 |
|
 |
||
|
||||
 |
כותרת התגובה אינה לדבריו של הכותב חלילה. אלו הם הדברים אותם בחרה התקשורת (גל"צ ו-ynet במקרה) להדגיש מתוך הדיון בועדת הכנסת. נושא הדיון (הריסת בתים בירושלים) נמסר רק בכותרת משנה וטיעוני הצדדים נדחקו אי-שם לאחר תיאור הקללות וההתלהמות. מצד אחד - נראה שנבחרי ציבור אינם מקיימים שום צורה של דיון תרבותי. מאידך - התקשורת עצמה מלבה התנהגות זו. אם לא תצעק/תקלל לא ידעו על קיומך. אם תתריע במשך שנים על בטיחות בניה של מבנים לא ידע על כך איש, אלא אם כן תתמוטט ותמות מהתקף לב בכנסת לאחר שנים שאיש לא הקשיב. (זה קרה באמת לפרופסור מן הטכניון, לפני כחודש). אני לא אומר רק "התקשורת אשמה". אבל התקשורת מציגה דפוס נורמטיבי. אפשר לצקצק בלשון אבל תוכניות התלהמות (פופוליטיקה ודומיה) וכוכביהן האטומים (טומי לפיד ודומיו) זוכים לפופולריות מכל הצדדים ולא היו קיימות אלמלא היה להן הד בתרבות הישראלית. מראיינים בכל סוגי המדיה אינם מקשיבים למרואייניהם (כמה פעמים שמעתם את שלי יחימוביץ' או חיים יבין שואלים דבר שהמרואיין כבר ענה עליו בתשובה קודמת?) והתרבות לא רק שמזינה את התקשורת אלא גם ניזונה ממנה היזון חוזר המאשש את ההתנהגות והנורמה. לא להקשיב, לצעוק חזק כי זה משכנע, לזלזל וללעוג לדעות לא פופולריות. הכותב מביא דברים מן הצד הימני של המפה אך בכיוון ההפוך המצב אינו טוב יותר. כולם התלהמו והתגוללו עם עזמי בשארה. מישהו שמע מה הוא באמת אמר? מישהו קרא את כל תמליל ההרצאה? אולפן פופוליטיקה היה משפט שדה בניצוחו של המנחה ולא ניתנה כל זכות תגובה ראויה. כל אדם ראוי להשמע וראוי לקבל תשובה עיניינית וסדורה. אני עובד עם חרדים רבים. במשך שלוש השנים שאני עובד איתם גיליתי עד כמה השכבה הצעקנית והמתלהמת של פוליטיקאיהם לא מייצגת אותם. זו השכבה אליה חושפת אותנו התקשורת שוב הרב עובדיה אמר איזו שטות (זקנתו, כך אומרים, מביישת מאד את נעוריו. שכלו, כך אומרים ברחוב החרדי, אינו עוד עימו) זה מגניב, זה מביא רייטינג, אפשר לראיין (שוב!) את טומי לפיד או אחד ממוקיוניו שישטחו את תורת הגזע השטחית שלהם. איך פותרים את הבעיה - חינוך, חינוך חינוך. יש להפגיש ילדים מבתי ספר: "צפונים" עם "דרומים" חרדים וחילונים, יהודים וערבים. לא לויכוחים אלא ללימוד דרך חיים, לשחק ביחד וליצור ביחד - לשבור את מחסום הזרות. בשלב השני יש לפתח דיון אבל מי שאומר סיסמא או קלישאה חייב להסביר למה הוא מתכוון במילים שלו. חייבים להפנים כבוד לזולת ולדבריו. זכות הדיבור בדיון תעבור לפי תור- צריך ללמד להתאפק ולהקשיב לפי שיורים תשובה. צריך שגם המורים ילמדו לדבר במשפטים מובנים בעלי התחלה, אמצע וסוף ושגם התלמידים יעשו כן. צריך לנתח בכיתות היסוד משדרים כמו "פופוליטיקה" ולנסות לנתח אמירות שמופרכות לחלל האולפן וכו' |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית, היית יכול להיות צודק. יש לאפשר את כל ההתבטאויות, להאזין זה לזה בכבוד ולהעלות טיעונים רלוונטיים. דא עקא, שרק חצי מהמפה שציירת עונה על הדרישה הזו, ואתה כנראה לא חלק מהחצי הזה. אחרת, מוקיון אטום וגזען שכמותך, לא היית מכנה את ''טומי לפיד ודומיו'' בתואר ''כוכבים אטומים'' או מתייחס אליהם בתואר ''טומי לפיד או אחד ממוקיוניו''. לא שמעתי ''ברחוב החרדי'' אימרה שזקנתו של עובדיה יוסף מביישת את נעוריו, ונראה לי שגם אתה לא שמעת הצהרה כזו, המנוגדת למה שאנו שומעים בכל יום מהעכו''ם המלוים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן ששמתי לב לכך שכיניתי את טומי לפיד אטום ואת חבריו מוקיונים. כי הם מראשי סותמי-הפיות ונאמני חוסר ההקשבה וחוסר התקשורת. הם אינם טובים מבחינת ההקשבה והכבוד מעובדיה יוסף (לחילונים), ברוך מרזל (לערבים) או השייח' יאסין (לציונים). בקשר לרחוב החרדי. אני לא צריך למסור דין וחשבון אך אומר רק שביחס לחילונים אני מכיר היטב שכבה חרדית מסויימת המאופיינת בהשכלה גבוהה יחסית ופתיחות מסויימת (למשל בכל הנוגע לנשים) במסגרת ההלכה. הדברים אינם מייצגים את לב מאה שערים אך הם קרובים לדעת ראשי מפלגות כאגו''י ופאג''י. היחס לש''ס הוא בערך כזה של ''כוונותיהם רצויות ומעשיהם אינם רצויים''. כלומר רוב צמרת המפלגה מורכבת מעסקונה פוליטית זולה (בניזרי, גמליאל, דהאן) הם אינם תלמידי חכמים ואינם מקרבים לתורה. השדרה השניה דווקא (אשר אוחנה, עקיבא אטון) היא שכבה מוערכת יותר, אינטיליגנטית ומורכבת מאנשים ישרים. הצמרת - דרעי מעורר רתיעה בגלל אופיו החתרני והאספירציות המשיחיות שלו (התקרבותו לפלגי ברסלב, השפה המיסטית). לאחר משפטו הוא כונה ''א-גנב'' (ביידיש זה נשמע יותר טוב). הנקודה אצל החרדים היא ש''היו חילונים שגנבו יותר ולא עשו להם כלום''. הרב עובדיה מוחזק כגדול בתורה ללא ספק. הפחד העיקרי מפניו הוא השלטת שיטת ''הבית יוסף'', כלומר שחיטה ובדיקה לפי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך ולא לפי השיטה האשכנזית של הבד''ץ. דבר העלול להחליש מוקד כוח חיוני. עם זאת, לאחר מות אשתו מרגלית ז''ל, איך לומר, התרופפו כמה ברגים במוחו (גם זה נשמע יותר טוב ביידיש, כנראה). זקנתו באופן חד משמעי מביישת את נעוריו. החתירה של דרעי תחתיו מעוררת סימפטיה אליו אבל בהתבטאויותיו הוא גורם, לדברי חרדים, נזק גדול. פוליטיקים חרדים אשכנזים לא יעזו להגיד זאת בפומבי אבל בשיחות פנימיות הדבר הוא בבחינת קונצנזוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפגישה אישית עם טומי לפיד, מספריו ומתוכנית הרדיו שלו, ניתן ללמוד בקלות שלפיד רחוק מלהיות ''אטום''. בטלוויזיה, הוא פשוט מילא את התפקיד שיועד לו, בדיוק כמו כל אדם אחר שהגיע לפופוליטיקה. אם אתה לא צועק וסותם פיות - אתה גם לא תדבר. הבעיה היא לא בלפיד (או דנקנר, או אייכלר), אלא במדיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הדוגמה מהצד השני של המפה. בעוונותי לא שמתי לב לכך שהדוגמאות שלי אינן מפוזרות באופן שווה לרוחב כל הסקלה ואתה השלמת את הלקונה שלי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |