בתשובה לטווידלדי, 24/01/05 10:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא מדובר כאן בדיקטטורה אלא בדמוקרטיה יצוגית, להבדיל מדמוקרטיה ישירה. המנהיג מקבל מנדט מבוחריו להחליט בנושאים שעולים על הפרק ולא לרוץ לעם לאישור על כל החלטה ואם הרוב אינו מרוצה, הוא יחליף אותו בבחירות הבאות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שהמנהיג שתיארת בתגובה הראשונה נבחר על סמך משהו (הבטחות, מצע, בלה בלה בלה), והשאלה האם מותר לו לעשות כל שברצונו. התשובה שלך היא כן (מה שהופך את כל ההבטחות לשקרים נוסח שמיר, "הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים"), ולכך שבעצם המנהיג אינו מחוייב לדבר. אז יכולים להחליף אותו. ביג דיל. אבל אם הוא לא מחוייב לדבר, למה לטרוח ולבחור בין שני בני אדם (או יותר) שאינם מחוייבים לדבר? נחוקק חוק שיש להחליף מנהיג כל ארבע שנים, ופתרנו את הבעיה - הוא יילך הביתה בין אם מרוצים ובין אם לא. נניח מחר נבחר יוסי ביילין, מחליט על סיפוח יהודה, שומרון, הבשן, הגלעד ולבנון. יהיה אפשר לומר "זכותו, כי הוא נבחר"? אני מאוד מקווה שלא. מנהיג יכול לשנות את דעתו, ולפעמים למען טובת המדינה הוא חייב לשנות את דעתו, אבל לקבל מנדט על סמך הבטחות מסויימות ואז להודיע "תקפצו לי, ניפגש בקלפי", זה לא "לשנות את דעתו". אם הוא מחוייב (כמנהיג מפלגה) למצע או להבטחות, וחושב שהיום הוא אינו יכול לעמוד בהן, וצריך להוביל מדיניות אחרת - מן הצדק שייגש לבוחר עם שינוי מהותי כזה. זה לא "לרוץ על כל החלטה", אבל זה גם לא דיקטטור (לא ייצוגי) של ארבע שנים, שזה - שוב - מה שאתה מציע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים'' זה של אשכול, כמדומני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. כנראה התבלבלתי עם ''בשביל ארץ ישראל מותר לשקר''. ולא שלא הצצתי ב''לא יעלה על הדעת'' - זה לא מופיע שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה בארץ, לא לומדים מטעויות: תגובה 144128 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת סדר: "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים" - אשכול. "בשביל ארץ ישראל השלמה מותר לשקר" - שמיר. "לא יעלה על הדע-עת!" - דוד לוי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר כאן על שינויים חדים במדיניות כתוצאה מגחמות, אלא התחשבות בשיקולים נוספים שקודם לכן לא התחשב בהם או לא ייחס להם מישקל רב ומעמדת המנהיגות הוא רואה דברים אחרת. כך היה עם דה-גול ששינה את מדיניותו והבטחתו לבוחריו בנוגע לאלג'יריה (למרות שעל סמך ענין זה נבחר), כך היה עם בגין איש א''י השלמה הקנאי שהסכים להחזיר את כל סיני (ואף היה מוכן לתת את רצועת עזה) למען שלום, כך היה עם נתניהו שנבחר על רקע התנגדות לאוסלו וחתם על הסכם וואי (אף שבפועל התנער ממנו ע''י מיזמוזו והריגתו ברכות) וכך עם שרון שפתאום גילה שיש כיבוש ושהשטחים הכבושים מהווים נטל על מדינת ישראל. למותר לציין שגם רובו של הציבור מתגמש בעמדותיו כתוצאה ממצב חדש, לפעמים לפני המנהיג ולפעמים בעקבותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא רק אדם אחד שמשנה את דעתו, זה הרוב בכנסת שעבר מצד אחד לצד השני. כל הזמן מדברים על איך שרון הפך לכאורה את עורו. אבל בואו נתאר לעצמנו מצב אחר: לכנסת נבחרות מפלגות באופן כזה שהשמאל מקבל בדיוק 60 מנדטים, והימין 60 מנדטים. בבחירות הבטיחו בשמאל לסגת מכל השטחים, ובימין הבטיחו לספח אותם. אחרי הבחירות הנשיא מעניק לליכוד את הזכות לנסות להרכיב ממשלה (כי ככה יצא לו בהטלת מטבע), והליכוד מצליח לשכנע את מוישה זוכמיר, מספר 32 ברשימת העבודה, לעבור לצידו ולתמוך במדיניות של הימין. הממשלה מוקמת ברוב של 61 מנדטים בזכות תמיכתו של ח"כ זוכמיר, וישראל מספחת את השטחים. הנה, רק איזה נובודי אחד שלא הבטיח שום דבר לאף אחד החליף צד - התוצאות זהות. למה המצב הזה הוא פחות משמעותי מהמצב שמי שהחליף את הצד הוא דווקא ראש הממשלה? למה המצב הזה פחות בעייתי מאשר מתי שמחצית מהח"כים של הליכוד מעדיפים דווקא מדיניות שונה מזו שהובטחה בבחירות? לי זה נראה דווקא כאילו המצב הנוכחי הוא טוב יותר: לא סביר שכל כך הרבה אנשים ישנו את דעתם סתם כך, כי השתבשה עליהם דעתם. אבל זה לא משנה, כי במערכת הדמוקרטית, אפילו השתבשות דעתו של מוישה זוכמיר היא עילה מספקת להעדפת מדיניות אחת על פני אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אכן חושב שכל מצב בו נבחר ציבור סוטה ב-180 מעלות ממה שהבטיח לבוחריו, בלי שינוי נסיבות (ולא "אני נבחר, אז עכשיו אני יודע אחרת". רצוי שגם הציבור יוכל לדעת את זה, ולא להתבסס על איזו תבונה עליונה), הוא בעייתי עד בלתי-חוקי - ולדעתי אם זוכמיר משוכנע שהוא חייב להתנגד למדיניות מפלגתו, יואיל נא ויתפטר מהכנסת. כנ"ל לגבי ראש ממשלה, שנבחר על סמך מדיניות ולא כבחירה אישית, לפחות מאז שביטלו את הבחירה הישירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמנואל זיסמן הפר את החוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אין חוק מפורש. בכל אופן, זיסמן פרש על רקע *התנגדותו לסטיה* מהמצע לפיו נבחר, וגולדפרב פרש על רקע *סטיה שלו* מהמצע על פיו נבחר. קצת הבדל. ולשאלה מי מוסמך לקבוע: אני ופרוייקה והג'ינג'י. כרגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כשכתבת "... בעייתי עד בלתי-חוקי" התכוונת הוא בעייתי וחוקי? זיסמן הצביע כנגד הסכם אוסלו ב', למרות שהיה מימוש של הבטחת בחירות מפורשת של הרשימה בה הוא נבחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גולדפרב ראה את המצב הבעייתי עד בלתי חוקי, וודאי שבלתי לגיטימי שנוצר עקב פרישתם של גהלני וזיסמן ממפלגת העבודה ועשה את הדבר שראוי לעשות. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמיטב זכרוני, אוסלו ב' לא היה מימוש של הבטחת בחירות מפורשת, שכן הוא כלל את אש''ף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופרוייקה והג'ינג'י טוענים שלא היתה הפרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מוסמך לקבוע שנבחר הציבור סטה ב 180 מעלות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |