בתשובה ליוסי אוחיון, 10/07/01 23:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יצוין שכותב תגובה זו הינו דתי, המתקומם נגד הדמוניזציה הנעשית למחנה שלו. כעת בקשר לדבריך, 1. נניח שבעוד 20 שנה הרוב יהיה דתי, האם אז תרגיש בטוח אם הבן שלך יתחיל לנשק מזוזות - אם שום ערך דתי לנישוק מזוזות, המצוה היא לשים מזוזה על פתח הבית, אני אשמח הרבה יותר אם הוא יתחיל ללמוד תורה ברצינות בזמנו הפנוי, במקום לנשק מזוזות, לעלות לקברי רבנים, להחזיק "קמיעות" וכדומה. 2. בטוח הארוך הם מהוים סיכון לעולם החילוני - ד'ה, הדת מציגה פרוגרומת חיים אלטרנטיבית, לחיים החילוניים. 3. פתיחות דעת איננה נחלתו של הצד השני - מהיכן אתה יודע את זה ??? כמה אנשים דתיים יצא לך להכיר ? לא דרך העדשה של המצלמה, או העיתונות, אלא בחיים האמיתיים. גם אם יהיה פה רוב דתי, לעולם לא תהיה פה תיאוקרטיה, ההלכה מעולם לא התמודדה עם מדינה כמו שאנו מכירים אותה היום, הדיונים בהלכה שנסובו לגבי מדינה, הם רק דיונים על המדינה הדמיונית למחצה של דוד ושלמה, ומדינת האידיאל העתידית, אין שום דיון על מדינה הלכה למעשה, ונדמה לי שזה ברור כשמש, שבמקרה של רוב דתי, המדינה לא תיהפך לתיאוקרטיה, אלא תשמור על צביונה הדמוקרטי (עד כמה שניתן לקרוא למדינה הזו דמוקרטית). 4. אם תתן אצבע יכרחו סביבה תפילין - פרנקלי אי דונט גיו א דם, אם אתה דתי או חילוני, זאת הכרעה רצונית שלך. אם אתה מעונין, אני יכול להראות לך את בית המדרש, כמו שאני מכיר את החילוניות, הייתי מעונין שאתה תכיר את בית המדרש, יותר מזה אני לא אעשה כלום. זוהי דעתי מור אור לס, ועוד משו קט, בקשר למפלגות הלא-דמוקרטיות כמו ש"ס, הם בלון נפוח, אין להם קיום ממשי. ובקשר למנגוני הרשע שמתוארים פה בחן רב כל כך, זה מוזר לי, אני אדם דתי, ומעולם לא ניתקלתי במנגנונים כ"כ משוכללים שמטרתם לגרום לאנשים לחשוב שמשפחתם טמאה וכדומה, וגם אם יש כאלה, הם דבר שולי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיוק הבעיה: מה שאתה (כדתי) רואה כהדרכה או הובלה בדרך הנכונה אני רואה ככפייה דתית. במשטר דתי: 1. חופש הביטוי יוגבל. לא יהיה סקס בטלוויזיה ולא יהיו תוכניות בישול לא כשרות. 2. לא תהיינה מסעדות לא כשרות ושום דבר לא יהיה פתוח בשבת. 3. בתי הספר יחנכו לדת. ... יו דונט גיב א דם. ברור... הרי אין לך מה לדאוג. התרחיש הזה מן הסתם יתממש ואתה לא תפגע מזה. אבל בבקשה אל תתמם. פתיחות דעת וסובלנות כלפי השונה היא נחתלו של הצד החילוני הרבה יותר מאשר של הצד הדתי. במדינה חילונית ה"כפייה החילונית" היא פחותה בהרבה מאשר הכפייה הדתית במדינות דתיות. אירן <> ישראל, מצריים <> צרפת, אפגניסטן <> ארה"ב, והכל בגלל האופי החילוני\דתי של המדינות האלו. בנוגע ל"להכיר דתיים" - תעשה לי טובה. אם אין לך טיעון אמיתי להוסיף אז אתה מנסה לפגוע בלגיטימציה של הדברים שלי משום שהחלטת שכנראה אני לא מכיר אף בן אדם דתי? אתה מכיר חילוני אחד שלא מכיר/עובד עם/שירת עם/חבר של בן אדם אחד דתי לפחות?? ועוד הערה: אתמול ב"פוליטיקה" דיברו על החוק לאיסור שידור ערוצי הפורנו החדשים של הכבלים. התקבל הרושם שהחוק הזה עומד לעבור. אני ממש לא רוצה לחיות במדינה שבה ערוץ הפלייבוי (שהמרחק ממנו לפורנ', אגב, גדול מאוד) לא רשאי לשדר - אבל הערוץ הראשון מקרין את הפרומואים שלו (הכוללים עירום) כחלק מתוכנית דיון! ישב חה"כ ביבי (מפד"ל = הדתיים ה'טובים', לא ש"ס או יהדות התורה) והסביר איך הוא מתכוון להציל את החינוך בארץ, את שלמות המשפחות בישראל ואת נפשות הצופים ע"י זה שימנע מהם לשכור ערוץ סקס. (אגב, הוא הודה שמעולם לא צפה בערוצים הנ"ל). הוא הביע דאגה שמע גברי וילדי ישראל, אם תנתן להם ההזדמנות, יצפו לילות שלמים בערוצים הללו וכך יבוא חורבן על מדינת ישראל. במדינה חילונית יוכל להיות ערוץ דתי - נו פרובלם. במדינה דתית לא יהיה ערוץ חילוני, ואת זה אנחנו מתחילים לראות כבר עכשיו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |