|
||||
|
||||
אכן, אם תתבונן בהילוך איטי בסרט שמראה פיצוץ (רימון יד, נניח), תוכל להסיק שהחלקים החיצוניים עפים מהר יותר ולכן בכל פריים גם נמצאים רחוק יותר. העניין הוא שמנקודת מבטם של הרסיסים, הפיזור אינו הומוגני ואיזוטרופי, שכן קיימת נקודה מועדפת - זו שבה היה הרימון לפני שהתפוצץ. יתרה מכך, עבור כל אחד מהרסיסים כיוון המעוף מגדיר כיוון מועדף. התצפיות האסטרונומיות מלמדות שבסקאלות הגדולות היקום נראה אחיד (בממוצע) בכל כיוון. האנלוגיה לבלון מספקת הסבר טוב לתופעה. אפשרות אחרת, היא להסיק ששביל החלב נמצאת במרכז היקום. רבים מעדיפים את ההשקפה האחרונה. מה איתך? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע על שביל החלב באופן כללי, אבל במקום די רחוק, קרוב לשם, יש נקודה מבטיחה. |
|
||||
|
||||
מה יותר טבעי מלקרוא לנקודת מרכז המסה והגרביטציה הקוסמית נקודת G? זוהי הנקודה שהכל סובב סביבה, למרות שיש כאלה המפקפקים בקיומה. |
|
||||
|
||||
שוטה, לא תלמיד. שוב נפלתי בפח. |
|
||||
|
||||
טוב, למעשה יש גם את האפשרות שנקראת Milne Universe, אבל היא לא כל כך מסתדרת עם כל המסה שידוע לנו על קיומה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |