בתשובה לתובל, 04/02/05 0:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה להעלות נקודה עקרונית, שלדעתי לא הוסברה ולא הובנה בהקשר זה: מוצר אינו מתומחר באופן אבסטרקטי אלא על פי המחסור בו, הביקוש והאופן בו הוא נתפש. אם נלך לשיטתך, ברגע שהממשלה תסיר את תמיכתה באוניברסיטאות, ייתכן מצב שבו אוניברסיטת תל-אביב תעלה את התשלום השנתי לסטודנט ל-40 אלף דולר, סתם כי היא יכולה או כי כך עושים בארצות הברית.*1* אם אתה מתייחס למחיר כמשהו שאפשר לקבוע באופן אבסטרקטי, על פי גחמה, הרי שדבר זה אפשרי. בוא ננסה לגלגל את התסריט הזה: יום אחרי הסרת התמיכה הממשלתית מכריזה אוניברסיטת תל-אביב על העלאת שכר הלימוד ל-40 אלף דולר. יום אחרי ההכרזה, מושכים כל תלמידי האוניברסיטה את טופסי הרישום שלהם ופונים לאוניברסיטאות אחרות. אף אחד מהם אינו מאמין, משום שאין לו שום בסיס הגיוני להאמין בכך, שאת"ל שהייתה עד היום אוניברסיטה "ממוצעת" תהפוך לפתע לשוות ערך לאוקספורד פשוט משום שהעלו בה את שכר הלימוד. ההגיון שבכך דומה להחלטה של בעלי מפעל "המגפר" להכריז יום אחד שממחר נעלי הפלדיום עולות 5,000 דולר לזוג ולצפות שהמותג "פלדיום" יהפוך לפיכך למוצר המבוקש ביותר בעולם. המסקנה הבלתי נמנעת תהיה שאת"ל תסגר. לחשש שלך ששכר הלימוד יעלה באופן דרמטי אין בסיס, ממש כמו שאין בסיס לחשש שבגלל שישנם שעוני ברייטלינג גם שעון פשוט יעלה מחר חמשת אלפים דולר. בשוק נורמלי, פתוח, ולא מעוות כמו שוק שבו הממשלה פעילה, יש ריבוי אפשרויות והיצע מגוון המתאים את עצמו לאיכות המצאי (המרצים, למשל), לביקוש ולאפשרויות של המבקשים, לא להיפך. ====== *1*אפרופו ארצות הברית, נא לא לשכוח כי המימון הממשלתי שם מגיע לכ-40 אחוז גם באוניברסיטאות ליגת הקיסוס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הצגת תסריט סופר-קיצוני. בודאי שתסריט של העלאת מחיר מ-10,000 ש"ח ל40,000 דולר בבת אחת הוא תסריט מופרך, אני לא מתייחס למחיר כגחמה ואני מודע לזה שהוא נקבע ע"פ הצע וביקוש. את הסיבה לכך ששכר הלימוד באונ' יעלה לאחר הפרטה הסברתי בתגובה 279618 . בכמה המחירים צפויים לעלות? זה עניין שלי עצמי עדיין אין דעה מוצקה. מצד אחד, לכל ארגון פרטי יש נטייה להתייעל ולקצץ עלויות לא הכרחיות. אבל מצד שני חינוך הוא "מוצר" שהציבור תופס ככזה ששוה להשקיע בו סכומים גבוהים בהנחה שזה ישתלם אח"כ ומשום שקשה לקצץ בו עלויות{1} כך שעדיין אין לי דעה אם העלייה תהיה אסטרונומית או סטנדרטית. אבל בכל מקרה, העובדה ששכר הלימוד יעלה לאחר הפרטה מספיקה בשביל שאני אתנגד לתהליך הפרטה (בודאי שלהפרטה מלאה) בתחום זה. --------------------- 1. . ראה תגובה 279390 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחיל להבין את דוקטור בר ביצוע. למעשה, גמרתי להבין. חן-חן ושלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אפרופו ארצות הברית, נא לא לשכוח כי המימון הממשלתי שם מגיע לכ-40 אחוז גם באוניברסיטאות ליגת הקיסוס." נו פרט קטן ושולי ששכחו להזכיר באיזה פתיל קודם. אני רק הולך ומשתכנע שאין לנו שום דבר להסיק ממצב המוסדות האקדמאים בארה"ב לגבי מצב המוסדות האקדמאים בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מקבלים מימון על ה*מחקר* בלבד. אבל חוץ מזה, מהווים מוסדות פרטיים לכל דבר ועניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז 40 אחוז ממה בדיוק מממנת הממשלה שיש לו קשר ישיר לשכ"ל ? הלינק שנתת מדבר על הקיסוס כבדרך אגב. לא בדיוק מקור מהימן לתמונת המצב. טוב מכיון שקיבלתי כאן תשובות סותרות מצד הקולקטיב האיילי, החלטתי, רחמנא ליצלן, להתאמץ, ולחפש בעצמי. קיויתי למצוא מקורות קצת יותר "פורמליים". אם יש מישהו בקהל ש*באמת* יודע את התשובה לשאלה "האם אוניברסיטאות ליגת הקיסוס פרטיות לחלוטין או נהנות מכספי משלם המיסים ?", הוא מתבקש למסור עדות בפתיל. תקנו אותי אם אני טועה, אבל זאת נראית לי שאלה משמעותית כשבאים לבחון את הסוגייה "איך נוצר פער מעמדות חריף בין מוסדות אקדמאים שונים במדינה X ?". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרובן דו"חות מפורטים. לגבי הרוורד, למשל, המימון הממשלתי (מחקרים במימון ממשלתי) מגיע ל-18 אחוז ישירות ועוד אחוז לא ידוע באופן עקיף (באמצעות פטורים ממסוי - הקרנות הפטורות של הרוורד מניבות בערך חמישים אחוז מהכנסותיה). ההכנסות מתשלומי סטודנטים, הן בערך 20 אחוז. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |