בתשובה ליעקב, 08/02/05 17:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מבין, הקלקה בהסח דעת על כפתור במהלך התקנת תוכנה שמאשרת שקראתי,הבנתי וקיבלתי על עצמי הצהרה באנגלית באורך 34 עמודים בעלת ניסוח משפטי מפולפל שמחייבת אותי להגביל את השימוש במוצר שרכשתי בכסף מלא בלי שום הגיון מעשי מבחינתי זה מחייב. לעומת זאת הצהרה של 4 מילים שנוסחא ע"י אנשי מקצוע במאמץ של שבועות תוך ניתוח של כל פסיק בה (שלא לדבר על הצבע שבו היא מודפסת בשילוט החוצות, או האינטונציה של השחקן שמדקלם אותה למצלמה במהלך צילומי הפרסומת), שמשודרת ומוקרנת ללא הפסק באמצעי התקשורת ומבטיחה שמטרנה זה הכי קרוב לחלב אם שיש או שקוקה קולה זה טעם החיים, זה לא מחייב אף אחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד רוצה להסכים איתך. תביא הצעת חוק סבירה שתפצה אנשים על נזק ממשי שנגרם להם ואסכים איתך. אני מעדיף לעסוק בחינוך, חינוך המוכרים שלא שווה לשקר/ להטעות/ להשתמש בפורנוגרפיה וכו' גם לא בשביל להרויח כסף, ולחנך את הציבור לבוז ולהחרים מוצרים של יצרנים אשר חושבים שהם אדיוטים. אני למשל לא קונה חיתולים של חברה מסויימת אשר ראיתי פעם אחת פרסומת שלה. אם הציבור ילך בדרך זאת הבעיות ברובן תעלמנה. לעומת זאת, אני בספק אם הדרך שלך תעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה מה שאתה עושה לחברה שראית פרסומת אחת שלה, אני לא רוצה לחשוב מה אתה עושה לחברות שראית הרבה פרסומות שלהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה טלוויזיה אולי פעם בשנה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |