|
||||
|
||||
ננסה להיות פרקליט השטן: ההגייה הרבה יותר חשובה, משום שאם אוצר המילים שלך קטן, תצליח עדיין להבהיר את כוונתך. עם הגייה שגויה, יתכן ותבלבל בין מילים דומות. הדוגמא הבוטה ביותר, כמובן, הוא אובדן האות ה', אבל אני אתן דווקא דוגמא חמודה יותר שראיתי בעיתון לא מזמן. מכיר את צורת הדיבור המתילדת הזאת של הצפונבונים, שמחליפים כל ת' ב-צ'? אז כשאחד מאלה מציע לאכול "פיצה" - האם הוא מתכוון לפיתה או לפיצה? |
|
||||
|
||||
אמת, אבל שים לב: קשה מאוד להביא דוגמא מציאותית למצב שבו לא תובן כהלכה בגלל הגייה שגוייה שהיא ההגייה הרווחת בציבור - אם כבר ההפך, יתקשו להבין אותך בגלל שאתה משתמש בהגייה "הנכונה". מה גם שלא ברור לי מתי נתקלת לאחרונה בצפונבון שהציע לך פיצה ולא הבנת למה הוא מתכוון. ברור שאם תגיד "בוא'נה, אם לא תזיז תת'חת שלך אני מביא בך מכות אמ-אמא שלך", יבינו אותך גם כאשר ה"מביא" בצירה וגם כאשר הוא בקמץ. לעומת זאת, עם אוצר מילים דל תתקשה לעתים קרובות להבהיר במדוייק את כוונתך, או שתשתמש בהרבה מילים כדי לומר משהו שהיית יכול לומר במילה אחת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |