בתשובה ליהונתן ניצן ושמשון ביכלר, 20/02/05 7:07
תשובה פשוטה 282673
זה די ברור שלא למר ווטסון ולא ל 99% מהקוראים אין את היכולת לבדוק את מאמריו המקצועיים של פרידמן. לקוראים בעלי רקע מקצועי במדעים אולי יש את היכולת, אבל קשה להניח שמישהו יקדיש זמן רב כל כך ללימוד החומר. אולם אחרי הכל, האייל הקורא הינו פורום דיונים, לא האגודה האמריקאית לכלכלה. גם קוראי מוסף 'ממון' אינם כולם פרופסורים. מכיוון שפרסמתם גם ספרים הפונים לקהל רחב יותר מבעלי מקצוע, מדוע לא להתאים את רמת הדיון למדיום בו אתם מפרסמים גם הפעם?
על הודעתו של ווטסון יש מעט מאוד מה להגיב - הטענה כי אתם מפרסמים שקרים בעוד פרידמן מגבה את טענותיו "בנתונים רבים וניתוחים מדוקדקים" הינה טענה חסרת תוכן, ובמסגרת הדיון הזה איננה יותר מקישוט רטורי (הרי לא הובא שום ניתוח ספציפי, ולכן לא ניתן להגיב אליה בצורה אחרת מסקירה מקפת של כל כתבי פרידמן)
לעומת זאת, הרחק למטה במורד הדיון, כותב משתתף בשם אורי הודעה אליה אפשר להתייחס. חלק גדול ממנה הינו שוב בגדר קישוטים רטוריים, אולם אפשר למצות מספר טיעונים קוהרנטיים ועובדתיים. למשל, עולה הטענה כי הניתוח שלכם את השונות של הצמיחה בארה"ב מתעלם לגמרי מהעובדה שקצב גידול האוכלוסיה היה גבוה בהרבה בתקופה בה אתם מצביעים על שונות גבוהה, כמו גם קצב השינויים הטכנולוגיים - מהפכה תעשייתית של ממש. האם שני נתונים אלו אינם משנים את התמונה מקצה לקצה? (אם אני לא טועה קראתי פעם טקסט שלכם המתייחס לצמיחה אל מול הגידול באוכלוסיה. מדוע אין שום התייחסות לכך במאמר הנוכחי?) . עוד טענה עובדתית שמועלה היא כי מלכתחילה אין ממש בהנחת היסוד שלכם - שסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים מייצגות תקופה בה ההתערבות הממשלתית היתה נמוכה - ושטענה זו איננה מצביעה אלא על חוסר ההיכרות שלכם עם העובדות. אם נכונה הביקורת הזו, הרי שנשמטת הקרקע תחת המאמר כולו - הנחת היסוד שלכם איננה נכונה.
הנה, שתי טענות עובדתיות שנראה לי שאפשר להתייחס אליהן בעברית סבירה וברמה פופולארית ולא מקצועית.
תשובה פשוטה 282682
ראשית, ברכות על כך שאתה מגן על זכותינו להשתתף בדיון. עם זאת, אני חושב שלרבים מהקוראים כאן יש את היכולת לנתח את מאמריו של מילטון פרידמן ושל הכותבים ולבדוק מי יותר הגיוני ומבוסס. אין צורך להיות בשביל זה ד"ר לכלכלה.

אחת התכונות העיקריות של הידע המדעי הינו שניתן להסבירו לכל אחד ולא רק ליודעי חן. זוהי גם מהות הדמוקרטיה שאדם יכול להבין את חוות הדעת של המומחים גם אם הוא אינו יכול לייצר אותן.

אם אדם אומר דברים לא נכונים, ניתן להעמידו על טעותו. לאמר לו "איך אתה מעיז לדבר עם מומחה כמוני?", אינו מוסיף הרבה.

אתן דוגמא אחת, מדוע השתכנעתי מפרידמן ולא מהמאמר הנוכחי:

בספרו של מילטון פרידמן החופש לבחור, הוא מראה מתאם די מלא בין כמות הכסף המודפסת במדינות רבות, לבין רמת האינפלציה. אני איני יודע אם נתוניו נכונים, אבל אם הם נכונים, בהתחשב בכמות הגרפים שהוא הביא, ובהגיון שעומד מאחורי הטענה שלו, הוא שכנע אותי. אם מישהו יראה לי שהנתונים מסולפים, יביא נתונים רבים יותר שסותרים את המסקנה או יראה סיבה הגיונית אחרת למתאם, אני עשוי לשנות את דעתי.

לעומת זאת, המסקנה של מאמר זה מהגרף הינו בעייתי מאוד.
1) הוא מכסה מדגם מאוד קטן בשביל התופעה שהוא בוחן.
2) הכותבים מסיקים מסקנה מאוד כללית (צריך התערבות) מבלי להפריד בין סוגים של התערבות.
3) הכותבים מתעלמים מכך שגם בתקופה הראשונה היתה התערבות ולפחות הקריסה של 1937 קרתה עמוק בתוך תקופת ההתערבות.
4) מילטון פרידמן בעצמו, תמך (בניגוד לאוסטרים) בבנק מרכזי. הצגת הדברים של הכותבים, היא על כן מטעה. היה עליהם לטעון שההתערבות המוניטרית שמציע פרידמן אינה מספיקה להגיע להתייצבות ולא להציג את המחלוקת כהכל או לא כלום.
תשובה פשוטה 283256
לא ניכנס למלחמה בנושא הזה, אבל לדעתי אתה נאיבי למדי או שהינך חסר השכלה מדעית. זה רומנטי מאוד לחשוב שהמדע או הטכניקות המשמשות את המדע במקרה גמור חופפים להבנה האינטואיטיבית של רוב בני האדם, אבל זה לא נכון (וזה היה מפתיע למדי אם במקרה היה "יוצא" ככה). לא הייתי מאחל לך שאושרך או דבר מה אחר שחשוב לך יהיה תלוי ביכולתך להבין מעל דפי ה'אייל' תאוריות על יריעות סימפלקטיות או על מודלים אקונומטריים. יש דברים שמובנים אינטואיטיבית, ויש שנקנים בייסורים ובהשקעה של זמן רב. לדמוקרטיה אין כל קשר לכך.

ספציפית בקשר לפרידמן והסבריו, לגיטימי להשתכנע ממנו. שני מחברי המאמר כתבו לא מעט על תופעת האינפלציה ואף התייחסו ישירות לניתוח של פרידמן - אתה יכול לקרוא ולבחון את הדברים בעצמך בפרק הרביעי בספרם ‏1, החל מעמוד 205.

1. איזה טווח זמנים נראה לך מתאים?
2. לא ראיתי שום דרישה לשום דבר במאמר הזה, אלא ביקורת בלבד.

3. עלתה טענה לגבי כך שדווקא בתקופה שהם מתארים כתקופה (יחסית) נעדרת התערבות ממשלתית ההתערבות הזו היתה גם היתה. אני מצטרף כאן לשאלתך ואף הפניתי אותה אליהם, נקווה שיענו.

4. כאן אתה מדבר שטויות. פרידמן טוען מס' דברים בניתוחו, וכולם נגד המעורבות הבנקאית הפדרלית שיצרה את המשבר (בשנת 29') ונגד הממשל שהעמיק והאריך אותו. ההתקפה שלו על השגיאות של הבנק הפדרלי לא נועדו כדי לבקש מעורבות גדולה יותר של בנק זה אלא כדי להצביע מדוע יצירת הגוף של הבנק הפדרלי היתה שגויה ולא הכרחית מלכתחילה, והובילה כמעט בהכרח למפולת.

1

תשובה פשוטה 283258
1) כשמדובר על משבר אחת לעשר שנים, צריך אלפי שנים או שיטת מחקר שיורדת יותר לפרטים.

2) הביקורת כלפי פרידמן אינה באה על כך שהוא עלה תאנה של הסוציאליסטים בשלטון המנסים לשעבד את בני האדם תוך ניצול היוקרה שלו (ביקורת שמופיעה ברשת) אלא על כך שהוא תומך בשוק חופשי.

4) אוי לא שוב. פרידמן רוצה בנק מרכזי חסר יכולת החלטה אלא כזה שצריך להגדיל את כמות הכסף באחוז מסויים הנקבע מראש על פי חוק. פרק ג' - קפיטליזים וחופש.
חוץ מזה, דבריך נכונים.
תשובה פשוטה 283393
יעקב, לגבי סעיף 4:
אני שמח שגיל ציטט כמעט במדוייק את תשובתי בנושא אליו, וזה אומר שהוא השתכנע. עכשיו צריך לשכנע אותך:
פרידמן בספריו מנסה לייעץ מה הבנק הפדרלי צריך לעשות כדי לא להרוג את השוק, מאחר והפד כבר קיים. בספרו קפיטליזם וחופש הוא אף מציע דרך אופרטיבית להמשך, *כדי לצמצם את הנזקים של הרגולציה המוניטרית*. מבחינתו, כפי שהצהיר בערוב ימיו, חופש מוניטריסטי אמיתי הוא ללא מעורבות ממשלתית כלל בתחום זה (כלומר ללא הפד).
ראה למשל פסקה לפני אחרונה בביקורת הבאה:
תשובה פשוטה 283404
טוב תודה. תן לי להבין מה הוא כן הציע בערוב ימיו.

האמת היא שבשביל להגדיל את כמות הכסף בכפולה קבועה בכל שנה לא צריך פיל לבן בשם בנק ישראל שאפילו הספרן בו מרויח 50K שקלים.
תשובה פשוטה 283468
''כפי שהצהיר בערוב ימיו''...

יאמר רק על מי שמת או שידוע לך שהוא שכיב מרע.
תשובה פשוטה 283482
צודק. תרגום מחורבן להפליא שלי ל"But in the last few years"
תשובה פשוטה 283479
זה יענו הפרגמטיזם נוסח מס הכנסה שלילי. או השוברים. ''אם כבר, אז כבר''.

אני יותר ויותר משתכנע שזו לא גישה טוב ואפילו לא פרגמטית.
תשובה פשוטה 283481
אני לא בטוח שאני מבין את כוונתך.
תשובה פשוטה 283485
אני חושב שזה די מאפיין את הגישה של פרידמן באופן כללי. פרידמן חושב למשל שבנק מרכזי הוא שגיאה אבל מתוך נסיון להיות פרגמטי הוא אומר משהו כמו "אי אפשר לבטל אותו עכשיו אז לפחות נתקן מה שאפשר". אבל, אם אפשר לתקן אולי זה סימן שיש דרך לקיים את המוסד בצורה "נכונה" וזה בעצם טיעון טוב בעד קיומו של בנק מרכזי‏1 ותואם את גישת הסטאטיסטים שהבעיה איננה בעקרון אלא בישום ואוטוטו נתקן את כל השגיאות ונעלה על דרך המלך.

אפשר לראות את הגישה הזאת בעוד תחומים. פרידמן מתנגד למימון ציבורי של חינוך (בעקרון) אבל מציע את שיטת השוברים. מתנגד לקצבאות (בעקרון) אבל מציע את שיטת מס הכנסה שלילית. חושב שהאפדיאי בטעות יסודו אבל מציע רפורמה וכו...

עם זאת, יכול להיות שלאור ההתבטאויות שלך בעבר, אין לך בעיה מיוחדת עם זה...

1 אתה יכול לטעון שהכוונה היא אחרת - נגיד - שהדרך ה"נכונה" היא רק גרימת נזק קטן ככל האפשר - אבל ברור שמי שרוצה, יכול להשתמש בטיעון הזה כדי לבצר את מעמדו של המוסד הזה.
תשובה פשוטה 283486
תשמע, אפשר להבין את פרידמן, לא? מרבית ספריו וניתוחיו נכתבו בתקופה בה הליברליזם נדחק לפינה, והסוציאליזם היה בתנופה בארה"ב, ואפשר לומר שחזרת הרעיונות הליברליים למרכז הבמה היא לא מעט בזכות פועלו הכביר של האיש להחדרת הרעיון.
כידוע, כדי להחדיר רעיון ליברלי לציבור שטוף סוציאליזם, אתה צריך להציע פתרונות שאינם רדיקליים לחלוטין כדי לא להידחות לגמרי (ואני מרגיש קצת מצחיק שאני כותב את זה לך לאחר אלפי תגובות שלך באייל).
תשובה פשוטה 283488
אני בהחלט יכול להבין את פרידמן. אני רק מתקשה יותר ויותר להסכים...
תשובה פשוטה 283505
הוא לא מספיק רדיקלי בשבילך, הה?
תשובה פשוטה 283580
1. למה? מספיק שיש 30 מדינות שונות עם כלכלה כזאת, שיש בהן משבר אחת ל-‏10 שנים. תבדוק נתונים של 30 שנה, ויש לך 90 מקרים, שזה מספיק בשביל מחקר סטטיסטי זהיר.
תשובה פשוטה 283592
אתה מדבר על 900 שנה. אני חושב שבמקרה זה צריך יותר, אבל שיהיה. 150 שנה זה בוודאי לא מספיק.
תשובה פשוטה 283604
תקרא שוב...הוא מדבר על 30 שנה.
30 שנה זה אומר 3 משברים, תכפול את זה ב 30 מדינות וקיבלת 90 משברים לחקור.
תשובה פשוטה 283508
"זוהי גם מהות הדמוקרטיה שאדם יכול להבין את חוות הדעת של המומחים גם אם הוא אינו יכול לייצר אותן."

וואו! *זוהי* מהות הדמוקרטיה? לא ידעתי! איזו הגדרה חדשה ומהפכנית!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים