חברת הסלולר), מה שאומר שאחת מהחברות תאבד את משתמש הקצה כלקוח ישיר וכך תאבד מערכה. |
|
||||
|
||||
אבל מצד שני חברה אם שרות כזה תרוויח המון לקוחות חדשים שישמחו להשתמש בטכנולוגיה כזו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |