בתשובה לגלעד ברזילי, 11/02/05 17:19
280839
א. חוכמה ?

ב. ואם היית יכול לקבוע את זה באופן פרטני ולא עפ"י ססטיסטיקה ושיוך קבוצתי ? כלומר אדם בא לקלפי, לוחץ את האצבע על איזה לוח קטן בצד, ומיד מופיע על המסך "דביל ! מקדם בחירה 0.03", או לחליפין "בחור פיקח. מקדם בחירה 1.73". היית מסכים ליישם את השיטה הזאת ?
280853
א. מפיתום. כבר היום אני יודע להגיד מי חכם ומי לא, וזה לא עוזר לשום דבר.

ב. לא. אם כבר הייתה לי שיטה כזו למדידת איכות שלטון, ואני סומך עליה ב100%, אז אני פשוט אקח את זה עם התוצאה הטובה ביותר ואמנה אותו לדיקטטור.
הנחה סמוייה 282394
ב. אתה מניח את ההנחה הסמוייה שהוא ידאג לאינטרס של כלל הציבור ולא לאינטרס של עצמו, דיקטטורים בדר"כ בוחרים באופציה מס 2.
דמוקרטיה לא קיימת רק משום שעדיין לא הומצאה שיטה מדוייקת למדידת חוכמה אלא גם בכדי לייצג את שלל האינטרסים של הפרטים בחברה.
הנחה סמוייה 282410
דיקטטורים נוטים לראות בטובת עצמם את אינטרס הציבור (''המדינה זה אני'') ולכן אין מבחינתם סתירה בין האופציות.
282720
אתה מניח ש- brainpower אחד (על משקל horsepower) מספיק כדי לנהל היטב מדינה?
לאיש חכם לא מגיע יותור קולות 280892
אם כבר למישהו מגיע יותר קולות בדמוקרטיה, אז זה לא יהיה לאיש החכם אלא דווקא לאיש הטוב.
אם כי, לפי שיטה זו, לאיש טוב שאינו חכם דיו על מנת לדעת כיצד לקדם את מטרותיו, גם צריך להיות קול פחות.

אבל, ברגע שאתה מתחיל לדון במי הוא איש טוב ומי איננו כזה - פתאום אין לך שום קונצנזוס והסכמה.

'טוב' הוא מונח שאין עליו שום הסכמה. מה שקבוצה אחת תופסת כרשע המוחלט, קבוצה אחרת תופסת כטוב - אפילו יש כאלו שמגדירים הרג ערבים כ"טוב" (מי לא מכיר את הפתגם המפגר?).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים