 |
מר לם הנכבד,
כידוע לך ולרוב הציבור, מתגורר מר בארנבוים באירופה - או ליתר דיוק בגרמניה, שם עובד הוא לפרנסתו כדיריגנט בברלין.
פרט טכני זה עשוי להיות חשוב משהו, במידה ונשאל עצמנו אם מר בארנבוים היה מעז להפר הסכם שכזה עם הנהלת פסטיבל אירופאי זה או אחר, קל וחומר פסטיבל גרמני.
כאדם המתגורר באירופה מודע מר בארנבוים לצעדים העשויים להינקט כנגדו, במקרה ואירוע מהסוג האמור היה מתקיים ביבשת קרירה ועניינית זו; הגרמנים, לדוגמא, לא רק שלא אוהבים הפרות הסכם, אלא גם מעולם לא יבינו ואו יתרצו אקט מסויים כמשוב אמנותי לצורך עניין זה או אחר. לפני כשנתיים, עת ביקרה תזמורת פילהרמונית אחת מני רבות בישראל, השתכר בלובי המלון אחד מנגניה וחתם על קבלת המשקה בשם 'אדולף היטלר'. נגן זה הוטס אל מחוץ לגבולות ישראל עוד למחרת בבוקר. בהגיעו לגרמניה פוטר מיידית מתזמורת זו, וזאת למרות מחאותיו בנדון, ולמרות שלקח ושכר את מיטב עורכי הדין, אשר היו אמורים למנוע פיטורים אלו בכל מחיר. דבר לא עזר.
את כל זה יודע גם יוגע מר בארנבוים היטב, ולכן נעים הליכות הוא בגרמניה וצייתן עד מאוד. נשאלת לה אם כך השאלה המרה: מדוע דווקא בישראל הרשה לעצמו איש מעודן זה להופיע כתגרן וכרוכל-חנווני על הטובה בבימות הארץ, בעשותו חוחא ואיטלולא מנכסי צאן הברזל של הבנת המושג 'תרבות' בישראל? מדוע עשה כך? האם הוא כה מזלזל ברמתה התרבותית של ישראל, עד כי מרשה הוא לעצמו משובות נעורים מכוערות מסוג זה?
האם כה ירודה ישראל בעיניו, עד שמבין הוא ומפרש מקום זה כמקום אשר בו 'איש הישר בעיניו יעשה'?
תמהני אם כלל תוגש תביעה כנגד הנהלת פסטיבל ישראל והאחראים לגועל נפש זה, וזאת כיאה למסורת ה'סמוך' המפורסמת - האינה קושרת כל אחריות לאיש.
א. מאן
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש