|
||||
|
||||
הילד שלי גורם לי לתחושה לא-מוסברת... אני מרגיש דרכו שאני חלק מההיסטוריה, מהגזע האנושי. שאני לא איזושהי נקודת-קצה ופסגת-יצירה, האינדיבידואל המשוכלל בכל יצירי תבל. (גם הוא כנראה לא, אבל זה ממש לא העניין.) גם לפני-כן הרגשתי כך, אבל זה שונה. אולי זה עניין ביולוגי - ליטול חלק פעיל בקיום המין האנושי. לא יודע. הילד שלי אינו מהות קיומי כאדם, אבל אין לי ספק שבלעדיו לא הייתי חש את הפן הזה של קשר לאנושות. מצד שני, הוא הציף הרבה רגשות שלא ידעתי שיש לי, טובים ורעים. אני חושב שאיתו ספקטרום הרגש והאינטרקציה שלי עשיר יותר - וזה לא שלפני-כן הייתי אטום או חסר רגשות. מספרים לי ש-ל.ס.ד. עובד בצורה דומה. |
|
||||
|
||||
נראה לי ש-LSD, בחישוב כולל, יותר זול. |
|
||||
|
||||
בלי ספק, אבל נראה לי שדי ברור שאני לא פועל מתוך מניעים רציונליים. |
|
||||
|
||||
עכשיו יש נתונים מספריים על העלות של גידול ילד: "600 אלף שקל לפחות. זה הסכום שמוציאים הורים מהמעמד הבינוני על גידול ילד, לפי בדיקה שעשו הכלכלנים יוסי אש ונחמן לידור... בקומדיה האיטלקית השחורה "אלברטו אקספרס", נאלץ אלברטו בן ה-40, שעומד ליהפך לאב, למלא אחר מסורת משפחתית ארוכת יומין ולהחזיר להוריו את כל הכספים שהשקיעו בגידולו עד לעזיבתו את הבית. בסצינה בלתי נשכחת בסרט מחשב האב הזקן על גבי מכונת כתיבה ישנה הוצאה להוצאה ומגיש לבנו את החשבון הסופי..." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |