בתשובה לגלעד ברזילי, 11/02/05 18:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי. אבל אני יכול להראות מי "בהגדרה לא יודע יותר טוב כיצד לשלוט": הטיפשים, המופרעים והפזיזים. שנתחיל מלקחת מהם את היכולת להיבחר, ונמשיך מכאן והלאה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת יכול להראות דבר כזה? דווקא שמעתי על אירגונים מצליחים מאד שעומדים או עמדו בראשם טיפשים ומופרעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק בגלל שלא מדדת אותם בשיטה מדעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנייה, שים לב שעכשיו אתה חורג מתחום המאמר - אין צורך בהוכחת שונות סטטיסטית בין קבוצות כדי לקחת את הזכות להבחר ממי שמקבל פחות מ68 במבחן IQ או הורשע בעברה אלימה, נאמר. מה מונע מאיתנו כחברה לקחת את הזכות להבחר ממפגרים כבר עכשיו? כלום. למעשה, אנחנו עושים את זה דה-פקטו, באמצעות שיטת "קול לאיש", שמונעת מאדם בעל פיגור שכלי או מרוצח שכיר מלשלוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מונעת...מרוצח שכיר מלשלוט" תזכיר לי רגע, מי ראש הממשלה שלך? ;-) ציניות בצד, אנחנו מונעים רק רוצח שכיר שנתפס והורשע מלשלוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח, אבל לפחות אנחנו גורמים להם להסתתר יותר טוב, וככה מרגישים יותר טוב בקשר למי השליטים שלנו - גם זה יתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה הופך את הסדר. אנחנו יוצאים מתוך הנחת השוויון הבסיסי בין בני-אדם. זאת ההצדקה היחידה שיכולה להיות למשטר דמוקרטי. ברור לנו שבני-אדם לא שווים למעשה, אבל אין לנו דרך להעריך את אי-השוויון הזה. גם מבחן IQ לא מודד אינטליגנציה (הוא מודד IQ). עכשיו, אם תוכל להעריך מדעית תכונות של בני-אדם בצורה נכונה, השוויון הזה קורס. אני בכלל לא תוקף את ההנחה שיש שונות בין קבוצות, אלא שניתן להעריך תכונות באופן אובייקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אנחנו לא מסכימים. בוא נגדיר תכונה M בתור הזמן הממוצע שדרוש לנבדק ללכסן מטריצה של 2 על 2 בעלת מקדמים שלמים. האם אפשר לבדוק אובייקטיבית את ה M של נבדק? (בלי להיכנס לגורמים, תורשתיים או סביבתיים) - בוודאי שאפשר. מה שאי אפשר זה לקחת אוסף תכונות כמו M, N ו IQ ולהגיד שווקטור מסויים של תכונות הוא זה שיוצר שליט טוב משום שכמו שאמרו כאן, מדובר על מושג אמורפי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל "תכונה M" היא תכונה שהגדרת עכשיו לצורך הדיון. כל שאר התכונות, שמנוסחות במילים של בני-אדם (כמו חוכמה, תבונה, כושר מנהיגות, מופרעות ועוד), הן תכונות אמורפיות. אז איך בדיוק את מודדת אותן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאלמנה ויתום אמרה זה שאפילו אם אתה מודד לפי תכונות שאינן אמורפיות אז אין לך מה לעשות. ודאי שכך גם אם אתה מנסה למדוד תכונות אמורפיות. כלומר - היא לא מנסה למדוד אותן, היא טוענת שזה חסר טעם ממילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זאת לא הטענה של המאמר (או של הספר עליו הוא מתבסס). המאמר כן מדבר על מדידת תכונות, והמאמר מביא טיעונים כנגד אאוגניקה. ז''א, הוא יוצא מתוך הנחה שנתון לנו מראש איזה תכונות הן נעלות ואיזה נחותות, ועכשיו צריך למצוא מדוע לא לבצע אאוגניקה (או, לצורך העניין, לתת יותר זכויות לבעלי התכונות הנעלות). אם אתה (או האלמנה) טוענים שבכלל אי-אפשר ליצור היררכיה של טוב ורע בתכונות, אז אין לנו מלכתחילה כל בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אבל שים לב שזו לא טענה שמובעת בספר, אלא הסופר לוקח אותה כהנחת יסוד, ובונה על זה משם טיעונים לגבי שונות בין קבוצות. בקשר לטיעון שלך, אני חושב שהעניין הוא למה אתה מוכן לקרוא תכונות. הרי בעצם, כשאתה אומר "לא ניתן להעריך תכונות באופן אובייקטיבי", אתה בעצם אומר "לא ניתן לכמת תכונות", וזה בגלל (לדעתך, לדעתי), שאני לא יכול לעשות רדוקציה מספקת לתכונות. לא מספיק למדוד IQ וידע כללי (ציון במבחן) כדי לדעת מי יותר אינטלגנט. עד כאן הבנתי אותך, נכון? עכשיו יש לי שתי שאלות: א. האם אתה חושב שאי אפשר לעשות רדוקציה לתכונה בגלל שאין קונצנזוס לגבי מה המרכיבים שלה ואיך לשקלל אותם או בגלל ששבאופן עקרוני תכונה היא דבר שלא ניתן לפרק למרכיביו? ב. למה בעינך IQ זה לא תכונה, ואינטילגנציה כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם באמת הספר לוקח את האפשרות לכמת תכונות בצורה מדעית אז נדמה לי שבמידה רבה הוא מניח את המבוקש. בכל מקרה, נחמד שאנחנו מסכימים על משהו. א. אני חושב ששתי האפשרויות נכונות. קודם כל, אני מודה שכלל לא ברור לי באיזה מובן תכונה "קיימת". מה זה בכלל תכונה או אופי של אדם? אוסף התנהגויות בפועל או פוטנציאל להתנהג בצורה מסוימת? שנית, אני חושב שאין אפשרות עקרונית לבצע רדוקציה של תכונות למבחנים פורמליים. פילוסופים של המדע כבר ירדו אפילו מהרעיון לבצע רדוקציה של מושגים תיאורטיים לחלוטין לאוסף מסקנות-בחינה, כך שהרעיון לעשות רדוקציה של מושגים לא-תיאורטיים של "תחום האדם" נראה לי בכלל הזוי. ב. מספר I.Q זאת הגדרה של תוצאות המבחן, לא? אינטליגנציה זאת תכונה. אני מפספס משהו? (באיזה מקום מסתובב כאן פילוסוף של השפה, אולי הוא יכול לעזור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. כן, זו תוצאה של מבחן. אבל לי, בתור אדם, יש ניסיון עם אנשים שהתוצאה שלהם במבחן גבוהה, בינונית או נמוכה, ואני לומד לקשר התנהגויות אופייניות שלהם (גם עם) השגיהם במבחן. (בעצם באותה צורה שאנו לומדים לייחס משמעות לכל מושג - מבינים אותו מההקשרים בהם נתקלנו בו). א. אם אתה לא יודע להגדיר תכונה, אז מצאת בדיוק איפה הבעייה שלך עם התפיסה אותה אתה תוקף, לא? שלא מוצעת הגדרה שכזו. לאחר מחשבה, גם לי אין אחת טובה כזו, מלבד ההגדרה הסובייקטיבית שהצעתי בסעיף ב. (כל אחד בונה מההקשר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעיה עם הגדרות סובייקטיביות. ברור שאנחנו משתמשים בהן. אבל לא ברור לי כיצד הן מאפשרות לנו ליצור היגדים ''מדעיים'' בעלי תוקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרת, אפילו בפילוסופיה של המדע ירדו מהרעיון של רדוקציה של מושגים תיאורטיים למסקנות-בחינה. איך בכל זאת המדע מצליח לומר דברים מעניינים על העולם המוכר לנו? אני חושב שזה בגלל שאנשים נוטים להסכים, ולו אינטואיטיבית, על הרבה הגדרות "סובייקטיביות". פיזיקאי ידע להסביר לך מה זה החום שאתה מרגיש (אנרגיה קינטית וגו'), תחת ההנחה שאתה מתכוון לאותו דבר שהוא (והמרצים שלו, והחוקרים מפעם) מתכוון ב"חום". ספק אם אפשר להצדיק אובייקטיבית את ההנחה הזו, אבל אין לנו בעיה מיוחדת להניח אותה. ונראה לי שאפשר להתקדם בצורה הזו גם בענייני מדידת האדם: אולי אין לנו צידוק אובייקטיבי לזהות אינטליגנציה עם תוצאה במבחן IQ, או כל מבחן אחר; אבל עושה רושם שבקרב רוב האנשים שיודעים מה זה מבחן IQ יש איזו הסכמה, אולי רק אינטואיטיבית בחלקה, שהתוצאה הזו מייצגת משהו מעניין, משהו שמעבר לגבולות המבחן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכשפיזיקאים מדברים על מושגים בתחום שלהם, ההבנה שלהם היא אמנם סובייקטיבית, אבל לא רק "אינטואיטיבית". היא "ידיעה מובלעת" 1, שמבוססת על החברות בקהילה ועל הכשרתו של המדען. באותו אופן, אני חושב שמבחני ה-IQ עשויים לייצג משהו מעניין על היחס שבין התרבות שהאדם חי בה, הכישורים של האדם, והאדם עצמו. אני לא רואה איך אפשר להפריד (מתודולוגית) את שלושת הגורמים האלה, ואני חושב שצריך להיזהר מזיהוי היחס הזה עם יחס של אובייקטיביות. 1 tacit knowledge של פולניי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם פיזיקאי היה מגדיר חום כ''מה שהתרמומטר מודד'' הוא לא היה זוכה להערכה גבוהה מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אם הוא מגדיר הערכה כ''מה שפיזיקאים אחרים חושבים עלי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא היה מגדיר זמן כ"מה שהשעון מודד"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמן הוא מימד של המרחב, שהוא אחד ממושגי היסוד בפיזיקה, מאלה שלא מנסים להגדיר אותם בכלל (כמו מסה). אפשר לתת ל''איי. קיו.'' מעמד דומה בפסיכולוגיה אבל הבעייתיות רבה. בין השאר, יש הסכמה על איך מודדים זמן, וכל השעונים אמורים לעמוד באותו סטנדארד, מה שקשה מאד ליישם במבחני איי.קיו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |