|
||||
|
||||
שים לב, לא הייתה בעצם שום התייחסות לאיכותו של הריטלין כתרופה אלא לקלות-הבלתי-נסבלת של הנפקת תרופה לילדים, ששולבה עם מורה בעלת הפרעה נפשית (כנראה) שהתגברה עקב הארוע הטראומטי הנ"ל. מה שהסיפור בא להראות (וזה מתקשר להאשמות שלא ביססת לגבי משרד החינוך) ש"המערכת" אוהבת פתרונות קסם קלים לפעמים. לכן, ייתכן ונוח לאבחן ילדים לעיתים (נדירות יותר או פחות) כדיסלקטים/דיסגרפיים ולא לרדת לשורש הבעיה האמיתי. |
|
||||
|
||||
לפחות לדעתי את צודקת. אני טס פעם בשנה לניו-יורק כדי לקבל על חשבוני טיפול רפואי מוצלח מרופא אחראי. יש גם כמה רופאים אחראיים בארץ שנותנים ריטלין. הריטלין היא הישג מדעי (מוצק ומוכח) בן שישים שנה. הריטלין לבדה לא מספיקה לי. הבעיה עם הריטלין היא 'רצח האופי' שעושים לה. לה ולא לרשלנים שעשויים לתת אותה |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |