בתשובה לגלעד ברזילי, 13/07/01 10:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוזר שדווקא פילוסוף נוצרי כמו פסקל אחראי ללוגיקה הזו. היא הרבה יותר מתאימה להוגה דעות יהודי. לפי הנוצרים המצווה העיקרית היא האמונה, ואמונה מתוך שיקולי כדאיות אינה אמונה כלל, כך שהלוגיקה הפסקלית אינה מועילה כלום. היהדות היא שמחשיבה מעשים, אף אם הם באים מתוך אמונה מפוקפקת כמו זו שמציע פסקל, ורק לפיה יש ערך להצעתו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היהדות ממש ממש ממש לא מחשיבה ''בעיקר מעשים''. היה כופר כל חייך, קיבלת על עצמך לחזור בתשובה יום לפני מותך ואתה מת צדיק. האמונה היא בסיס היהדות והמצוות הן אמצעי ולא המטרה עצמה. כדי לרדת לשורש העניין הפילוסופיה היא תנאי הכרחי אך לא מספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תהיי כל כך נחרצת. לפי לייבוביץ', למשל, המצוות הן המטרה. כמובן שאין חובה לקבל את דעתו (למרות שהוא מנסה להוכיח אותה ממקורות רבים, ברור עדיין שהגישה הרווחת היא הפוכה), אך אין להתיחס ל''יהדות'' כמקשה אחת בענין זה. יש יותר מדרך אחת להיות יהודי טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהדות איננה מקשה אחת, אך מוסכם גם על לייבוביץ שתרי''ג המצוות (לא משנה איך תמנה אותן) כוללות את עשרת הדיברות, למשל, שכוללות גם מצוות אמוניות- לא תחמוד, לא יהיה לך אלקים אחרים. מצוות ''לא תחמוד'' אינה עומדת כשלעצמה אלא דורשת עבודה עצמית שמקורה באמונה בכח עליון. וזה רק תת-פירוש אחד למצוות תרי''ג שאין כל דרך לקיימן בלא אמונה. בכל אופן, גם לייבוביץ לא מתיימר להוכיח את קיום הא-ל, ולכך התכוונתי. שום הוגה יהודי (כולל הנ''ל) לא יחלום להתיימר להוכיח זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מתייחס למצוות האמונה הבסיסית, ''אנכי ה' אלהיך'', כאל כל אחת מהמצוות המעשיות שיש לקיים. מצווה להאמין, לכן יש להאמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דת בלי אמונה, לא משנה מאיזו צומת הגעת לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחילה מכבודך מכבודו של "יהודוני" ומכבודו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ז"ל אי אפשר לסגור כך את חילופי הדברים האלה, וצריך לומר את האמת לגבי אמונותיו של ליבוביץ'. משל למה הדבר דומה ? נניח שבאחד מחוקי המדינה כתוב: "חובה להאמין באלוהים." אני אזרח שומר חוק (למרות הסיפור שלי), אגיד: "בסדר. כיון שהמדינה מחייבת אותי להאמין באלוהים ואני כאזרח שרוצה להיות שומר חוק "לקחתי על עצמי" (התבטאות ליבוביצ'ית) לקיים את חוקי המדינה, לכן אני מאמין באלהים. זה נשמע די מטופש, וכך גם ההתפתלויות המוזרות של ליבוביץ בעניין זה. גרשום שלום אמר לו בפרוש שבעצם הוא לא מאמין באלהים, והוא לא הכחיש. אבל במקום לומר בפרוש: "איני מאמין באלוהים" הוא נתן לבטוי "אמונה באלהים" משמעות שאי אפשר למצאה בשום מילון, ושאין כמעט שום אדם שמבין זאת כך. יש לו איזו תיאוריה לפיה אי אפשר להאמין באלוהים ללא קיום מצוות. מישהו מבין זאת ? בקיצור, אי אפשר להאמין שהוא הגיע לאותו דבר מצמת אחרת. בעניין האמונה באלהים הוא הגיע למקום לגמרי אחר. נכון. במובן קיום המצוות הוא הגיע לאותו מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...we are not alone " לא אלהים דוד- סנטה קלאוס שאתה מכיר מהגנון, אלא אמונה בכך שהאדם הוא יציר אלהים וכל מצווה שהוא מקיים היא חובתו, זה לא שהוא לא רוצח כי הוא נחמד....וזה, כמובן, על קצה קצהו של המזלג. קטונתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בין זה לבין קיום מצוות הדת? הרי אין לרבנות (עדיין) משטרת מחשבות, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקב''ה יש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו הוא דתי, אבל לא מאמין באלוהים, אז למה שאמרת אין משמעות לגביו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלהים, לעומת זאת, קצת יותר מעורה. וזה לשיטה אחת (''חובת הלבבות''). בכל מקרה, כמו שצויין כאן, חלק ניכר ממצוות הדת הן עניין שבמחשבה ובלב, כמו ''ואהבת לרעך כמוך'' ''לא תחמוד'' ו''אנכי ה'' אלהיך''. (עשרת הדברות. שם.) יש מצוות שבין אדם לחברו- '' לא תגנוב '' וכאלה , ומצוות שבין אדם למקום שאין כל דרך לקיימן אם אתה לא אדם מאמין. הטיעון של ''בחרתי לי מערכת חוקים מוסרית לחיות לפיה'' לא נראה תקף למנהגי חביטת ערבות וכוס שניה למים חמים בשבת, למשל. לרבנות לא אכפת אם אתה מאמין- היא נאבקת בדברים טכניים- חילול שבת וכו, רק אדם מאמין יכול לקיים תרי''ג מצוות. אדם שאינו מאמין יכול להינות ממערכת החוקים המוסרית שהיהדות מספקת ותו לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה המשמעות של ''אני אדוני אלוהיך.'' זה לא נשמע כמצווה - זו סתם קביעת עובדה. כמו - ''אני השותף החדש שלך לחדר.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצווה אמונית, כאמור. בא ביחד עם ''לא יהיו לך אלהים אחרים על פני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ברצוני להצטרף לדברי "יהודוני". אכן, לפי השקפתו של ליבוביץ' ז"ל כפי שגם אני הבנתיה מתוך קריאת ספר של ראיון עמו, קיום המצוות, מה שהוא קורא "עבודת אלוהים", הוא העיקר, ו "אלוהים", אינו כלל ישות חיצונית, אלא משהו שהאדם בונה בעצמו, משהו פנימי שנובע מקיום המצוות. אני גם מעז לשער, שאפילו בקרב בני העדה החרדית ייחשב אדם כליבוביץ' יהודי כשר בגלל שהוא מקיים מצוות, למרות דעות פילוסופיות כאלה ואחרות שיש לו. גם לפי השקפתם, כפי שאני כאמור רק משער, בעצם, לא זה מה שחשוב, אלא ההקפדה על קיום המצוות היא שקובעת. שמעתי פעם הרצאה של הרב זיני מהטכניון. הוא דיבר על נושא שבעיני הוא "משפט פרטי" בגישה הכללית של ליבוביץ'. מדובר ביחסה של היהדות לתרבות המערב. המרצה הביא שם את הסיפור על שלושת התנאים שדברו על היחס שצריך להיות לתרבות רומי. הראשון ציין את יתרונותיה של התרבות הזאת, השני שלל את התרבות הזאת ודיבר על מגרעותיה והשלישי לא דיבר כלל, ורק מצוין שהוא נכח בדיון. אין בסוף קביעה שההלכה היא לפי אחד מהשניים הראשונים, קביעה שקיימת כאשר הויכוח הוא על עניין מעשי של קיום מצווה מסוימת. המסקנה היא שהיהדות אינה מביעה דעה בנושא זה. לפי ליבוביץ' שמבסס את דבריו על הרמב"מ, בנושאים של אמונות ודעות שאינם משפיעים ישירות על מעשי קיום המצוות, היהדות אינה מכריעה ומאפשרת למאמיניה לחשוב כרצונם. מה שחשוב הוא קיום המצוות. מעניין ששני האישים האלה שניהם דתיים, אבל הפוכים לגמרי בדעותיהם הפוליטיות. בעניין זה מצאתי קרבה מסוימת בין דעותיהם. 2. הדעה שהבאת לפיה יכול אדם לחזור בתשובה יום לפני מותו, וייחשב צדיק, נראית לי מעט מוזרה לוגית. אם נצא מתוך הנחה שקיום המצוות יש בו מגבלות מסוימות שבהם האדם בוחר להקשות על חייו, ואולי לוותר על "הנאות" (מילה לא מוצלחת. "ברחה" לי מילה מתאימה יותר.), שהחיים מציעים, הרי יוכל אדם לתכנן את חייו מראש כך שאת מרבית חייו יחיה כחילוני ורק לקראת מותו, כשממילא כבר אינו מסוגל ליהנות מהנאות החיים יחזור בתשובה. כך יזכה בכל העולמות. לא הגיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכנון כזה, תיאורטית, הוא אסור. כלומר, אם תחייה כך במודע, הרי שתענש ע''י האל. או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ליבוביץ' זה בטח לא כך. הפסקה הכי בולטת בדבריו על היהדות שיכולת לשמוע ממנו היא: "היהדות דת בלתי מעניקה", כלומר בכל מקרה אל לו למקיים המצוות לצפות לשכר איזה שהוא לא חומרי ולא רוחני ולא שום סוג, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. מקיים המצוות עושה זאת כי *החליט* "לעבוד את אלהים" נקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר (ומאד מעריך ממגוון סיבות) אדם השומר מצוות, למרות שהוא מצהיר כי אינו דתי כלל. הוא מסביר כי החליט שעליו לבחור לעצמו מערכת חוקים ומוסר, ובחר בזו של משה רבנו, כניגוד למערכות מוסריות הומניסטיות, לדוגמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת ''אינו דתי''. להבנתי מי שמקיים מצוות הוא דתי. אולי ''לא מאמין''. זה בסדר. כולנו, גם החילונים, מתנהגים לפי מערכות חוקים שלא כולן נובעות מהגיון צרוף. בדרך כלל, בצעירותינו אנו מאמינים שכל מה שאנו עושים נובע מהגיון, אבל ככל שמתבגרים האמונה הזאת אט אט נמסה. בעצם האדם הזה נוהג כליבוביץ. ההבדל הוא שלא כליבוביץ הוא מוכן להגיד בפירוש שאינו מאמין, ובכך הייתי מתאר אותו כ ''ליבוביץ' שלם'', שלא כליבוביץ המקורי שקצת מזייף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין טעם להכנס לראשו של לייבוביץ' ולהחליט בשבילו אם הוא מאמין או לא. זה שהוא לא מתאים לטיפוסי המאמינים אותם חקר גרשום שלום כל ימיו, לא אומר שהוא לא מאמין. דרך אגב, לייבוביץ' דווקא נהג לתקוף אחרים על כך שאמונתם לא היתה שלמה בעיניו, ומתאימה לדרך בה הבין הוא את האמונה. פעם התארח בבית ספרנו, ואמר למישהו: "אני מאמין שאתה מאמין שאתה מאמין. אבל זו אינה אמונה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר כלל בכניסה לראשו של ליבוביץ', אלא בהגדרת המילה "אמונה". הנושא הוא בלשני. נניח שאני עומד מולך ומשוחח אתך. אני יכול להגיד: "אני מאמין שכרגע אתה עומד מולי", או "אני מאמין שאם אצא מביתי ואביט מעלה אראה את השמיים הכחולים", וכדומה. בדיוק כך צריך להבין אמונה באלוהים. הרי אנחנו משתמשים באותה שפה, ולא ייתכן שכל אחד ייקח מילה ויתן לה משמעות אחרת מהגדרתה המילונית וממה שכולנו מבינים. וכשאנו אומרים אמונה באלהים אנחנו מתכוונים לכך שקיימת איזו יישות חיצונית בעלת תכונות מסויימות. כל יכולה או זו שבראה את העולם וכדומה, מה הן בדיוק התכונות על כך כבר יכולות להיות דעות שונות. אבל בבסיס חייבת להיות אמונה שקיימת ישות כזאת. ליבוביץ מעניק למילה "אמונה" משמעות לגמרי אחרת ועוד מעז להתווכח עם אחרים, בדיוק כפי שסיפרת, שההגדרה שלו היא ההגדרה הנכונה. זה מגוחך. לו היה ישר היה צריך לותר בנקודה זו ולתת למושג שהוא קורא לו אמונה שם אחר כדי שלא נתבלבל וכולנו נבין על מה אנחנו מדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא אם האל קיים אלא מהי צורת קיומו. האם הוא ישיות ממשית, פיזי או רעיון רוחני לחלוטין. אני חושב שליבוביץ לקח את העניין צעד אחד קטן קדימה בהפרדה המלאה בין העולם הפיזי לרוחני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושב שצריך לעשות הפרדה בין עולם הדת והעולם הפיזי, מבחינה זו שאין טעם לעסוק בשאלה אם המדע סותר את הדת ולהפך. צריך להתייחס לשני העולמות האלה כעולמות נפרדים שאינם קשורים זה בזה, ושלכן אינם יכולים לסתור או לחזק זה את זה. אבל לגבי השאלה הבסיסית של האמונה אני פשוט לא יכול להבין גישה כזאת. המשפט: "*צריך* להאמין באלוהים. *לכן* אני מאמין", פשוט אינו נתפס אצלי. זה סותר הבנה פשוטה של שפה. משהו כאן מבחינת "הבנת הנקרא" לא בסדר. זה נראה כאילו ליבוביץ למרות אומץ ליבו הידוע בכל זאת רצה הכרה של הרבנים בו כיהודי כשר. לו אמר במפורש "איני מאמין באלוהים" כפי שזה מובן לי, כמו שהיה מובן לגרשום שלום, וכמו שזה היה מובן למחבר הספר שראיין אותו (כמדומני ששר), לא היה יכול לקבל הכרה כזאת, שהייתה חשובה לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבוביץ' אכן מגדיר את אלוהים כישות חיצונית, כפי שאמרת, אך לא כישות בעלת תכונות מסוימות, אלא כישות חסרת כל תכונה שהיא, המוגדרת על דרך השלילה: שום תכונה אנושית או מוחשית אינה תקפה לגביה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אין הוא מגדיר את אלהים כישות חיצונית, כמקובל, אלא כמשהו שבא מתוך האדם (לא בצורה ישירה אבל זה מסתבר מהדברים). הספר שעליו אני מסתמך (כמדומני שם המחבר - ששר ושם הספר ''שיחות עם ליבוביץ'), נמצא בביתי, ואם אמצא אותו בבלגן אצטט לך את הפסקאות שעליהן אני מתבסס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנני יכול לאשר כי ישנם בריות כאלו. איננו נשלטים לחלוטין ע''י הגיוננו ובוודאי שלא ע''י מצפוננו. לעיתים, יילך לו אדם בדרך משום שהוא חש מחוייבות לאבותיו ולעמו, או בגלל הצורך בביטחון שבו היא נוסכת, כדי להרגיש שייך וכיו''ב. לא תמיד תתלווה לאלו אמונה בדת גופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שהקיום הנ"ל של מצוות, בזכותו יתפס אדם כדתי בעיני עצמו וסביבתו, יש בו פרדוקס מסויים. באילו מצוות מדובר: לא תרצח? לא תגנוב? לא ולא. אדם שביצע רצח עדיין יכול יחשב כדתי. אך האם אדם המדליק אש בשבת ואינו חובש כיפה יחשב לדתי? בפועל, הדגש בדת הוא על אותן מצוות המבדילות את נוהיה מן השאר. כך שלא רק מחשבותיו של אדם לא תמיד יחשבו (ופגשתי חרדים שלדבריהם, אינם מאמינים כלל), אלא גם ריחוק מעשיו מן הדת אינו קובע. כנראה שזהו עניין סוציולוגי יותר מאידאולוגי צרוף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |