בתשובה לממי לביא, 28/02/00 23:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא התחמקתי. לא בכוונה, בכל מקרה. 1. אנשים לא מי יודע מה נחמדים כלפי אנשים אחרים. 2. שקרנים או טפשים. 3. אין לי שום בעיה איתם. זכותם. 4. אנשים שיצאו מפרופורציות. 5. הגדר "מסיתים". אם מדובר במסיתים לרצח - עבריינים. 6. אנשים עם בעיה בעייתית מאוד. פגיעה ברגשות? תמיד יש פגיעה ברגשות. האם צריך להתייחס אליה? באופן פרטי - בהחלט. אני מגנה, אישית, מכחישי שואה. מבחינה חוקית? היחידים שהמעשה שלהם יכול לפגוע פיזית האנשים הם המסיתים, ונגדם יש חוקים. כל השאר - היטב בתחום חופש הביטוי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, אינך עונה ישירות לעניין. אתמקד, ברשותך, בסעיף 6, לגבי יהודים המעוניינים להתפלל בהר הבית. כתבת שיש להם בעיה בעייתית מאוד. טעות בידך - לך יש בעיה בעייתית מאוד. יהודים אלו מעוניינים להתפלל, נקודה. הם אינם מעוניינים להשמיד, להרוג ולאבד אף אחד, הם אינם מעוניינים לחולל מהומות (אם כי לעיתים נדירות יש כמה פרובוקטורים שתופסים טרמפ) ובטח שלא לפגוע באף אחד, ובכל זאת - המשטרה אוסרת זאת, בדרך כלל. למה? מה הבעיה עם זה? איפה חופש הדת המפורסם? מה עם חופש הביטוי החיוני כל כך? ועוד, הרשה לי להקצין מעט את הנקודה. כתבת שאין לך בעיה (מעבר לבעיה אסתטית...) להסתובב עירום ברחובות. האם אין לך בעיה גם עם קיום יחסי מין באמצע הרחוב? ואם לא - האם אין לך בעיה שילדיך (לעתיד, אני מניח...) יראו זאת? יתירה מזאת - האם תאפשר לילדיך להשתמש בסמים? בדרך כלל אין זה כרוך בפגיעה פיסית! ובכלל, אם אין לך בעיה להסתובב עירום - מדוע אינך עושה זאת? לפי התיאוריה שלך, זהו דבר המותר לפי החוק ואינו בעייתי, ואני בטוח שאם תעשה זאת בשיינקין לא יהיו שם הרבה חרדים שיסקלו אותך, אם מכך פחדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. לא הבהרתי את עצמי היטב - הבעיה שלהם היא שבמדינה שלנו אין חופש אמיתי. צריך לאפשר להם להתפלל שם (בהנחה שבאמת אין להם כוונות רעות). חופש התנועה, חופש הדת, חופש הדיבור - כולם אומרים שצריך לאפשר להם להתפלל שם. חוקים טפשיים ו"רגשות דתיים" מונעים זאת מהם. לא, אין לי בעיה עם קיום יחסי מין ברחוב (אני לא אעשה זאת, אבל אם להם לא אכפת - אני פשוט לא אביט). לילד שלי זה לא היה מפריע לראות אנשים מקיימים יחסי מין (פרט למיני ביזאר וסאדו), אם זה לא היה דבר כל-כך מוקצה. הפוריטניות של החברה שלנו, בעיקר בכל הקשור לילדים, היא פשוט דבילית. לילדים שלי אני לא אאפשר להשתמש בסמים, פשוט משום שאני לא רוצה שיכנסו לכלא. אם הם יהיו חוקיים - אני אנסה לשכנע אותם לא להשתמש בהם, אבל לא אמנע זאת מהם. אני אישית לא אוהב סמים, ולא מתכוון להשתמש בהם, אבל אני לא תומך באיסור חוקי עליהם. ולשאלתך הקנטרנית - אני לא מסתובב ברחוב כי: א. זה לא חוקי, למיטב ידיעתי. ב. אני לא ממש גאה במראה החיצוני שלי. ג. אני מרחם על שאר האנשים ברחוב. ד. קר לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. מכך נובע כי קיימות שתי גישות: 1. גישת דובי קננגיסר, שאין כל חשיבות לפגיעה ברגשות, מעבר לפגיעה האישית שקיימת לעתים, ושרגש בכלל הוא אלמנט זניח בניהול מדינה. 2. גישת המחוקק הישראלי, הגורס כי יש חשיבות לפגיעה ברגשות ולרגשות בכלל, ולכן אוסר ללכת עירום ברחוב, לקיים יחסי מין ברחוב, להעליב עובד ציבור, מחייב להניף את דגל ישראל גבוה ומכניס לבית סוהר אנשים שפגעו ברגשותיהם של אחרים, כמו טטיאנה סוסקין. אנחנו, מה לעשות, חיים במדינת ישראל, ומצייתים למערכת החוקים שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל חלק מהיותנו חיים במדינה דמוקרטית-לכאורה זו היא הזכות להתנגד לחוקים הקיימים, כל עוד איננו עוברים עליהם, וזה מה שאני עושה. אני חושב שחוקים כמו האיסור על העלבת עובד ציבור הוא שערורייתי, ונותן פתח לשיכורי כוח פתטיים להפעיל סמכות שלא צריכה להיות להם נגד אנשים שבסך הכל אמרו להם את האמת בפרצוף. לי עוד לא יצא לעשות זאת, אבל לאור המצב הקיים, שבו פקידי ציבור נוטים לשכוח שהם נותנים שרות לאזרח ולא להפך, זה צריך לקרות מידי יום ביומו - כמה פעמים ביום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |