|
||||
|
||||
יש שיוויון הזדמנויות גם בממון. גם בכוח פוליטי אין שיוויון - הנה, אני בבחירות יכול מקסימום לנצל את הקול שלי, אבל הרב עובדיה יכול להורות למאות אלפי אנשים איך להצביע, וגם אנשים עם סתם כריזמה יכולים לשכנע אנשים להצביע כך ולא אחרת. השקל שלי אינו שווה פחות מהשקל של שרי אריסון, פשוט לי יש פחות מהם. וכמובן, צריך לציין שהממון לא מחולק ע''י המדינה, אלא מועבר בין הבריות על פי רצונם החופשי. |
|
||||
|
||||
"הממון לא מחולק ע"י המדינה, אלא מועבר בין הבריות על פי רצונם החופשי". טוב, אז אפשר לעשות כך גם עם שאר הזכויות. מי שיכול להשיג חופש ביטוי - שישיג זאת. (כמובן שהמדינה מחלקת: היא קובעת הגנה על קניין וקניין רוחני, מיסוי, חוקי העברה של רכוש בין אנשים וכדומה). |
|
||||
|
||||
או, בקיצור, היא קובעת שיוויון בתחום הזכויות לממון. לא הבנתי מה הבעיה. אתה משום מה מתייחס ל''ממון'' כאל שווה ערך לזכות, במקום להתייחס ל''זכות לרכוש'' כאל זכות. למיטב ידיעתי, למרות שיש (איזשהו) חופש דיבור במדינה, המדינה לא מחלקת לציבור מגפונים, או אפילו שטח אחסון חינם לאתרי האינטרנט שלהם. למעשה, היא אפילו לא נותנת חיבור חינם לאינטרנט. מעניין למה. |
|
||||
|
||||
אני מקבל. |
|
||||
|
||||
התגובה הזאת תמוסגר ותתלה אצלי בחדר העבודה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |