|
תחושתי היא שההבחנה בין סוציאליסטים לקפיטליסטיים - ומובן שלצורך סקר היא הכרחית - מפספסת גווני משנה חשובים בכל צד.
בצד הסוציאליסטי - אפשר להבחין בארבע סיעות עיקריות: א. סוציאליסטים מובהקים: כאלו ישנם מעט והופעותיהם נדירות. כשהם מופיעים, הם נשמעים כמו מנשה יוסיפוביץ שמשחק כל ערב כדורסל בבית ספר פיק"א. ב. סוציאליסטים מתוקף שלילת הקפיטליזם: כלומר, אנשים שאינם מחזיקים בדיעות סוציאליסטיות (לדעתם, לפחות) ופשוט מסתייגים מ"קפיטליזם" (ונעזוב כרגע בצד את הדיון אם זהו קפיטליזם או משהו אחר). לפי התרשמותי, זו סיעה מרכזית באיל. ג. הסוציו-קפיטליסטים: כלומר, אנשים האומרים בפה מלא שהקפיטליזם עובד טוב יותר מסוציאליזם או שסוציאליזם כלל אינו ניתן למימוש, אבל חשים בליבם שהיו מעדיפים חברה סוציאליסטית יותר. גם זו סיעה מרכזית. ד. האפילפטו-פרנואידים: או סיעת שמשון ויובב. סוג של סוציאליזם מבולבל ברוטב מקיאוולי ותורסטן ובלן. ישנם נציגים מעטים לסיעה, אך כפיצוי הם נוטים לובלן את השכל ארוכות.
בצד הקפיטליסטי אפשר להבחין בארבע סיעות עיקריות: א. קפיטליסטים "מנסיון": כאלו שפיתחו השקפות קפיטליסטיות מסיבות מעשיות - "כי זה עובד". כשהם נדרשים לאידאולוגיה, הם ידבקו בדרך כלל במסלול פרידמניסטי. זו בדרך כלל הסיעה הקפיטליסטית הרחבה ביותר. ב. קפיטליסטים אנטי-סוציאליסטיים: כאלו שפיתחו השקפות קפיטליסטיות משום שהטיעונים הסוציאליסטיים נשמעו להם לא נכונים. העמדות הקפיטליסטיות של סיעה זו הן "רכות" בדרך כלל (כמו הסוציו-קפיטליסטים). ג. קפיטליסטים "אידאולוגיים": כאלו שהשקפותיהם הקפיטליסטיות מעוגנות בתפישה מוסרית מסויימת, ולא רק בלקחים מעשיים. ד. אני: המאפיין את סיעת אני הוא היותה צודקת באופן מרבי בכל הנסיבות + בחור טוב באופן כללי.
האפשרות שסימנתי היא "הפכתי להרבה יותר קפיטליסט בדעותי", בעיקר משום שעברתי במהלך השנה וחצי האחרונות מסיעה א' מטושטש לסיעה ד'.
|
|