 |
|
 |
||
|
||||
 |
"באותו יום בו הפיק פיו", "לשפה לה הם חשופים בחיי היום־יום. אני מוכן להמר שמתי מעט, אם בכלל, יעברו את מבחן הקריאה בציון מכובד ושרובם יצהירו כי השפה בה כתבתי רחוקה." אם תבדוק בחוקי האקדמיה (כשהאתר שלהם יועיל לעבוד), תגלה כי השמטת ש' השעבוד פסולה (למעט בכתיבת שירה). לכן "השפה שבה כתבתי" או "השפה שלה הם חשופים". נוסף על כך, אדם חשוף "אל". ה-"ל" ב"חשוף ל" הוא קיצור של ה"אל" הזה, אולם כאשר אתה כותב "חשופים לה", "לה" היא מילה עצמאית שאינה במקומה. לכן כתוב "חשופים אליה". היטבת לאיית "בתכנית" אולם מדוע סטית ל"וממגישי תוכניות"? " (ערוצי פורנוגרפיה בצד)" - האין "בצד" פה בגדר תרגום מאנגלית"? המילה "ניזקק" נכתבת בלא י',וכך גם באשר ל"בעילגות, ובחוסר איכפתיות". "עשירת היגיון" עדיף שייכתב "עתירת הגיון" (כמו "עתיר שומן") "נפיחה לשונית שהפריח פרחח הרחוב" - נפיחה, כפי שיודע כל בעל קרביים, אינה מופרחת אלא מופחת, ולכן "הפיח פרחח(הוא הדין ב"הצית גל התקוממות"). "מלה" ב"זה מלה במקום זאת מלה" ובכל מקום אחר נכתבת דווקא ב-י' (מה שנקרא "יוצא מן הכלל"). אך אם בחרת לא לצאת מכלל זה כפי שמחייבת האקדמיה, לפחות הקפד עליו ואל תכתוב "נתרוקנה המילה מתוכנה". אפרופו, הצירוף "זה מילה" אפשרי במקרים רבים: "לחזור זה מילה קצרה." האוגד כידוע לכל בר-בי-רב תואם את הנושא ולא את הנשוא. לפיכך אם מין הנושא זכר, יהא זה מינו של האוגד. שם פועל יכול להיתפס כמילה בזכר (אם כי זוהי סוגיה אחרת) ולכן הצורה במקרה זה וברבים אחרים תהא נכונה. "למנות גם את הגמגום "אה..." שנתקע לו אחרי כל מלה שנייה ואין לו מקבילה בקרב דוברי אנגלית". אכן באנגלית אין "אה" המעיד על חשיבה אטית ולא מאורגנת, אלא "like" המעיד על תיכוניסטיות רפת שכל. מה מעדיף כבודו? באשר לענייני הגייה: על הכותב להבין כי צורת ההגייה שעל אבדנה הוא מקונן (ואני דווקא נוטה לשמר) נוצרה כאשר המציאות הפונטית בשפה העברית הייתה שונה בתכלית השינוי. צורת ההגייה המקורית לא נחקקה, אלא נוצרה בהתאם לאופי השפה, ובעקבותיה נוסחו החוקים. כאשר השתנה אופי השפה, השתנו גם החוקים. אין ולו טיפת היגיון בדרישה לשמר כללי הגייה של שפה שכבר אינה קיימת. חלק נכבד מן החוקים - הקפדה עליהם יוצרת מעין קרקס מילולי חסר פשר שכן המציאות הצלילית שהפיקה אותם כבר איננה. ד"ר חיים כהן אכן נמנה על המקלים, ואני אומר זאת כתלמיד עבר שלו. אני ועמיתיי לספסל הלימודים התקוממנו לא פעם על פסיקותיו המקלות. עם זאת, יש לזכור כי הוא, כמי שמדבר עברית צחה מאין כמוה ובקיא מאוד במכמניה, רואה את הדברים בפרספקטיבה היסטורית. הוא, המכיר היטב את טבען של לשון עבר ולשון הווה, פוסק את פסיקותיו על סמך האפשרי והאינו אפשרי, הראוי למאבק והאינו ראוי. גישתו (וגישת האקדמיה בכלל) היא כי אין טעם להילחם בחירוף נפש על מה שאינו רק אבוד מראש, אלא גם אינו מוצדק בנסיבות היום. במידת מה אני מסכים עמו, אף כי גם אני סבור כי לשמר יותר מלהקל. אני מקבל את רוח דבריו של כותב המאמר, אף כי אני סבור כי חלק מן הנקודות שהוא מעלה אינו מוצדקות עוד, בעיקר ענייני ההגייה. מניסיון אישי אני יכול להוסיף כי חלק מן ההקלות שמתירה האקדמיה אינן הקלות כלל. רבים מן החוקים הישנים פשוט היו שגויים ומשוללי כל צידוק לשוני או היסטורי. הם נבעו מצרות אופקים וקפדנות שאינה במקומה ורק היום מיושרים ההדורים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועוסק גם בסוגיית ה-"מילה"/"מלה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו פעם שנייה שאני קורא בדיון זה על חוק וישנה. הסבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק וישנה קובע כי כאשר אדם כלשהו יכתוב תגובה שכל כולה הוא תיקון שגיאות לשוניות במושא התגובה, תיפול שגיאה מביכה בתגובה המתקנת. דוגמא: "אני יחשוב על זה". "אחשוב! עתיד גוף ראשון זה עם א' בהתחלה, לא י', אביל משריש שכמותך!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבל לא אביל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כותבים אֱוִיל יא נאל! : ) תודה. לכמה חוקים סר האתר הזה עד כה? רשימה חלקית (מן הסתם): -גודווין -מלכודת האייל האלמוני(זה חוק או מנגנון?) -חוק וישנה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואריציה של חוק וישנה שאני נזהר ממנה (שאני לא בטוח שמר וישנה מכיר בה. או אישזהו מגיב אחר באתר.) אומרת את אותו הדבר לגבי ניטפוק עובדתי. תגובה 273477. (קצת מאמץ קולקטיבי ואנחנו מנסחים כאן את "חוק וישנה המורחב"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר עבר עריכה, וחלק מהשיבושים הם באשמת המערכת (כמו גם חלק מהדברים הנכונים...). מה הכלל שלפיו יש לכתוב "מלה" (אלמלא היתה המילה יוצאת מן הכלל)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא שונה מאז שלמדתיו, גורס כי במעבר מכתיב חסר למלא תסמן י' רק הברה פתוחה שלה תנועת I. ב-מ' ישנו דגש חזק (המעיד על השורש מ-ל-ל) ולכן ההברה סגורה. לפיכך הכלל מפיק את התיבה (מונח חביב ומסתורי של האקדמיה) "מלה" או "מלים". בכל זאת, החליטה האקדמיה להתיר את הוספת ה-י' במקרה זה, אולי כדי למנוע בלבול בין שתי המשמעויות של "מילה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי http://hebrew-academy.huji.ac.il/decision4.html, ההבחנה אינה בין הברה סגורה לפתוחה, אלא האם יש אחרי החיריק עיצור בשווא נח. הדוגמה הראשונה שלהם היא "דיבור". אני אמנם מכיר העדפה ל"מלה" - כיוצא מן הכלל (אולי כדי למנוע בלבול בין שתי המשמעויות של "מילה"...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי והטעיתי. רציתי לבדוק עצמי באתר אולם נבצר ממני. כיצד הצלחת אתה? לפי המדריך באבן-שושן ישן שבידי, "מילה" נכתבת בלא י' כדי להפרידה מ"ברית מילה". הבלבול נוצר מעצם ההוצאה מן הכלל, לא מציות לו. אולם אז ברבים "מלים" נראה כמו הפועל "מלים". ואם מוסיפים י' לצורת הרבים, אין מנוס מהוספתה גם ליחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מכיר את ההלכה ''מלה'' ביחיד, ''מילים'' ברבים, הנהוגה בכמה הוצאות ספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוצאות ספרים נוטות לפתח כתיב משלהן. בוהצאת הקיבוץ המאוחר דומני, הם כותבים "מישטרה" - י' אחרי תנועת I גם אם יש אחריה שווא נח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שי' לא נכתבת בהברה סגורה. זה שהיא לא נכתבתלפני שווא נח, כך שיש לכתוב: אישה ואימא. אבל בנוסף לניקוד שמציעים בו שינוי, יש גם הצעה לבאל אתחוקי הכתיב המלא כיוון שהם לא מובנים לאלו שלא מכירים את חוקי הניקוד. כן, זה מסובך כמו שזה נשמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין לקרוא את שפתו של מי שנוטה לשמר את ההגייה, אבל מקבל את רוח דבריו של כותב המאמר, ומקדיש מחצית מהגיגיו לדקדוקו של המחבר, ולהבדל בין כתיב מלא וכתיב חסר. אפשר, כמובן, למצוא אי אילו שגיאות לשוניות גם בהערותיו המלומדות של הכותב, אבל ספק אם זה מעניין 99% מדוברי העברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותב פרסם תגובה ולא מאמר, ולכן זכאי לכמה הנחות, דומני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |