בתשובה לדובי קננגיסר, 31/01/05 12:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו הנקודה הפחות בעייתית. בכתבה הועלתה שורה ארוכה של עיוותים, ''בישולים'' ועריכה מאוד-מאוד מסלפת. סיון מתחמק מהשאלות בצורה ילדותית ולא רצינית בעליל. לי, לפחות, ברור שעיוותים אלו בוצעו בכוונה כדי להעביר מסר כלשהו. יכול להיות שמדובר במסר של ארנדט על הבנאליות של הרוע, אבל גם אם המסר אינו משוקץ אין זה מצדיק עיוות של המציאות. יש לי הרגשה, שסיון ניסה כן ליצור מעין יחס של סימפטיה בין הצופה לאייכמן, וכלל לא ברור לי שמסיבות ראויות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא סימפטיה, אלא הכרה בכך שמדובר כאן באדם, ולא רק זאת, אלא אדם שיכול היה להיות כל אדם אחר. במקרה היה זה מר אייכמן ולא מר שרדר, או מר ברלייה, או מר פילדינג או רוסונוב או ווינצ'נזו. זה המסר של הסרט, ולדעתי אין זה משנה כלל אם לצורך העניין עוותו הסרטים המקוריים - הסרט הוא משל, ולא סרט תיעודי. ככזה, אין זה משנה אם המשל מבוסס על מקרה אמיתי או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, כאשר מציעים תיאוריה לפירוש המציאות, אין משמעות לשאלה האם היא מבוססת על עובדות, או שהעובדות שהיא מציגה בשקר יסודן? כלומר - יכול להיות שארנדט טעתה, שהרוע של אייכמן לא היה "בנאלי". או אולי סתם יכול להיות שיש עומק נוסף, שבהתחלה הוא היה בנאלי אבל יחד עם הכח הושחתה הבנאליות וכיוצא בזאת. כאשר מעוותים את המציאות, ומציגים שקרים בתור עובדות - זה לא מסייע להבנה האנושית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרט תיעודי הוא אמנם צירה המבטאת את נק' המבט והאידיאולוגיה של יוצרו, אך עדיין יש לו מחוייבות בסיסית שלא לסלף במודע את החומרים הבסיסיים עליהם הוא מתבסס. לחבר בסרט תשובות ושאלות לא תואמות למשל, זה מעשה לא ישר, הפוגם באמון הבסיסי של הצופים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם זאת אני מסכים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |