|
||||
|
||||
אני חושב שמה שיותר מעניין בכתבה זה הניתוח שלו את המניעים של שרון. זה מזכיר לי קצת את הניתוחים הבלבניסטים שלפעמים עושים כאן. הוא טוען ששרון רוצה להשאיר את רוב ההתנחלויות ובעצם הוא מעוניין בהתפרצות זוטא של איזה מלחמונת אחים קטנה, כדי שה"טראומה" הזאת תפחיד לקראת ניסיונות פינוי נוספים. לאחר הניתוח הזה, שבעצם מראה ששרון הוא בצד של המתנחלים, כבר אי אפשר לדעת האם קריאות השבר של בן-נון הם אמיתיות או חלק מהמשחק של יצירת הטראומה. אם בן-נון מאמין בניתוח שלו, הרי שיש שתי אפשרויות: להקצין את ההתנגדות להתנתקות בצורה כזאת ש*אפילו* שרון המסוכן והשואף לטראומה יבהל מהעוצמה, או להקצין את ההתנגדות *מעט לפני* התהום של מלחמת האחים וגו. כל פעילות ל*הרגעת* הרוחות, גם תקל על ההתפנות, וגם תקלקל את הניסיון למנוע פינויים נוספים. כלומר, אפילו אם הוא מסכים עם שרון שצריך לפנות מקצת מההתנחלויות כדי להציל את השאר, הדרך שלו לפעול להשגת המטרה הזאת היא להתנגד ציבורית להתנתקות. ממש בלבניזם צרוף. |
|
||||
|
||||
המממ... גם אני חושב כך, אבל אחרת. לדעתי שרון הולך על ההתנתקות כדי להראות לכולם (לאמריקאים, לאירופים, לפלסטינאים, לשמאל...) שכל מהלך של פינוי התנחלויות הוא קשה עד בלתי אפשרי. הוא יבוא ויגיד, "אם פינוי כמה התנחלויות קטנות הוביל למה שהוביל, תחשבו מה יהיה בפינוי גדול יותר" ובכך ישלול כל סיכוי לאיזשהוא פינוי נוסף של התנחלויות. זאת לדעתי הסיבה ששרון לא הולך על משאל עם: לא כי הוא מפחד מהפסד, אלא כי הוא מפחד מניצחון שיקטין את עוצמת ההתנגדות של הימין. לכן הוא דואג לתקוע את התכנית בכל משוכה אפשרית - ולהמשיך הלאה. אם ביצוע ההתנתקות יהפוך לקריעת ים סוף, שרון יוכל להביט בעינינו ולהגיד "זה מה שאפשר לעשות", ולהגיד לאבו-מאזן, "קח קנטונים בעזה ובשומרון - זה כל מה שאני מסוגל בלי להגיע למלחמת אזרחים". לצורך העניין הוא צריך מתנחלים משולהבים ו"מודלקים" והוא דאג לעשות זאת באמצעות הדה-לגיטימציה שהוא עושה לעצמו על-ידי מהלכים שהם במקרה הטוב על גבול הדמוקרטי. המתנחלים משחקים בחדווה כזו את המשחק, שאני תוהה אם ייתכן שחלק מהם קיבלו מראש הממשלה תדרוך מסודר לפני שיצאו אל "המבצע". |
|
||||
|
||||
ההמשך הטבעי והמדאיג של ההסבר הזה, הוא שיש יותר מדי גורמים במערכת שמשתלם להם עימות בנשק חם. |
|
||||
|
||||
על דמיונך הפורה. לא רע כתאוריית קונספירציה. לא מסכים ובכלל, אתה מזכיר לי את ההוא שביקש להיקבר לזמן קצוב, כדי ללמוד על התחוש בבור. לאחר מעשה, משכבר הגיעו אליו החופרים, כיסו הארון בחזרה... לגופו, שום עם שפוי לא נותן לאיזה דוצ'ה לשחק בגורלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |