|
||||
|
||||
אני חושב שניתן לראות רלוונטיות של מבחן ממיין כקריטריון לקבלה ללימודים. זאת תחת הנחות היסוד הבאות: 1. הממשלה (הציבור) מממן חלק גדול מתקציב ההשכלה הגבוהה. ברור לי שאינך סבור שזהו מצב רצוי אך די בכך שאגביל מראש את התקפות של טענתי לאותו חלק בשוק ההשכלה הגבוהה בו הנחה זו אכן מתקיימת. 2. ניתן למצוא בחינות מיון אשר מנבאות באופן טוב מספיק (אולי סטטיסטי) את מידת ההצלחה של מועמד ללימודים בלימודיו וביישום הלימודים לאחר סיומם. 3. הצלחה ביישום הלימודים תורמת לכלל יותר מאי הצלחה (שוב, אין כאן טענה קטגורית בהכרח אלא סטטיסטית). בהנחות אלה נראה לי ברור שהציבור לא ירצה לבזבז את כספו על סטודנט אשר ינשור מהלימודים במהלכם או לא ימצה את התועלת שבהם. אני טוען טענה חלשה יותר מיתר המגיבים בדיון בכך שאני מניח הנחות יסוד שייתכן שאין להן בסיס במציאות. למרות זאת שמח לקבל ביקורת הן על הסקת המסקנה מההנחות והן על תקפותן של ההנחות הללו בעולם המעשי (לצערי איני יודע מספיק על מנת לבסס את תקפותן או להפריכן). |
|
||||
|
||||
2. הטענה שציון הפסיכומטרי נותן תחזית טובה למידת הצלחה בלימודים (בכל התחומים) היא רעועה, הטענה שהוא חוזה הצלחה בישום הידע הנלמד היא חסרת בסיס לחלוטין. 3. לא בהכרח. מבחינה חברתית לדעתי עדיף 20 עורכי דין טובים בפריפריה גם אם זה על חשבון 20 עורכי דין מעולים במרכז. |
|
||||
|
||||
ייתכן וניסוי כזה נעשה, אבל מאחר ולא ידוע לי עליו, התקפות של 2 מפוקפקת: ייתכן מאוד שבחינות המיון מנבאות בצורה טובה הצלחה בלימודים, אך מדבר זה לא נגזר כלל שמי שלא הצליחו בבחינות המיון לא יצליחו בלימודים. לדוגמה, אני יכול להניח כי יכולת מתמטית מסויימת תנבא את מידת יכולתו של תלמיד להשתלב בלימודי מתמטיקה, אבל האם אדם בעל יכולת התבטאות טובה בעל פה ויכולת להבין אנשים אחרים - יכולות שאינן נבדקות כלל בבחינה פסיכומטרית - אבל לא מצטיין במתמטיקה ובאנגלית ולכן ממויין החוצה יהיה פסיכולוג או עורך דין פחות טוב? ספק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |