בתשובה לדובי קננגיסר, 31/01/05 15:13
''איש על מחנהו ואיש על דגלו'' 278776
easy • בתשובה לדובי קננגיסר יום ב', 31/1/2005, 16:40
אני שירתתי בפלוגה עם מחלקה שלמה של בני ישיבות וכ30 אחוזים דתיים במחלקות הרגילות. בעוד שהדתיים "שלנו" הלכו לפי ההלכה הנהוגה בצה"ל (נוסח אחיד, כשרות רגילה וכו') בני הישיבות נהגו כמקובל בישיבותיהם וזה היה טוב מאוד. הם למשל פסקו (מן הסתם אחרי התיעצות עם הרב) שהתנור הבשרי שבמוצב יכול לשמש להכנת פיצות עם גבנ"צ, בתנאי שבין בשר לחלב הוא יחומם על ריק לטמפרטורה המקסימלית למשך מספר דקות. כמובן שהרס"פ, לאור פסק ההלכה הנ"ל, החל מיד בהכנת פיצות לאומללים שבתורנות לילה. הם פסקו שקולה תוצרת ביירות כשרה למהדרין, למרות שפקודות הצבא אוסרות אל אכילת מזון מקומי בלבנון. בקיצור, היה סבבה איתם.
''איש על מחנהו ואיש על דגלו'' 278779
ערן בילינסקי • בתשובה לeasy יום ב', 31/1/2005, 16:54
אני מניח שאחת מהסיבות לאיסור אכילת מזון מקומי היא חשש מהרעלה, ולא רק חשש מבעיית כשרות.
''איש על מחנהו ואיש על דגלו'' 278796
easy • בתשובה לערן בילינסקי יום ב', 31/1/2005, 17:59
סביר מאוד, אבל אצלם רק חוקי הכשרות (שלהם) תפסו, לא חוקי הצבא.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות