בתשובה להעלמה עפרונית, 10/02/05 16:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק אל תאשימי אותי בגרימת טראומה או משהו. היו שם, בסדר כרונולוגי: אפידורל + עירוי פקיעת שק מי השפיר פיטוצין לזירוז חתך חייץ ואקום תפרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלי. היה יופי. הפיטוצין לא היטיב איתנו כל כך, אבל הואקום היה בהחלט שיקול דעת טוב מצד הצוות הרפואי. המסכן בילה שלוש שעות בתעלת הלידה כשהוא כמעט ויוצא כל הזמן. לא ממש כיף בשבילו. אני לא הרגשתי כלום (אה... אפידורל...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו, אחרי שחלפו עברו כמה ימים מקריעת ים סוף - מה שלומו? (רק כשיהיה לך רגע פנוי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שירשם בפרוטוקול, שאת גרמת לזה: ובכן, הוד מעלת פיצפוניותו הוא התינוק הנחמד, החביב וטוב המזג ביותר ביקום. הוא בוכה רק כשממש צריך, וגם אז רק לכדי המינימום. יש לו נטיה לשהק ולהסתכל מסביב במבט מופתע כל פעם מחדש (מי זה עושה את הקול הזה?), ללכלך חיתולים בתחושת הישג שניה אחרי שמחליפים לו, ולישון חמש שעות רצופות בשעות היום, אבל לרצות לנהל שיחות נפש עם אמא בשלוש בבוקר. אבא שלו הוא עבדו הנרצע, אמא שלו סוגדת לבהונותיו הקטנטנים, והחתולה מתעלמת מקיומו לחלוטין (או לחתולין). באופן כללי אני חייבת להגיד שכל הענין (מתחילת ההריון ועת כה, טפו טפו טפו) היה הרבה יותר קל ממה שציפיתי. אבל אני תמיד רואה שחורות, או במילים אחרות, אם הפסימיסט רואה את החצי הריק של הכוס, אני בד"כ רואה את טביעות האצבעות שמלכלכות אותה... אבל ההריון עבר בקלות, הלידה באמת לא היתה נוראה בשום דרך, והגוזל כזה קסום שזה היה שווה הכל גם אם לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחח, הזכרת לי, הבהונות הקטנטנים... מלאכת מחשבת מיניאטורית, דייקנית ומפוארת. אז תגידו שתיכן לכרמית, תגובה 240453, שפלא הבריאה הפיצפון-ענק הזה שווה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי שגם אצל איזי שמח, ועכשיו עלה בדעתי שלדורון יערי צריך להיות תינוק/ת כבן/ת, הממ... חצי שנה? זכורני, איכשהו, שעוד לפני שתיכן שיחרר הנ"ל פיסות אינפורמציה פרטיות בנוגע לגברת י., שזה זמן רב לא היה לה אורח כנשים. זה היה, אא"ט, בדיון על... על טמפונים? היה דיון על טמפונים? מישהו יודע על זה משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי (את התגובה, לא את הרך הותיק) : תגובה 240479. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, עוד זוכרים אותי פה. יונתן הקטן יחגוג היום את יום הולדתו החמישי (בחודשים). להורים הגאים, לרך הנולד ולאחותו הגדולה שלום. הלידה הייתה מעוררת קינאה בהשואה לסיפורים שעולים כאן. שעתיים בחדר הלידה, בלי תפרים ועל אפידרל לא הספקנו אפילו לחשוב. אבל מנקודת המבט שלי, אני חייב להודות, זה לא ניראה נעים. בריאות ואושר לכולם, אני משתדל להגמל מתגובות כאן, זה משפר את הפרודוקטיביות שלי בשאר תחומי החיים ומעלה את רמת הדיונים. לא שאני תמיד מצליח. הנה ההוכחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי לכלוך החיתולים, לקטנצ'יק יש נוהל מעניין. 1. יונק. (כידוע תוך כדי אכילה הם משחררים לחץ מהצד השני) 2. גמר לאכול - החלפת חיתול. 3. תוך כדי החלפת חיתול משתינים על אבא, על אמא ועל החיתול הנקי שהם מנסים להלביש עליו. 4. החלפת חיתול נוספת המלווה בבכי עז. 5. הבכי לא פוסק - נדרשת הנקה נוספת כדי להרגיע את המסכן - בחזרה לשלב 1. החתולות מגלות עניין בזהירות, מנסות להתקרב ולרחרח, אבל לא מנסות ליצור מגע. הן היו יותר אמיצות וסקרניות עם כל הריהוט והציוד החדש בבית. אחת מהן בורחת מהבית ברגע שהוא מתחיל לבכות. אני מבין אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הינוקא שלי יודע גם לינוק ולשחרר גרעפס באותו הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו הלופ הוא: 1. ציץ א. 2. נימנום קטן. 3. קריאה לאבא להחלפת חיתול, מלווה בחיוך רחב כשהפעוט מגלה את אביו מולידו (אני לא מקבלת כל כך הרבה חיוכים. כי מי אני בכלל? רק אמא שלו וספקית החלב הראשית). 4. חיתול. פיפי בקשת לפעמים. גירגור מאושר כשהגוזל מגלה שמחזירים אותו לאמא (שנרדמה בינתים) בתוספת האבחנה "אני חושב שהוא עדיין רעב". 5. ציץ ב. 6. חזרה לשלב 2. במידה שהתהליך מתרחש בלילה, שלב 2 מלווה בנימנום משותף בכורסה שיכול להמשך אפילו שעתיים. אמרתי כבר כמה תינוק זה כיף? נכון שלישון יותר משלוש שעות ברצף זה גם כן כיף, אבל הרבה פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממליצה בחום ללמוד את רזי ההנקה בשכיבה. זה מאריך בהרבה את שלב 2 :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיוך לפני שישה שבועות? הילד גאון! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? בכל הספרים שקראתי כתוב עד חודש לחיוך רצוני ראשון, ואני הנחתי שהם מרמים בגיל כדי שההורים לילדים הפחות זריזים לא ידאגו מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*עד* חודש? איזה משפחה של דבילים יש לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח בחשבון שהילדים שלך צריכים לחייך כשהם רואים *אותך*. עד גיל שנה הילד שלי היה פורץ בבכי כשהתקרבתי אליו, והסבירו לי שזה מעיד רק על אינסטינקטים בריאים וטעם משובח. (לקח לו שנה ללמוד להפנות את המבט לכיוון אחר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כבר הבנו שהילד כנראה באמת גאון - כלומר מתקדם מאוד בדברים מסוימים (כמו לחייך או להרים את הראש יציב), וטמבל מושלם באחרים - כמו להפסיק לבכות ולבקש לאכול כשהפטמה כבר מונחת בפה שלו. אבל הוא יפיפה, אז יסולח לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התמונה עם הפטמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 295435 מסבירה את סעיף 3. (אין שמחה גדולה משמחתו של תינוק שעשה פיפי בכיור כשאמא שאלה אם יש לו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 280912 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Mazal Tov, Easy!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמת. לפי האזהרות ממקודם הייתי בטוחה שאזכה לתיאור גרפי וציורי.1 1ושחלילה לא ישתמע שקיוויתי לאחד כזה. רשימת המכולת המצ"ב הייתה מספקת בהחלט2 2והזכירה לי שכנראה טוב שיש לי עוד הרבה, הרבה מאד זמן עד שהעניינים יהיו רלוונטים. __________ העלמה עפרונית, קצת פחות מסתבכת, אבל עדיין עם הסורק המחורבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הואקום הוא חלק מהחבילה הרגילה? זאת אומרת, ב*כל* לידה עושים ואקום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא, רק אם התינוק מגיע אל תעלת הלידה עצמה אך מתקשה לצאת (אצלי כבר ראו את קצה הראש אך בכל זאת לא יצא אחרת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, רווח לי... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |