 |
|
 |
||
|
||||
 |
עד עכשיו כבר עשרה אנשים ענו כי הורות היא מהות קיומם כאדם. האם יוכלו חלק מהם להסביר טיפה מדוע הם חושבים כך ובמה זה מתבטא, והאם לדעתם זוהי גם מהות קיומם של בני אדם אחרים? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל העשרה הם חסרי ילדים וחסרי חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל דבר שאני עושה, אני עושה בשביל הצאצאים שלי, ולכן הורות היא מהות קיומי. זה טבע האדם, זאת מטרת הגנים שלנו. הגנים שלנו ''רוצים'' להמשיך להתקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגנים יש מטרה או רצון? זה חדש לי. האם הרצונות שלך כאדם הם בסך הכל הרצונות של הגנים שלך? ונניח שלא היו לך צאצאים, האם חייך היו חסרי מהות? ומה עם אחרים שהם חסרי ילדים? הרי גם להם יש גנים עם אותה "מטרה" ו"רצון". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגנים יש מטרה, לשכפל את עצמם כמה שיותר. את שאלת הרצון (שלי או של הגנים) נשאיר לדיון 2220. אם לא היו לי צאצאים מהות חיי היתה לייצר כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב הדבר המשונה הזה, "מטרה". כדי להניח קיום של מטרה אתה לא צריך להניח כוונה? האם לגנים יש כוונה? האם למי שיצר את הגנים יש כוונה? ונניח שהיית עקר - האם הייתה אובדת מהות חייך (וכתוצאה מכך אולי היית מתאבד)? ונניח ש(חס וחלילה) הייתה לך מחלה תורשתית קשה שעוברת תמיד לצאצא, האם גם אז מהות חייך הייתה להעביר את הגנים הללו הלאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם המשפט "מטרת האגודל היא לאפשר לאחוז" מניחה כוונה? האם המשפט "מטרת העין היא לאפשר ראיה" מניחה כוונה? האם המשפט "מטרת הפוטוסינטזה היא לאפשר לצמח לקבל אנרגיה" מניחה כוונה? לפחות אני לא מניח דבר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי כל המשפטים הללו בהחלט מניחים כוונה. זה ברור שהאגודל מאפשר אחיזה, העין מאפשרת ראייה והפוטוסינתזה קבלת אנרגייה, אבל לא ברור לי בכלל האם מישהו יצר את האגודל במטרה שנוכל לאחוז בדברים. למעשה, אני בטוח ששום כוונת מכוון לא עמדה מאחורי יצירת האגודל, אלא מקרה ממוזל והעובדה שמי שאוחז בדברים מסתדר יותר טוב מאלו שלא. בכל מקרה, השאלה המעניינת יותר היא איך מתבטאת העובדה שדבר מה הוא מהות קיומו של דבר מה אחר, ולצורך זה כוונו השאלות שבפסקה השנייה, שמסקרנות אותי יותר מהויכוח הסמנטי על כוונות ומטרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק עליך בנוגע לצורך בכוונה. אולי שום כוונת מכוון לא עמדה מאחורי יצירת האגודל (לא רוצה להכנס לויכוח הזה), אבל האגודל נוצר והתפתח כתוצאה מהיתרון האבולוציוני שבאפשרות לאחיזה., ולכן אפשר לומר שמטרתו היא לאפשר אחיזה. ולשאלות שבפסקה השניה, אם הייתי עקר, מהות חיי הייתה אובדת. אבל לא הייתי מתאבד (מה הקשר). אם הייתה לי מחלה תורשתית קשה, במידת האפשר הייתי מנסה להוליד ילדים ללא המחלה הזו (היום זה אפשרי במחלות רבות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת יותר מורכב. ראה http://en.wikipedia.org/wiki/Teleology | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%90%D7%9... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלבד השימוש במילים לועזיות, מה יותר מורכב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר היה לדעתי הרקע הנחוץ להבנת המשפט ''אבל האגודל נוצר והתפתח כתוצאה מהיתרון האבולוציוני שבאפשרות לאחיזה., ולכן אפשר לומר שמטרתו היא לאפשר אחיזה.''. אבל אני לא מתכוון להתעקש על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשאיר את הדיון האגודלי לך ולערן (ממילא זה הופך להיות דיון על משמעות המילה "כוונה"). ואעבור לויכוח סמנטי מהנה יותר: מה זו בשבילך "מהות החיים"? בשבילי, "מהות החיים" היא מכלול הדברים שבלעדיהם אין טעם לחיים, ולכן מוטב להפסיקם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהדיון על הכוונה סוכם. מהות החיים? כשאני עומד בפני בחירה כלשהי, אני מכריע לטובת האפשרות שתקדם את מהות החיים שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה נשמע כאילו אתה משתמש בשם מפוצץ כמו ''מהות החיים'' כדי לתאר ''אינטרס''. ניחא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל פעם שמזכירים את דיון 2220 אני מרגיש צביטה קטנה בלב. אם הייתי מחכה עוד שני מאמרים הייתי אדם מאושר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 155582 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניקה כל שעתיים. כרגע, ההורות היא מהות קיומי כאדם. אני מקווה לקבל קצת מצלילות דעתי בחזרה, אבל מבינה שזה לא סביר כל פעם שהסנפת קודקודו של הגוזל מביאה אותי לכדי סימום קל. אמא שלי אומרת שזה לא ממש עובר, פשוט לומדים לחיות עם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אני בדיוק מחקתי בצהריים תגובה פארודית שיצרה אנאלוגיה בין הורות לצריכת סמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה זילות המונח של "מהות קיומי כאדם". הרי המשורר (כנראה) התכוון לאנשים שאין, לא הייתה ולא תהיה להם מטרה לחיים פרט להורות, ומבלי ההורות אין, לא היה ולא יהיה טעם לחייהם. לא כאלו שזה עתה השתעבדו. מה שכן, אם כל 10 המצביעים חושבים כמוך, אני אנטוש את השאלות המעצבנות שלי ואאחל לכם בהצלחה בתקופה הקרובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי אותך מלכתחילה. בעיני, אנשים ''שאין, לא הייתה ולא תהיה להם מטרה לחיים פרט להורות, ומבלי ההורות אין, לא היה ולא יהיה טעם לחייהם'' הם אנשים עצובים בדיוק כמו אנשים שהמשפט הנ''ל תקף אודותם, בחילוף המושג ''הורות'' עם כל מושג אחר, הכל מ''מוזיקה'' וכלה ב''קוקאין''. אני שמחה מאד להיות אמא. אם מישהו ינסה לקחת ממני את בני, או לפגוע בו חלילה, אני אחוה כאב ששום פגיעה בי או בגופי לא יוכל להשתוות לו. ההעתקה הזו היא מה שהתכוונתי אליו (והעובדה שכרגע, ומן הסתם עוד לזמן מה, הוא באמת מהווה את כל עולמי.). הבעיה בהורות היא, שמרגע שחוית אותה, גורלם של גוזליך מהווה (אם הכל כשורה אצלך) אחוז עצום מפוטנציאל האושר שלך.יש לי חברה שאמרה שרגע הולדתו של בנה היה הרגע האחרון של אושר אמיתי בחייה. מאותה נקודה ואילך, הסבירה, יש משהו נורא שעלול להשתבש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אושר זה לא הדבר היחיד שאמיתי בחיים. אני עוד לא יודע זאת, אבל אני מאמין שצאצא מגדיל את מינעד הרגשות גם לרוחב וגם לגובה. כך שאולי אושר אמיתי אין, אבל יש סיפוק, התרגשות, גאווה עצומה - כמובן, בנוסף לחרדות, ייסורי מצפון וכעס. וממילא, אושר כתחושה הוא ממילא רגעי. בכל מקרה, אני מאמין שיחסי הורים-ילדים הם מספיק עמוקים ומורכבים כדי להתמצות ביותר מאושר שעשוי להשתבש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה לחלוטין. שלא לאמר, שגם מושג האושר עצמו מקבל מימדים אחרים לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שחסרה שם קצת רגולציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מהמר שרוב מצביעי ''מהות קיומי'' בחרו באופציה הזו כי הם חושבים ש''פן עיקרי וחיוני בחיי'' לא מדגיש מספיק את החיוניות והעיקריות שבעניין... הייתי כותב כמה צר לי על אלו שלא זכו עדיין לחוות את הרגשות האלה (או שחושבים שאלו דברים שצריכים ''טיעונים'' ''הגיוניים''), אבל הילדים מצחיקים אחד את השני בחדר הסמוך ואני הולך לדבר איתם קצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילד שלי גורם לי לתחושה לא-מוסברת... אני מרגיש דרכו שאני חלק מההיסטוריה, מהגזע האנושי. שאני לא איזושהי נקודת-קצה ופסגת-יצירה, האינדיבידואל המשוכלל בכל יצירי תבל. (גם הוא כנראה לא, אבל זה ממש לא העניין.) גם לפני-כן הרגשתי כך, אבל זה שונה. אולי זה עניין ביולוגי - ליטול חלק פעיל בקיום המין האנושי. לא יודע. הילד שלי אינו מהות קיומי כאדם, אבל אין לי ספק שבלעדיו לא הייתי חש את הפן הזה של קשר לאנושות. מצד שני, הוא הציף הרבה רגשות שלא ידעתי שיש לי, טובים ורעים. אני חושב שאיתו ספקטרום הרגש והאינטרקציה שלי עשיר יותר - וזה לא שלפני-כן הייתי אטום או חסר רגשות. מספרים לי ש-ל.ס.ד. עובד בצורה דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי ש-LSD, בחישוב כולל, יותר זול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי ספק, אבל נראה לי שדי ברור שאני לא פועל מתוך מניעים רציונליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו יש נתונים מספריים על העלות של גידול ילד: "600 אלף שקל לפחות. זה הסכום שמוציאים הורים מהמעמד הבינוני על גידול ילד, לפי בדיקה שעשו הכלכלנים יוסי אש ונחמן לידור... בקומדיה האיטלקית השחורה "אלברטו אקספרס", נאלץ אלברטו בן ה-40, שעומד ליהפך לאב, למלא אחר מסורת משפחתית ארוכת יומין ולהחזיר להוריו את כל הכספים שהשקיעו בגידולו עד לעזיבתו את הבית. בסצינה בלתי נשכחת בסרט מחשב האב הזקן על גבי מכונת כתיבה ישנה הוצאה להוצאה ומגיש לבנו את החשבון הסופי..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרה הגננת כשהציגה את מי שהיה שר האוצר בממשלת בגין בפני הדרדקים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |