|
||||
|
||||
אני אעשה מאמץ להתעלם מגסות הרוח ואתייחס לתגובה. "קצת סותר את מה שאמרת בתחילת דבריך באשר ל"חינוך לעשירים בלבד" במה בדיוק? אני הראתי לך שהשכר לימוד במצב של הפרטה יעלה, אני לא יודע עם לרמה של הרוורד, אבל הוא יעלה. איך בדיוק זה סותר משהו שאמרתי אני לא יודע. "זה רק אומר שיהיה קשר ברור בין המחיר למוצר ובין זה שמשלם לזה שמקבל, וזה יכול לפעול רק לטובת ירידת המחירים, כפי שנעשה בכל תחום אחר" אבל הרי הסכמנו שהאפשרויות להורדת מחירים בשוק הזה הם מוגבלות מאוד. ד"א. האם עלי להבין את ההסכמה הנדירה הזאת כסימן לכך שאינך מחזיק יותר בעמדה שהתחרות תגרום לעליית המחירים או שמא הן מחכות לצוץ במועד מאוחר יותר? בעניין הזה אתה צודק. אני כתבתי באחת התגובות שה*תחרות* תביא לעליית מחירים. מה שהייתי צריך לכתוב זה ש*ההפרטה* תביא לעליית מחירים, התחרות אולי קצת תוריד אותם (אפילו שבסה"כ הם יעלו). אתה רשאי להציק ולהתעלק על הנקודה הזאת, ואני סומך עליך שתעשה את זה. "אז זה שילוב? יופי. כלומר מדובר בשילוב של מכשול שהוא בלתי עקיף (בגלל תלותו בכישורים מולדים) ועולה כסף (שהרי רכישת הכישורים עולה כסף). אז מה בעצם עשינו פה?" נראה לי שאתה דווקא זה שמקשה להבין את הנקודה. נסה להבין מה שאני אומר במקום לבוא בגישה תוקפנית. אני טוען שיש לנו השפעה על הציונים בבגרות ועל הציון בפסיכומטרי. רמת המוטיווציה וההשקעה שאתה כ"כ מעריך היא זאת שמבדילה בין הצעיר האדיש שמקבל 600 בפסיכומטרי הראשון ולא משפר כי אין לו כח, לחברו בעל המוטיווציה שעושה את הפסיכומטרי שלוש פעמים עד שמגיע לציון של 680 שיספיק לו ללימודי כלכלה באוניברסיטה. התשלום שנדרש עבור הבחנות בבגרויות ובפסיכומטרי הוא כמה מאות שקלים, שזה דבר שהוא לא בלתי אפשרי בשביל עניים, קל וחומר לגבי אזרחים ממוצעים. קורס פסיכומטרי הוא עניין של כמה אלפי שקלים, אבל בתור אחד שהתייחס לסכום של 60,000 ש"ח כעניין של מה בכך, מה זה 4000 ש"ח בשביל קורס של יואל גבע. מה גם שאם לא הוצאת ציון מסוים נותנים לך קורס נוסף חינם. "כפי שאתה וודאי יודע, גם אם הממשלה תספק חינוך+מגורים+תקציב לחשפניות במסיבות ליל שישי עדיין יהיה קל יותר לעשירים ולא רק באוניברסיטה... המטרה היא לא לעשות את החיים קשים לעשירים אלא "להעניק הזדמנות לעניים" לא?" נכון, המטרה היא לא לעשות לעשירים את החיים קשים, אלא לאפשר לימודים חינם (או בסכום סביר) למי שרוצה ומתאים. במידה והסכומים יעלו (בין אם לרמות של הרוורד ובין אם לא) חלק גדול מהעניים וגם מאנשים שמרויחים שכר פחות או יותר ממוצע לא יוכלו להרשות לעצמם לימודים גבוהים אלא אם כן יהיו בין המעטים שיזכו במלגות. איפה פה הגישה החמקנית אני לא יודע. "ולסיכום, מה בעצם המטרה של החינוך "חינם"? האם המטרה היא אספקת חינוך לעניים? אם כן, מדוע לסבסד גם את העשירים והמעמד הבינוני? לא עדיף מלגות, אותן אפשר לתת לנזקקים באמת? אולי המטרה היא סבסוד כולם. ואם כן, מה ההגיון בכך?" בעולם אידיאלי הייתי דואג לסבסוד של מי שההוצאה של לימודים גבוהים באמת מכבידה עליו, נניח חצי מהאוכלוסיה. כי לכאורה באמת אין הגיון לסבסד אדם שמרוויח 50,000 ש"ח בחודש או אפילו 15,000 ש"ח בחודש. אבל אז יווצרו בעיות חדשות. כמו למשל שאנשים מהעשירון העליונים ידפקו פעמיים, גם ישלמו יותר מיסים וגם ייצטרכו לשלם שכר גבוה על הלימודים הגבוהים. לכן, בהעדר פתרון יותר טוב הלימודים יהיו חינם לכולם (או בסכום נמוך לכולם) והנהנים הגדולים מכך יהיו מן הסתם האוכ' היותר חלשות ששכר הלימודים היה מכביד עליהם מאוד בכל סיטואציה אחרת. נתתי גם הסבר למדוע החלופה שלך לא טובה בעיני בסעיף שלוש של תגובה 279641 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אין לי מה להוסיף מלבד חזרות על דברים שנאמרו. חן חן על הדיון המענין. |
|
||||
|
||||
חן חן גם לך. תהיה בריא וד''ש לאיאן |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |