|
||||
|
||||
אורי, אני חושש שבמקרה הזה החרדים לא יוצאים טוב בסיפור הזה. תחבורה ציבורית הנה בעצם רשות הרבים שבו התנועה של אנשים רבים לא צריכה להיות מוגבלת בדרך כלל, ולהוציא סיבות יוצאות דופן. אשר במקרה הזה היה לגיטימי לחלוטין שהציבור הסטודנטיות והסטודנטים ייסע איך שהוא רוצה ובאיזה אופן שיירצה ועד כמה שראיתי אף התחשב בדרישות של ציבור לגיטימי אחר. פה מדובר בשאלה של יחסי בן אדם לחבירו. עד כמה אפשר ללכת רחוק עם דרישות אפילו ראויות בעיני אלוהים כאשר תוך כדי כך באמת יש פגיעה ברגשות בתחושת חופש כל כך חשובה. אנו קוראים לכך זכויות אדם אבל למעשה הן החיים של בני אדם. לפיכך לדעתי יש פה שאלה חמורה של יחסי בן אדם לחברו או בין ציבור לציבור אחר. לו החרדים היו באים לקראת הסטודנטים ומקבעים את המצב איך שהוא כלומר הפרדה, האם לא היה רווח גדול יותר מבחינת הבנת כל ציבור את ציבור אחר וכל אדם את חברו? |
|
||||
|
||||
ולו הסטודנטים היו באים לקראת החרדים ומקבעים את המצב איך שהוא, כלומר הפרדה בין הקווים, האם לא היה רווח גדול יותר מבחינת הבנת כל ציבור את הציבור האחר וכל אדם את חברו?! |
|
||||
|
||||
למה לעצור שם? שתי מדינות לשני עמים! (אופס, אנחנו מאותו עם). |
|
||||
|
||||
מה דופי בקווי אוטובוס נפרדים כפי שאגד פיצלה? חיה ותן לחיות. הנסיעה עולה לכם יותר כסף?! |
|
||||
|
||||
לדעתי לא. המצב שעליו הגיעו בדרישתם להקמת קווים נפרדים הוא לא פשוט. יש גבול עד כמה רחוק אפשר ללכת במקום שהוא רשות ציבורית ובמקרה זה כמו שציינתי בתגובתי הראשונה יש פה בעייה של יחסי בן אדם לחברו ובכלל זה תנועתו של אדם שצריכה להיות חופשית במקום ובדרך ציבורית. המקרה הידוע שבאלבמה שאשה שחורה (שלצערי אני לא זוכר את שמה) שסירבה לשבת במקום שהיה מיועד לה קרי במקום של שחורים על פי חוקים מפלים. החוקים הוצדקו בטענה שאין מדובר פה באפליה אלא בטענה ששחורים שווים אך שונים. אי אפשר לקבל הצדקה זו מכיוון שמדובר בצורך בסיסי של אדם פשוט לנוע איך וכיצד שהוא רוצה. ואני שואל האם חוקי הצניעות מצדיקים פגיעה כזאת בנשים ובאנשים? לדעתי אם לחרדים ממש לא נוח עדיין שישכרו חברת הסעות פרטית. האם תוכל לציין אורי אם אי פעם בהיסטוריה בארצות הגולה כאשר יהודים נסעו ברכבות או בעגלות הם דרשו קווים נפרדים? בינם לבין עצמם נשים לחוד וגברים לחוד? ואפילו בינם לבין נשים נוכריות או אנשים נוכרים? |
|
||||
|
||||
אני לגמרי לא מצדיק את ההפרדה בין נשים לגברים בתוך האוטובוס, אבל אני יכול להבין לרוחו של מי שהדבר בראש מעייניו. אגב, המקרה של הכושים באמריקה אינו שייך לנידון, מאחר והנשים החרדיות כלל לא מרגישות מקופחות או "שוות אבל שונות". הן מודעות היטב למעמדן ומוקירות את העדפות בעליהן לא להתערות בקהל מעורב של נשים וגברים מסיבות של צניעות. לי אישית אין שום בעיה לנסוע באוטובוס או ברכבת מעורבת. לעתים אני אפילו נהנה להכיר אנשים שונים ומגוונים. זה בהחלט נחמד עבורי ואולי גם עבורך, אבל יש כאלה שהדבר אינו מסב להם נחת רוח גדולה בלשון המעטה, אלא מטריד ביותר ואף מטלטל את כל עולמם הרוחני, שעל עיצובו ובניינו לתלפיות הם שוקדים יומם ולילה. "חיה ותן לחיות" כבר אמרנו? אמרנו. כאשר דיברתי על "קווים נפרדים" התכוונתי לא לחלוקה הפנים-קווית בין נשים לגברים, שהיא חלוקה לגיטימית ואף התקבלה על עמדת הסטודנטים שכיבדו אותה בקו הנוכחי. דיברתי על הפרדה בין הקו הנוכחי, על-פי בקשת קהל יעד נוסעיו הייחודיים, לבין קו חדש ושונה שהעמידה החברה, שנועד לאוכלוסייה הכללית, ביניהם הסטודנטים של בר-אילן מרחובות. נכון ש"יש גבול עד כמה רחוק אפשר ללכת במקום שהוא רשות ציבורית", אבל אתה משום מה מתעלם מרוב ציבור הנוסעים בקו זה ומשלמי מחיר הנסיעה המלא לקואופרטיב "אגד". רובו המיוחס (80% ומעלה) של ציבור הנוסעים בקו הספציפי, הוא שיקבע את אופי הקו ומסלולו, כיאה לרשות ציבורית. בדיוק כשם שרוב תושבי השכונה, כציבור, יקבעו אם לסגור את שעריה למכוניות נוסעות ביום המנוחה הלאומי. אגב, ידעת שבארה"ב כיום ישנם מספר רחובות שבהן הנשים עוברות בצד האחד של מדרכת הכביש והגברים בצד השני? כך שהיכן שהדבר אכן ניתן ליישום בשיתוף עם שלטונות הנוכרים שהיהודים בתפוצות ובגלות היו נתונים למרותם השלטונית – הוא מיושם כהלכה, אפילו במדינה ליברלית ונאורה שישראל מחקה אותה על כל צעד ושעל. וכמדומני שאף אחד בסיפור הזה לא מנע מאיש את הזכות הדמוקרטית הבסיסית של אזרחי המדינה מן "הצורך הבסיסי לנוע איך ולאן שהוא רוצה". אחרת היה כאן מקום למשפט ציבורי על מניעה מציבור מסוים מזכותו לחופש תנועה. "אגד" העמידה לרשותם קו אחר, חדש ומשופר יותר, כיאה לצרכיהם הייחודיים של קהל יעד הנוסעים. |
|
||||
|
||||
איפה יש רחובות כאלה בארה"ב ובאילו נסיבות נקבע הדבר (האם למען תושבים מקומיים יהודים חרדים, מקומיים נוצרים, מוסלמים, קוויקרים וכו')? |
|
||||
|
||||
המקום היחיד בו יש רחובות כאלה בארה"ב הוא במוחו של אורי פז. אפליה על בסיס מגדרי היא בלתי חוקית בארה"ב, ויש מי ששש1 לתבוע על כל דבר שרק מריח ככזאת. ___ מילה עברית תקנית לחלוטין. |
|
||||
|
||||
תודה, ותקוותי היא שאתה הצודק בסוגיה זו. ועכשיו אולי יש לך גם משהו לענות לי על תגובה 279212? |
|
||||
|
||||
בוויליאמסבורג, שכונה בברוקלין של חסידות סאטמר. אינני יודע אם הדבר מתואם עם הרשויות. הציבור המקומי פשוט נוהג כך. |
|
||||
|
||||
זכותו של הציבור המקומי לנהוג כך, ויותר מכך - הייתי מצפה מעוברי אורח המזדמנים למקום לנהוג כמותם. יחד עם זאת הציבור המקומי אינו יכול ואינו רשאי לכפות התנהגות זאת על מי שאינו מעוניין לנהוג כך. |
|
||||
|
||||
מי כפה עליך מה? "אגד" טוענת שהדבר אינו בא מצידו של הציבור החרדי. ו"אגד" ככל הנראה מעוניינת להיתייפות לעיני החרדים לנוכח התחרות הקשה שיש לה מול ההסעות הפרטיות בערי החרדים החדשות (ביתר, אלעד וקרית ספר). החרדים ביקשו מאגד לנהוג איפה ואיפה או בתבונה מסחרית נטו?! |
|
||||
|
||||
מצטער לא הסברתי את עצמי טוב. אני לא מדבר על חיה ותן לחיות במובן הליברלי קלאסי של המילה אני שואל שאלה אחרת: עד כמה הציבור הזה עם צרכיו המיוחדים יש לו היתר מבחינת יחסי בן אדם לחבירו ובין ציבור, אפילו שהוא 80% באותו איזור, לבין ציבורים קטנים יותר במקום שהוא רשות רבים במקום שבו תחוש קבוצה או אדם נפגעים. טירחתי היא להראות מדוע זה לא כל כך מובן מאליו במקום של תחבורה ציבורית לא רשות יחיד כמו שכונות מסויימות שאני מכיר בגאולה ששם מבקשים בכרזות על הצניעות או שמירה על פרטיות. אני מדבר על המובן מאליו על המקום שכולם עוברים. המקרה של אלבמה לא בא להדגים אלא את החיסרון בעמדות מסויימות הרואות כנורמלי לחלוטין לחולל אי אילו דרישות כאלה- הפוגעות באדם. השאלה השניה שלי שגם לא הייתה מספיק ברורה ומובהרת וכאן אתקן זאת היא: היכן בהיסטוריה ההילכתית מצינו על דרישה כזו בקרב הציבור השומר תורה ומצוות שתהיה הפרדה במקום של אנשים עוברים ממקום למקום. כרגע עולים בדעתי שני מקורות המצביעים על חוסר הדרישה הזאת המקור הידוע על הפרדת נשים ואנשים בבית המקדש ששם הגיעו לקלות ראש ולכן הפרידו בינהם אבל מכאן צריך לדייק שלא מדובר פה על שבדרך ביצעו איזו הפרדה. המקור התלמודי שאיני זוכר איפוא מספר סיפור על אמורא שהחליט לקבל על עצמו ללכת אחר איש ואישה שנדברו ללכת ביחד. האמורא מתוך רצונו על למנוע מעשה כזה או אחר של עבירה עקב אחריהם הסיפור מסתיים שהאיש והאישה הגיעו למקום שנדברו עליו לפני כן (אגם) ואמרו (אני לא זוכר את הנוסח) נהננו ביחד עכשיו עת הפרידה. הסתבר לאותו אמורא שלא תיכננו לעשות מעשה עבירה התוצאה השניה המפתיעה הוא חש תאווה כלפי האישה. (זה כמעט הכול אני לא זוכר את ההמשך) אבל הוא לא עבר עבירה. עולים לי מספר הרהורים אלו ואחרים שמפעת אילוצים לא אצליח לשטוח אותם עכשיו אלא מאוחר יותר. ואני מעוניין יותר להעיר על מספר דברים נוספים כך שלא סיימתי. |
|
||||
|
||||
בכל מקרה של פרהסיה ציבורית עמדת הרוב מקפחת במידה זו או אחרת את עמדת המיעוט. ואז מה? שנקיים את עמדת המיעוט. אין בעיה, ברוכים הבאים למדינת ההלכה הערבית (-: ועל שאלתך השנייה, היכן בהיסטוריה ההלכתית מצינו על דרישה בקרב ציבור שומרי תורה ומצוות שתהיה הפרדה במקום של אנשים עוברים ממקום למקום, הפרדה באוטובוסים וברשות הרבים?, אני צריך לברר במקורות. |
|
||||
|
||||
אורי אם תמצא אשמח לדעת. לא אוכל להעלות הכול בעת ובעונה אחת אבל אנסה לכול הפחות להעלות את מה שאפשר. אותו מקור שני שנתתי הצביע לדעתי על עובדה יבשה אחת האמורא לא דרש את הפרדתם. אפשר לעלות מספר תשובות משוערות למה זה כך. לדעתי היות וכבר חז"ל גזרו על הייחוד כאן אין בעיה על פניו של הליכה, אפילו בייחד. מה שמעלה שניתן מאוד להקל באוטובוס באור יום שיש מספר אנשים ויש חלונות. יש לזכור גם את עניין הייחוד בשדה כך שהשאלה יותר כבדה למה לא נעשתה פעולת מניעה יותר משמעותית. גם שני גברים אישה קרי האמורא והאיש עם האישה עד כמה שאני זוכר זה ייחוד ובכול זאת לא היה פה אסון. מה שמעלה לי את ההירהור הבא: האם אין פה הקצנה של דרישות קודש כה רבות עד כדי כך שיישומם מביא לידי מחיר אבסורדי? אם זה היה רק בין החרדים לבין עצמם הייתי אומר ניחא אבל זה יותר מזה כי יש כאן שאלה של יישום ערכים והחלטם תיגע ישירות לחייהם של אנשים אחרים. במקום שלא ברור שצריך אלא אדרבא רק מזיק. מקור נוסף שאני עכשיו נזכר פה הוא על רבן שמעון בן גמליאל שנכנס לבית מרחץ ושם היה דיוקן של עבודה זרה שכנראה אף עבדו לו. תשובתו למה בכול זאת הוא בבית מרחץ הזה ולא באחר הוא ענה זו העבודה זרה פלשה לתחומי לא אני לתחומה. אולי כאן אפשר ליצור מעין קל וחומר למקרה זה של הבחורה שנכנסה בלבוש לא צנוע לאוטובוס... או אפילו כבר נמצאת באוטובוס שהוא מן מקום כזה ציבורי. (אני לא בא לאמר שהבחורה היא עבודה זרה אלא מדובר במצב שנכפה עליך במידה רבה שהוא מחוץ לשליטתך). מבחינתי הנושא עדיין פתוח. בנוגע להערתך המדובר בראש וגראשונה בניצול כוח או מימוש ערכים במידה כזאת אשר תיפגע ממי מהציבורים בין מיעוט או רוב. כל מקרה לגופו.באופן כללי עושים מה שאפשר כדי לצמצם אם לא למנוע זאת. כמו שהנך רואה בירורי הוא בשני מישורים. במישור של האם זה טוב שהציבור החרדי יתרגם את ערכיו במחיר שפוגע בקבוצות אחרות וכך מימוש הערכים הנעלים (בלי ציניות) הפסד גדול יוצא ממימושם. או שמותר לו לעשות זאת כי עדיין מדובר במקום ובדרישות לגטמיות כלומר הכול עניין של הפרקטיקה. רק שיש לזכור שלעיתים הפרקטיקה היא גם אידאה. ובמישור בדיקת עד כמה הערכים הללו הם נכונים עד כמה ההקפדות הללו יש להם מקום. על פי התורה וההלכה. לסיכום מבחינתי הנושא לא גמור וייתכן והוא אפילו רק בראשיתו זה מה שיש לי כרגע. הצפי שלי שיהיו עוד ענינים אבל על זה כבר נאמר עוד חזון למועד! |
|
||||
|
||||
מעבר לשלל המקורות, דומה כי מעולם לא היה העולם פרוץ כמו בזמננו, ולכן יש צורך בגדרים נוספים. אישית, אני חושב שזה רע מאוד שהציבור החרדי נאלץ לתרגם את ערכיו במחיר שאולי פוגע בקבוצות אחרות בחברה הישראלית, אם בעצם כך באים לידי מימוש ערכיו הנעלים והפסד גדול יוצא ממימושם ונמצא שכרם יוצא בהפסדם. השאלה היא כמובן רק מהן האלטרנטיבות הפרקטיות שעומדות לרשות הציבור החרדי, בהיותו ''בגלות אצל אחינו התועים'' (כהגדרת ד''ר נתן בירנבוים, אידיאולוג ציוני שחזר בתשובה). ולדידם, בגלות זו נוהגים עמם אחיהם-בשריהם כמנהג יחסי הנוכרים ליהודי הגלות, ו''ככל שייענו אותו -- כן ירבה וכן יפרוץ''. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שעמדתך מתחילה להיות ברורה, ובסופו של דבר אישית אף כואבת. יש את ה"אנחנו" החרדים קהל היראים, מול פני החילונים. עמדתו של מי שהבאת ד"ר נתן בירנביום שהיה מראשי אגודת ישראל מדגים זאת היטב. אבל יותר מכך אני שאלתי איפוא חברת ההסעות הפרטיות למען הערכים הנעלים? האם מימון חסר? או בעצם מספיק פחדה של אגד מלאבד קהל לקוחות גדול אם לא תעמוד בדרישותיו? המסקנה שלי לשאלות הללו היא: שהחברה ההחרדית או יותר נכון נושאי דגלה החרדיים רואים את עצמם במצב מלחמה עם "אחינו הטועים" או ה"ציונים". המלחמה הזאת באה על שני דרכים התגוננות אם מפני ה"רחוב" או ה"השפעות הזרות" ומצד שני הקירוב המכונה קירוב לבבות מכונים להכרת היהדות. אתה יודע מה אני מוכן לקבל שכול מטרתם זו של המכונים זה להראות את יופיה של התורה וההלכה. אבל ההתגוננות והביצור ההתקפי מצד אחד של החרדים, כגון המקרה של אגד כוונתי הפרדה לקווים נפרדים. ומהצד השני הקליטה של אנשים רבים מקרב הציבור החילוני את העמדות של האידיאולוגיה החרדית בעלת שלילת ערכם של החילונים גורעת את כוח המשיכה של התורה וההלכה (פה יש מקום אולי להזכיר את הפעילות הפרלמנטרית של החרדים המוצגת על ידי החילונים ככוחנית). אבל שלא יבינו אותי לא נכון אני כן מאמין "בבהלת החרדים" מפני מה שהאדיאולוגיה החרדית תופסת כאוייב הגדול שלה "הרחוב" "ההשפעות הזרות". והבהלה והרצון לשמור את הערכים הוא בכול מחיר כולל המשך סיכסוך מר. והחידוד של "אנחנו" מול "הם". עצם השימוש ב"ככל שייענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ", על ידך, שהוא בעל קונוטציה ברורה מאוד לפרשת שיעבוד ישראל על ידי מצריים ואמירה מפורשת של השוואת הנוכרים בגלות לחילונים פה בארץ, מדגים תפיסת המחנאות. ואף מדגים כיצד החילונים הם האוייב. עכשיו אין צורך להאריך שאנשים מסויימים שיקראו זאת ירגישו נפגעים מאוד... אני כמעט בטוח שיהיו כאלה שיאמרו: "נו M C עכשיו גילית את אמריקה?" האמת כן. אבל התורה ובכללה היהדות נפגעות כאן חזק מאוד. עצם הקרב האידאולוגי נגד "ההשפעות זרות" עצם הרצון להוכיח כמעט בכול מחיר שהצדק "איתנו" שנוכיח למה הם טועים מדעיהם ותפיסותיהם האוניברסאיות הן הפסולות, רק מצביעים את חולשתה של התורה ההלכה היהדות. כי אם הם האמת לא היה צריך ללכת כל כך רחוק... ולנסות להוכיח על פי כל אותם ויכוחים ארוכים ולעיתים אף מרים את אמיתותן. ניסיון העמדתן מעיד על חולשתן כי ודאות כבר לא נמצאת בשלב ניסיון ההוכחות. |
|
||||
|
||||
ד"ר נתן בירנבוים לא היה מראשי אגודת ישראל, אלא בסה"כ שימש זמן מה מזכיר אגודת ישראל העולמית. ואצלנו, גדלותו של אדם אינה יונקת מתפקידו: המצב שאתה כה נפגע ממנו ומתאר אותו ברמה אישית כואבת, לצערי הרב, היה הווה וימשיך להיות. הוא החל עם היוולד רעיונותיו החילוניים של היהודי החילוני הראשון בנדיקט שפינוזה המוחרם בידי ראשי הקהילה היהודית בהולנד. המשיך ביחס להתעוררותה של התנועה היהודית הלאומית בשמה של "הציונות", לצד תנועות לאומיות אחרות באירופה. אותה ציונות שמחלנת מראשית היוולדה כל חלקה יהודית דתית והופכת את מצוות היהדות לסמליה הריבוניים (דגל ישראל כתחליף לטלית, 120 חברי כנסת ישראל כנגד 120 אנשי כנסת הגדולה, ועוד). וימשיך להתקיים כל אימת שהחילונים יקרסמו בהסדרי הפשרה החוקיים שנכרתו כהלכה בינם לבין שומרי המצוות: הסטטוס-קוו הנרמס, חוקי עזר עירוניים (היתר מכירת החזיר בידי בג"ץ), חוק שעות עבודה ומנוחה שאינו נאכף בצורה לגאלית כיאה לו במדינה מתוקנת, והיד עודנה נטויה. ובהקשר זה, אם תרצה אני בהחלט עוד יכול לפרט יותר מבחינה חוקית-משפטית ואולי אף להסביר מדוע אני כשומר מצוות עדיין מוכן ומעוניין ל"חוקה" בינינו, חרף התנהגותכם ההולכת ולא-יודעת לכבד הסדרי פשרה חברתיים עליהם אתם חתומים כפרטים בחברה. מעניין מאוד שההצעה שלך לנו, להוריד את הראש ולהתכופף לקראת הצד החילוני של מתרס המחלוקת, אפילו לא לוקחת בחשבון שככל שוויתרו יותר שומרי המצוות לחילונים, כך הם הלכו ועלו לנו על הראש. "אתה נותן להם אצבע והם רוצים את כל היד", כמאמר הפתגם. ומכאן ההתעקשות לעמוד על שלנו ויהי מה. יהי מה. ומי גילה לך רע זה שאין חלילה חברות הסעה פרטיות בקרב האוכלוסייה החרדית? הרי בדיוק בגלל שיש לחרדים חברות הסעה פרטיות בעריהם החדשות: ביתר, אלעד וקרית ספר, באה חברת "אגד" ובתבונה מסחרית מחניפה לחרידי בני ברק ומפצלת את הקו הנידון כאן. מה שאינו מונע כאן במהלך הדיונים משונאי החרדים בדמם להוקיע את החרדים על צעדי חברת "אגד" הציבורית. כאילו שבהם הדופי, כאילו שהם המלוכלכים בפרשה שאינה להם, וכאילו שזכויותיהם הלגיטימיות והסבירות לדידם אינן זכויות אדם עוד. ואה, כן, שכחתי שרק הפעילות של הפוליטיקאים החרדים היא הכוחנית. ובוודאי שהפעילות הפרלמנטרית של מפלגת "שינוי" וראשיה, למשל, לא מוגדרת בשום פנים ואופן כ"כוחנית", שהרי מדובר באנשים שמעלים על נס את דגל הליברליזם והנאורות האירופית התבונית והקפיטליזם הטהור, ומהצד האחר שונאים בדם ומוקיעים את האחר והשונה באותה צורה ובאותה שפה שבה הוקיעו את אבותינו לפני למעלה מיובל שנים ברחבי אירופה, כ"צרה צרורה של החברה כולה". ואף אחד מבין מדעי הטבע אינו פסול לדידם של החרדים. בדיוק להפך: ישנה הערכה עמוקה מאוד למדעי הטבע: לרפואה, לפיזיקה, לכימיה, לאסטרונומיה ואפילו לביולוגיה. לגבי מדעי הרוח יאה לחרדים לחשוב ולפעול אחרת. וחלוקת "המחנאות" שאתה כה מלין עליה מאפיינת את הפוליטיקה הישראלית, המאפיינת את פני החברה הישראלית ברובה. לא לכולם הדבר מסב נחת רוח גדולה בלשון המעטה, אבל הפוליטיקאים יד אחת עם כלי התקשורת בישראל מניעים את רוח החברה איך שבא להם ולאן שרק חפץ ליבם. כך שאם בבוא היום תפרוץ בישראל מלחמת אחים עקובה מדם – הם אלה שישאו באחריות עליה. ראה למשל כיצד רואה את פני הדברים הזמר הישראלי קובי אוז, שבתוך עמו הוא יושב, בטורו השבועי ב"סופשבוע מעריב" (עוד מעט יגידו פה שגם הוא היה איזה טרוריסט, אולי כלפי גרושתו, מי יודע, ולכן אסור חלילה לצטט אותו (-:): "הדמוקרטיה שלנו הצליחה לגמד את החרדים לרמת הקריקטורה האנטישמית. הם אף פעם לא באמת משתתפים (גם באשמתנו) כשווים בין שווים בדיונים הפוליטיים שלנו, הם לא מתנהגים כאילו הם בבית, הם מתנהגים כמו מיעוט בגלות. התנהגות זו הציבה אותם בעמדת נרקומנים של הכסף הציבורי. כל מה שמגיע להם תמיד שנוי בעינינו במחלוקת, תמיד אנחנו נותנים להם כאילו בחסד ולא בזכות. כופפנו להם את הגב, הפוליטיקאים שלהם טובים בשבילנו רק כדי לבצע עבודה פוליטית שחורה בתמורה לקצת מעות סקטוריאליות. אף אחד לא מתייחס אליהם ברצינות, אנחנו והם אחראים לתדמיתם כמין יהודי קבצן/סחטן שסמוך על שולחננו כדי להעביר כספים לציבור שלו בלבד. אף אחד לא אירגן להם מעמד קבוע וחוקי ולכן הם תלויים בחסדי השלטון המזדמן. החרדים הם מיעוט מועדף ונרדף, הם דחויים ומפונקים לסירוגין, על-פי החלטת הפריץ והפריץ הוא השלטון שלנו (ליכוד-שינוי-עבודה). אפילו מפלגה כמו ש"ס, שהיא מפלגת מרכז עם דגש חרדי, מקבלת יחס השמור למיעוטים. לא משנה שהמון מבוחרי ש"ס הם חילונים ואנשי פריפריה, ברגע שהכיפה והמגבעת יצאו מהוולוו, מדובר בחרדים, ואלה, אלה לא במחנה, אלה מיעוט". כך שאין זה סוד כמוס שיש בישראל מלחמת תרבות עיקשת, שהיא מלחמה על נפשה של היהדות ומי שינצח בה הוא שיאפיין את פני היהדות לדורות הבאים. מבחינת החרדים: עברנו את פרעה שגזר "כל הבן הילודה תשליכון", עברנו את המן שגזר עלינו את השמד, עברנו את הצדוקים והרפורמים שגזרו על היהודים שמד רוחני, עברנו את היטלר שהשמיד בנו ובילדינו קשות מנשוא, נעבור גם את המלחמה הזאת בהצלחה רבה של הישרדות. ובניגוד למלחמת החורמה של שונאי שומרי המצוות, המלחמה שלנו איננה בחילונים כציבור, אלא ברעיונות החילוניות, בדורסנות המסורת שבה. ואני מאחל לך שאתה עוד תזכה לראות את שומרי המצוות מוסרים את אותה תורה שקיבלנו מסיני למשיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. |
|
||||
|
||||
שקר על שקר על גבי שקר. לך כחרדי יש הערכה עמוקה לביולוגיה? (אבולוציה) לך כחרדי יש הערכה עמוקה אסטרונומיה? (גיל היקום) לך כחרדי יש משטמה עמוקה לחילוניות, ולחילונים (למרות דבריך) שאתה משווה אותם להיטלר ולפרעה! לך כחרדי אנטי-ציוני יש משטמה עמוקה לציונות החילונית שבנתה את פני היהדות לדורות הבאים ואת המדינה ששחררה אותך. תתבייש, אם עדיין לא אבדת צלם אדם ואתה מסוגל לרגשות אנוש בסיסיות! |
|
||||
|
||||
1. הביולוגיה איננה רק אבולוציה. 2. כיהודי שומר מצוות אין לי ומעולם לא היתה לי כל בעיה עם גיל העולם. האדם הראשון אינו נולד תינוק בן יומו, כפי שאתה אולי חושב בדימיונך הילדותי, ו"כל מעשה בראשית בקניינם ובצביונם נבראו", כמאמר חכמינו ז"ל. הווה אומר שיתכן בהחלט שעל-פי השחזור של קנה המידה של הזמן שלנו היום העולם הוא בן 15 מילי' שנה לאחור ואילו הזמן של "ששת ימי מעשה בראשית" הוא בוודאי שאינו הזמן כפי שאנו מכירים אותו היום. כל זה על רגל אחת, כמובן. 3. אני לא מתבייש לשנוא את אויבי בלב ובנפש. הם גם לא מתביישים לשנוא אותי על כמה במה תקשורתית ותחת כל מיקרופון רענן. אני בז לערכי החילוניות: אתאיזם, רלטיביזם, ניהיליזם, פטישיזם אנושי וכספי, פוסט-מודרניזם ושאר ירקות. אינני בז לאנשים שמאמינים באמונה עיוורת אדוקה ופונדמנטליסטית בערכים אלה. אני מכבד אותם ואף מארח אותם בביתי בחגים ובשבתות ומתנדב לעזור גם לאנשים שזוללים בשר לבן לתיאבונם, מבלי לבדוק בציציותיהם. כי זה אצלי בתורה היה כתוב עוד לפני שנולדה החילוניות שהאדם נברא בצלם א-לוהים חיים ויש לנהוג כלפיו ברגשות אנוש בסיסיות בבחינת "עולם חסד יבנה". אין בעולם ואף לא יהיה מתחרים לאלטרואיזם של החברה החרדית בקרב כלל האוכלוסייה הישראלית, כולל ערבית – מבלי לדקדק בציציות, גם אם אלה ח"כים ממרצ שקיבלו סיוע רפואי אדיר. כפי שכבר היו דברים מעולם ולא פעם אחת או שתיים. 4. אין לי שום משטמה כלפי הציונות החילונית כתנועה לגיטימית לכל דבר ועניין, פרט לפן החילוני הדורסני שלה להמיר את דתם של עולי תימן וארצות המזרח בראשית קום המדינה בכפייה אנטי-דתית ובמסווה של "כור היתוך" צבוע, שקולות הניפוץ הארסי שלו מהדהדים עד היום בשיח הציבורי בישראל. כך סבור ח"כ חרדי בשם הרב אברהם רביץ, המייצג הרשמי של חלקים נכבדים מהציבור החרדי: "היהודי החרדי מתייחס אל מדינת ישראל בפן החיובי על דרך הפשטות כגוף המאפשר ליהודים מכל העולם לעלות לארצנו, לתת יציבות וביטחון לכל יהודי באשר הוא – נרדף, מוכה או החפץ ללמוד תורת ה' בארץ הקודש. "התנועה הציונית גרמה נזק בלתי רגיל לעם היהודי בכך שהציעה אלטרנטיווה קיומית שלא במסגרת יהודית. אבל היא הקימה מדינה ויש לומר את האמת, שאנחנו די נהנים מההצלחה הזאת": |
|
||||
|
||||
"אני בז לערכי החילוניות: אתאיזם, רלטיביזם, ניהיליזם, פטישיזם אנושי וכספי, פוסט-מודרניזם ושאר ירקות" אורי, זה כאילו שחילוני יכתוב "אני בז לערכי הדת: שנאת אדם, צרות מוחין, יראת שמיים, חוסר סובלנות, פטישיזם פולחני, מוסר אנכרוניסטי ושאר ירקות". הרי אתה מסכים איתי שאלו שטויות - כי כל הערכים הללו אכן מופיעים אצל חלק מהדתות ו/או האנשים הדתיים, אך קשה להגיד שהם "ערכי הדת" (מה רע ב"אתאיזם", אגב? כערך בפני עצמו, לא ככזה שלכאורה נובעים ממנו ערכים של "כל דאלים גבר" או משהו כזה) גם הדיבורים על "אויבי בלב ובנפש" טיפה מופרכים. עם כל אי הנעימות של החיים המשותפים שלנו בייחד, עדיין לא ראיתי את החילוני/חרדי שהולך ומתפוצץ בלב מאה שערים/שינקין, ולכן לקרוא לנו "אויבים בלב ובנפש" זו טיפה הפרזה, שלא נאמר היסטריה. למה שלא תנסה קצת, לשם שינוי, לראות את המצב כמות שהוא? תגלה שאפילו עם דובי, אויבך בלב ובנפש, כנראה יש לך על מה לדבר. |
|
||||
|
||||
ערכי החילוניות שנקטתי בהם ייחודיים לחילונים בלבד. לא שמענו על הוגה דעות דתי כלשהו שהוא גם ניהליסט או רלטיוויסט שלא לומר אתאיסט. ואילו אותם "ערכי הדת" שהינך מונה ברשימתך אינם ייחודיים אך ורק לאנשים דתיים אלא לכלל האנשים בעולם. הם לא יונקים מערכי הדת ולו הבסיסיים ביותר, ואנשים דתיים שגונבים או אונסים או חסרי סובלנות או צרי מוחין אינם עושים כן מפני מצוות דתם. אני מסכים איתך שנקיטתי במושג "אויבי בלב ובנפש" היתה מופרזת ואף מיותרת. אתה מוזמן לחפש למונח תחליפים, כמו: אנטגוניסטים, מסיתים, יריבים, עוינים, לוהטים משנאה, שונאי אחיהם, שונאי זרים/שונים/אחרים/מיעוטים, שונאי חינם – בחר מה שהכי הולם לדעתך את המצב הקיים, לצערינו הרב. וכתגובה להצעתך הנדיבה, הבה ונשמע מדובי על מה יש לנו לדבר בשפה משותפת. למרות שכבר היו דברים מעולם, למשל לאחרונה כאשר דובי ערך והתקין לפרסום באייל בידו המקצועית והחכמה את רשימתי "גורל אחד", עליה התדיינו: תגובה 268220 ; תגובה 268266 |
|
||||
|
||||
1. אולי לא, אבל כפי שאמר Dobzhansky, במאמרו המפורסם : "שום דבר בביולוגיה אינו הגיוני, אלא באור האבולוציה". הדת אינה מסוגלת להסביר דבר פשוט כמו הנקודה העיוורת, ברשתית העין, שאין לה מאום עם תכנון תבוני. וזאת ללא להזכיר שפנים שמעלים גירה. 2. יפה שאתה מסוגל להחליק את כל נושא הזמן, שישה ימים של הקב"ה יכולים להיות גם מיליוני שנים. כשלמדתי בבית ספר דתי שמעתי הסבר זה, לצד קפיצות של אותיות בתנ"כ. אבל מדוע הקומוסלוגיה בתנ"כ כל כך שגויה? 3. "אני בז לערכי החילוניות: אתאיזם, רלטיביזם, ניהיליזם, פטישיזם אנושי וכספי, פוסט-מודרניזם ושאר ירקות. אינני בז לאנשים שמאמינים באמונה עיוורת אדוקה ופונדמנטליסטית בערכים אלה" פה הטעות הגדולה של רוב הדתיים, החילוניים אינם "מאמינים" בערכים שציינת. אמונה הינה פעולה של קבלת משהו כאמיתי על אף שאין לך הוכחות מספקות בכדי לעשות זאת. אין לנו צורך להאמין בכוח הכבידה למשל. מלבד זאת, כל ה"ערכים" שציינת כלל אינם ערכים אלא שלילת ערכים (מלבד פטישיזם אנושי שלמען האמת, אין לי שמץ של מושג מה זה). רלטיביזם זאת שלילה של מוסר עליון, דבר שכבר הוכח בקלות באמצעים פילוסופיים (ע"ע דייויד יום : "you cannot deliver ought from is"), שללא אלוהים לא יכול להיות מוסר נכון יותר ממוסר אחר. רוצה להפריך את זה, בבקשה - תן דוגמה אחת בה אסכולה מוסרית אחת נכונה יותר מאסכולה מוסרית אחרת, ללא שימוש באלוהים. ניהיליזם זו פשוט שלילה של ערכים טראנסצנדנטיים. (סוג של רלטיביזם כללי) ואתאיזם זה מקרה פרטי של ניהיליזם השולל דת. אלו כלל לא "ערכים", אלא אמירה על הקיים. אדם יכול להיות ניהיליסט - ולהתנגד נחרצות לפשעים, על אף שהוא לא רואה ב"אל תרצח" ערך עליון ומוחלט. ולסיכום שאלה אחרונה, שתמיד רציתי לשאול אנשים דתיים, אך לדאבוני לא נפגשתי איתם מספיק. לו היית נולד באיראן, עם יד הלב - האם לא היית חושב שאללה הוא הישות העליונה והדת היהודית היא שקרית? (אפשר להרחיב את הדוגמה הזו לכמעט לכל מקום ביקום, כי גם כמו השפה - דת נוצרת בצורה ספונטנית בחברות אנושיות) |
|
||||
|
||||
"לו היית נולד באיראן, עם יד הלב - האם לא היית חושב שאללה הוא הישות העליונה והדת היהודית היא שקרית"? דווקא לא נראה שהשאלה הזו צריכה להוות בעיה של ממש לאדם דתי. כל בן אדם הוא תוצר של הסביבה שלו, אבל זה עדיין לא מצביע על כך שאין נכון ולא נכון . יכול להיות שאם היית גדל בסביבה שמאמינה בכישופים היית גדל להאמין בכישופים, אבל זה עדיין לא אומר שזה לא שטויות. |
|
||||
|
||||
יתירה מכך. אורי חוזר ומזכיר כי הוא נולד בסביבה קומוניסטית, ובכל זאת הוא יהודי חרדי. |
|
||||
|
||||
1. (א) עם כל הכבוד להוגה הדעות האבולוציוניסט שהבאת, הוא היה ונותר בגדר עמדת יחיד או בודדים. על האבולוציה בכלליות ועל רגל אחת, מנקודת ראות אמונית, ראו: (ב) וככל שידוע לי, התפתחות העין מהווה בעיה לגמרי לא פשוטה עבור האבולוציוניסטים: (ג) ולא, אין למאמין בעיה עם השפן שכביכול מעלה את גירתם של הרשעים...: ועוד בנושא, על רגל אחת: כוונת המקרא במילים "מעלת גרה" אינה חופפת להגדרה המדעית של העלאת גרה. לארנבת שתי סוגי צואות: האחת רכה יותר והאחת קשה יותר, את הצואה הרכה יותר הארנבת למעשה אוכלת ומעכלת שוב (ישירות מפי הטבעת), ייתכן שזו כוונת התורה ב"מעלת גרה". הרמב"ם בנוגע להגדרת "מעלה גרה" כתב (ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורים, פרק א') שבהמה מעלת גרה היא בהמה חסרת שיניים עליוניות. (מתוך: ויקפידיה). 2. והנה, על "גיל העולם" מתוך האנציקלופדיה ויקפידיה (סתם כי אני עצלן מלהתנסח בכוחות עצמי, ועוד לפני אריזת התיק ליציאה למילואים): המסורת היהודית גורסת שהעולם נברא בשנת 3760 לפנה"ס – לפני 5764 שנים – בניגוד לעמדה המדעית הרווחת המקדימה את היווצרות היקום במיליארדי שנים. כמה תשובות נאמרו לסתירה זו, כשכולן מסתמכות על פרשנויות קודמות של סיפור הבריאה: חסידי "הגישה המפרשת" יסכימו עם מנין השנים המדעי, אך יטענו שמנין השנים היהודי מתחיל מיום בריאת האדם הראשון – אבי האנושות, מסופה של הבריאה, ואילו סיפור הבריאה של התורה מתאר את כל תהליך הבריאה כמי שהתקיים קודם לכן. משכך, ניתן להגדיר את "ששת ימי הבריאה" כימים תיאורטיים, שנמשכו מיליארדי שנים, ואין סתירה בין גיל העולם לפי המדע, לבין גיל המין האנושי לפי המסורת. חסידי גישה זו יציינו שהארכיאולוגיה לא מצאה ממצאים תרבותיים של כתב וכדומה מעבר לחמשת אלפי שנה, דבר שמאשש את הטענה שלה, לפיה האדם התרבותי הראשון היה האדם הראשון. לעומתם, חסידי "הגישה המגבילה" עשויים לכפור בעמדה המדעית לגבי גיל העולם. הם יטענו שהבדיקות של האיזוטופ פחמן 14, וקביעת סדרי השנים מבוססים על ראיות אמפיריות של התפרקות בתקופתנו, ואולי היתה תקופה בעולם, שבה תנאי הפיסיקה היו כאלו שההתפרקות של הפחמן 14 היתה יותר מהירה. הסבר אחר, המשלב בין שתי הגישות, מסתמך על פסוק שממנו משתמע שכל יצורי העולם נבראו "בצביונם ובקומתם", כלומר, האדם, למשל, לא נברא כתינוק בן יומו אלא כאיש מבוגר. כך גם נבראו בעלי החיים כמינים מפותחים ובעלי קירבה זואולוגית ברמות שונות, וכך גם היקום כולו – באופן של המשך טבעי לפרק-שלא-היה. (זה מזכיר את השאלה הפילוסופית האם עץ שנופל ביער משמיע קול – האם יש בכלל משמעות לעולם לפני שהיה בו האדם?) ויש המסתמכים על המדרש שלפיו הקב"ה היה בונה עולמות ומחריבן, וטוענים שהשרידים העתיקים המתוארכים למיליוני שנים, עשויים להיות שרידים מעולמות קדומים. 3. אינני אשם בכך שערכי החילוניות מגדירים עצמם, מעצם טבעם, על דרך השלילה. אתה יודע מה, טול במקומם את הערכים הבאים, על דרך החיוב: אקזיסטנציאליזם, הומניזם (נטול א-ל, כמובן), פלורליזם, ליברליזם ושאר ירקות. לאלו ולאלו אני בז באותה המידה, כערכים חלולים בעיני, ולא לאנשים שמאמינים באמיתותם היחסית. ועל השאלה האחרונה שלך, כבר הקדימוני להשיב לך בפתיל: תגובה 279823 |
|
||||
|
||||
1. א. מדוע התעלמת מן הציטטות הקוסמולוגיות מתהילים? ב. המאמר שסיפקתי אינו "עמדת יחיד, או בודדים". רוב מוחלט של הביולוגים החשובים מקבלים את תורת האבולוציה, בוריאציות שונות כמובן. זה שהבריאתנים אוהבים לצטט את תיאוריית ה"קפיצות" אבולוציה, כדי להראות על אי הסכמה כביכול, לא אומרת שגולד לא חשב שתיאוריית האבולוציה לא נכונה, אלא פשוט נתן תיקון טכני קל והבעיות שהציג בנושא המאובנים כבר נפתרו די מזמן. לגבי המאמר שאתה הצגת, העניין עם החוק השני של התרמודינמיקה שגוי לחלוטין. במפץ הגדול נוצר יקום עם אנטרופיה נמוכה. זה לא מעיד על כך שהיא הייתה מינימלית או שואפת לאפס. מלבד זאת, השאלה לגבי מה היה לפני המפץ הגדול שקולה ללשאול : "מה היה לפני הזמן?". נסה לענות על כך ללא להיכנס לפרדוקסים. מלבד זאת ראה את הקישור למאמר בהמשך לגבי שאר הטיעונים. ג. אתר בריאתנים ישראלי? נפלא, טוב לדעת על קיומו. המאמר שנתת על האבולוציה, הוא פשוט בריאתני קלאסי - שכולל בעיקר רעש ויזואלי, בדיחות זולות, וכמות טקסט מזלזלת שעולה על כמות הטקסט האינפורמטיבית "אתה יכול להאמין באבסורד, כמו האבולוציה?". בכל אופן בכל ספר אבולוציוני פשוט ישנו הסבר מאוד משכנע של התפתחות העין, אני ממליץ שתקרא את ההסבר ב"שען העיוור" של דוקינס, אני סבור שזה ישכנע אותך. להלן מאמר שמועך את כל הטיעונים שמוצגים באתר הבריאתני : ד. לגבי ארנבות שמעלות גירה, אני מסכים כי זה נושא אפור. יש כאן התייחסות לגבי העלאת גרה משנית : (סעיף 13) 2. כמובן שאלו תשובות שאי אפשר להפריך, בדיוק כמו לטעון שהעולם בעצם נוצר לפני שניה. וכל הזכרונות הושתלו בנו באותו הרגע. אין שום בעיה למצוא תשובות בעלות סבירות נמוכה לכל שאלה. 3. הומניזם זה כבר משהו אחר לחלוטין, ואתה יודע מה אני בז בעצמי להומניזם קיצוני. לגבי התשובה, לא - הטיעון הזה אינו מעיד על כך שהדת אינה נכונה. אלא פשוט מעלה מאוד את הסבירות. אסביר מדוע : ישנן מאות דתות בעולם, רוב הדתות סותרות אחת את השניה. לשם הפשטות נאמר שרק אחת יכולה להיות נכונה בכל רגע. מכיוון שאין ראיות שתומכות באף אחת מהדתות מלבד אמונה, נגיד שהסיכוי של כל דת להיות נכונה היא : 1/n כלומר, מאוד מאוד נמוך. עכשיו בוודאי תישאל השאלה, מדוע הסיכויים של האתאיזם להיות נכון הם גם לא נמוכים באותה המידה? ובכן, העניין הוא שאתאיזם בניגוד לדת אינו נרכש לרוב כתוצאה מהשפעה של משפחה, או סביבה1. כמו כן ישנן ראיות שתומכות בגישה האתאיסטית בניגוד לדתות.בגלל זה, הסבירות שאתאיזם נכון, הרבה יותר גבוה מהסבירות שדת כלשהי נכונה - מטעמים סטטיסטיים גרידא, בלי אפילו להיכנס לעובדות. 1 - כאן מתחברת השאלה ששאלתי לגבי איראן, אדם מאמין יוכל להאמין בכל דת. מכיוון שההחלטה אם לקבל את האמיתות לא מתבססת על שיקולים רציונליים. ולכן ההסתברות שהוא "יבחר" דווקא בדת הנכונה מאוד נמוכים. נכון שאני מניח מראש שרציונליות משפרת את הסיכויים, כאן אני מתבסס על ההנחה שמאמינים חושבים שהדת שלהם צריכה לעמוד בקריטריונים רציונאליים, כי אם לא אז אין לי טעם להתדיין עם אדם שמסוגל להאמין שהעולם שטוח ולהתכחש לכל העובדות שמעידות אחרת. |
|
||||
|
||||
אורי הבהרת את עמדתך. ובאשר לפוליטיקה הישראלית: שיטת הבחירות של מדינת ישראל הן רוביות יחסיות כלומר על פי אחוז הקולות מציבור הבוחרים זה אחוז המושבים בכנסת. בראש הסיעה הגדולה ביותר מוטלת האחריות על ידי נשיא המדינה לבנות ממשלה ובדרך כלל הסיעה שלו אינה מספיקה לבנות את הממשלה. כך שהוא נאלץ לערוך הסכמים קואליציונים כדי להחזיק ממשלה. היות ובפוליטיקה הישראלית יש הזדמנות ליצור קבוצת אינטרסים אשר תפעל לטובת הבוחר (בסופו של דבר) לא כל כך מפליא שיש סיעות רבות. הרי אפשר לא רק לקדם קבוצה כזאת אלא אדרבא שתהא עם אגנדה פוליטית אידיאולוגית מוגדרת. המחנאות הלגיטימית הזו תתכן או משום ההזדמנות ליצור מפלגה בגלל השיטה או משום החברה עצמה. זו שאלה עד כמה הפוליטיקה מעמיקה את הפלגנות. בשיטה רובית אזורית היא בעלת כלל פשוט אחד: זה שיש לו יותר קולות מנצח זה קיים באנגליה ולכן אנו שומעים על שני מפלגות דומיננטיות וגדלות כמו הלייבור והשמרנים זאת אומרת למפלגות החדשות קשה להיכנס כי הבוחר מחפש את המעומד שלא רק מדבר אל ליבו אלא אף אם יש לו סיכוי להיבחר. היוצא מכל זה שבמצב העניינים הנוכחי טוב מאוד שלציבור החרדי יש שיטת בחירות רוביות יחסיות בישראל. הסיעות החרדיות נוהגות ככול סיעה אחרת שהמייחד אותן אילו ממש השמירה על האינטרס החרדי ובאופן כללי אני מקבל זאת. אבל אני מקבל את הביקורת של קובי אוז. וכן יש להבין ולחקור על רקע מה צמחה התקפה כזאת על הפוליטיקאים החרדים. אגב תודה רבה על התיקון בקשר למעמדו של ד"ר בינרבויים. אבל אני חושב שכן יש מצב שגדולתו של האדם יונקת מתפקידו. |
|
||||
|
||||
בדרך כלל גדולתו של אדם אינה יונקת מתפקידו ואף תפקידו של אדם אינו בא לו בזכות גדולתו. להפך - בין אם יש בו, באדם, גדלות, בין אם אין - את תפקידו הציבורי הוא משיג, עפי"ר, בזכות כישוריו ה*עסקניים* - עניין שהוא במידה רבה צידה ההפוך של הגדולה. בנושא זה אין כל הבדל בין חרדים לחילונים. יש לכך, כמובן, יוצאים מן הכלל - אלה המתגלים, בסופו של דבר, כמנהיגים בעלי שיעור קומה - אבל כמה כאלה יש? קומץ שבקומץ. |
|
||||
|
||||
מהירהור מחודש במה שאמרתי לא ניראה איך גדולתו של האדם יונקת מתפקידו חוץ מאשר גדולה של תואר או הכיבודים הנלווים לכך. בנוגע לדבריך באמת אנשים מגיעים לתפקידם עם קומבינות? אני נשמע תמים אבל אני רוצה שזה יהיה ברור לי. |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה "רוביות יחסיות". בחירות רוביות (או "רובניות") הן ההפך מבחירות יחסיות. יתר על כן, בחירות אזוריות אינן ההפך של בחירות יחסיות. יכולות להיות בחירות אזוריות-יחסיות (שיהיו פחות יחסיות מבחירות ארציות-יחסיות, אבל בכל זאת), ויכולות להיות בחירות ארציות-רוביות (דוגמא: ראש הממשלה בשיטת הבחירה הישירה שהונהגה בישראל). וגם בשיטת בחירות רובית-אזורית יכולות להיות כמה מפלגות ברמה הארצית. בקנדה, למשל, היו עד לא מזמן 5 מפלגות בפרלמנט (לאחרונה התאחדו שתיים מהן, ואחת נוספת היא קטנה למדי). מה שחשוב במקרים כאלו הוא ריכוזים גיאוגרפיים - אם קבוצה מסויימת של מצביעים נהנית מריכוז גיאוגרפי גדול, הם יכולים להצליח לקדם מפלגה "שלישית" - למשל הלאומנים הצרפתים בקוויבק, שהכניסו את הבלוק הקוויבקיסטי לפרלמנט בכמויות מכובדות. |
|
||||
|
||||
נכון אין כזה דבר אני מתקן עכשיו: רוביות לעומת יחסיות. ולא כמו שאמרתי בטעות "רוביות יחסיות". במקרה של השיטה של הבחירה הישירה בישראל קרה דבר אחר גדלו כוחם של מפלגות קטנות ובניית קואליציה הייתה כרוכה במחיר יקר לסיעת הממשלה. את המקרה של קנדה אני מקבל. בדרך כלל נוצרות מפלגות קטנות לצידן של הגדולות הרגילות בשיטת הבחירות הרוביות אך הן אינן נהפכות להיות ממשלות פשוט לא בוחרים בהם מספיק אנשים. בוחרים תמיד את מי שיש לו סיכוי כלומר למי שיהיה את מספר הקולות הרב ביותר מנצח. |
|
||||
|
||||
מעכשיו והלאה, הרוב יקבע, שעל כל החרדים ללכת בבגדי-ים בקיץ, יען כי המראה שלכם במעילים השחורים בימי חמסין גורם לנו ל... |
|
||||
|
||||
החרדים לא קבעו בשביל אחרים איך להתלבש. הם רק ביקשו להתבדל בשכונות ובערים אוטונומיות משלהם. וגם על כך יש לכם רק טענות כלפיהם. אתם ככל הנראה פשוט לא מסוגלים לתת לאחר לחיות על-פי השקפת עולמו ועוד מאשימים את הצד שלו במתרס בחטא של עצמכם. הקו הנ"ל חוצה את בני ברק, ידעת? |
|
||||
|
||||
וואללה איזה קטע! כל העולם צרח עלי, על איך בסך-הכל כפיתי את חוקי ההתחשבות והצניעות בקאבול היפה שלנו, מה - כולה אמרתי לנשים לשים בורקה צנועה, לפני שהן יוצאות לקניות ברחוב - וואללה יא-חלילי, איך כולם התנפלו עלי! תגיד, מוכן לעזור לי מול ג'ורג' בוש ובלייר? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |