בתשובה לחמוטל ירון, 02/02/05 22:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שמי ששכנו אינו רוצה להיחשף לשונה מוזר וזר, הוא שצריך לחשוש מירידת הערך של דירתו. כי אני, למשל, לא ארצה לגור בשכנות לאדם כזה, שלא רוצה לשמוע על מוזרים. הוא מפחיד אותי הרבה יותר מאשר שכנים אוטיסטים. בעיקר מפחיד אותי השקט שלו בלילה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להסטוריונים נטייה לכתוב את העובדות כפי שהם רוצים שיהיו ולא כפי שהן באמת. חבל אדוני, כי אתה לא נותן לאמת לנצח את הציניות שלך! מי דיבר על ערך הדירות? האדמה הזאת היא של המשפחה. אנחנו לא רוצים למכור. אבל כמה אפשר? מדובר על אפשרות לחיות חיים תקינים. נורא קל לדבר למי שלא חווה את זה מדי יום ביומו. אין לנו פחד להחשף לשונה או למוזר. אבל יש גבול למינון ולמשך הזמן. למה לאלץ אותנו לחיים האלה? מי שנפגע- אין לא ברירה, אבל האם חייבים להוסיף גם את סבל השכנים כדי שיהיה "צדק סוציאלי" וכולם יסבלו? למה מכריחים אותי ואת כל השכנים מסביב, להתנדב לשמוע צעקות ואוירה דכאונית כל שעות ביום? לא מדובר בחוסה אחד ולא בעשרה. מדובר ב-50. לא מדובר ברעש שהמשטרה יכולה להפסיק, לא מדובר במשהו זמני. לכל סובלנות יש גבול. וכאן לא נעשה דבר כדי שהשכנים לא יסבלו. נהפוך הוא! וכל זה תוך הסתתרות מאחורי גבם של המסכנים. אין לי טענות כלפי הצועקים, אלא כלפי אלה שהביאו אותם לפה, בלי להתחשב באנשים שחיים פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסטוריון לא דיבר דווקא עליך אילאלמוני ספציפי ... מן המפורסמות הוא שחלק מההתנגדויות לשכנים בעלי נכויות בעיקר כשהם במקבץ קשורות מצד אחד לפחדים קמאיים מן הזר והשונה, ומצד שני לחשש מירידת ערך הקרקע. כהורה לילד זר ומוזר- זה מכאיב בעיקר החלק של הפחדים הקמאיים והאמונות התפלות. אה.. כן וגם האטימות. האמירה לא אישית כלפיך...ההערה מיועדת לכל האיילים המנוכרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך, אבל הבעיה היא בדיוק זו: שלא כל מקרה נבדק לגופו. החלטה במשרד הרווחה להקים את המעונות בתוך שכונות מגורים היא החלטה גורפת. לא בודקים איזה מעון. לא בודקים כמות. לא בודקים קרבה לבתים. כשאיזשהו בעל נכסים מגיש בקשה להקים מעון כזה, מיד מתייחסים אליו כאל פילנטרופ הדור. מאשרים לו. קובעים עובדות בשטח, ואח"כ אומרים לשכנים: זה לא מפריע. הרי זאת עובדה. בבית המשפט קבעו שזה לא מפריע. יש תקדים! יוצא מזה שהם מרוויחים את דעת הציבור, את דעת השופטים, וגם הרבה כסף, בלי לבדוק בכלל ענין לגופו. וגם ההסטוריון שלנו לא התאמץ. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |