|
||||
|
||||
יש מי שקונה אוטו, ויש מי שהאוטו קונה אותו. זה שהמכונית שייכת לו יכול לנהוג לאן שבא לו, מתי שבא לו ואיך שבא לו, אבל מי ששייך למכונית צריך לשטוף אותה כל יום שישי, לצרוח על הילדים שאסור לאכול באוטו ולפחד פחד מוות משריטות בצבע. זה בסדר, זכותו של כל אחד לעשות מה שהוא רוצה עם הפרייבט שלו, אבל יש לי שכן בגופייה לבנה שמביט בגועל בטויוטה החבוטה שלי. "מה זה הבוץ הזה שם למטה?” “זה...היינו במשושים שבוע שעבר ואחר כך ירדנו לבריכות דגים" –אני מנסה להיות נחמד - “אני רואה ששמת פוליש חדש מר ברקוביץ, באמת יפה מאוד..." “ומה זה שם, קליפות של גרעינים?? אתה השתגעת?? גרעינים באוטו?? פרחח! ויש שם גם תירס חצי אכול על הרצפה, מה קרה? אבד הקלח?” “סליחה, חזרנו מהטיול ובדיוק התכוונתי לנקות...ובעצם האוטו הוא שלי כזה ..” “שוב פעם העלגות הזאת? ככה משתמשים בוו חיבור?? ושם למעלה גם כתבת פרייבט. מה קרה? חסרות מילים עבריות??” “זה בא עם ההקשר, זאת אומרת אפריים קישון... זאתומרת גם השפה היא בעצם שלי ו...” “קלגס, רוצח, משטרה! ככה שומרים על האוטו??!!! זה פעם אחרונה שאתה נוסע בדרך עפר, זה ברור?!!” **** למרות ה*פרייבט*, אינגלוזים צורמים לי בעברית, אז אני משתדל להמנע. שמתי לב שחלק מהאנשים שנחשפים לשפה שלי גם מורידים מינון. אולי זה המם מהגן האנוכי. לשפה קולחת וביטויים קולעים יש נטיה להתפשט. “נפיחה לשונית שהפריח פרחח הרחוב" –ומשפט כזה אמור לעודד צ'חצ'ח כמוני להשתמש בשפה של מר שחר? ואם פספסת, הבעיה היא מה שאתה אומר, לא איך אתה אומר את זה. יש סיפור בבמה (שלי, סליחה על הפרסום העצמי) בשם "פפריקה ושימוש מוגזם בוו החיבור" שמנסה לעבור על הרבה חוקים של כתיבה ודקדוק *נכונים*. אני קורא את הדיון הזה ומבין שממש לא הייתי צריך להתאמץ... |
|
||||
|
||||
"יש מי שקונה אוטו, ויש מי שהאוטו קונה אותו" יפה מאד. אהבתי. מזכיר לי את גישת המלך\קורבן של הספר "באדולינה", או כפי שהדיכוטומיה2 מוצגת בספר שאני קורא כעת - "אבא עשיר - אבא עני" שמכנה זאת עשיר\עני (ולא כמדד לכובד חשבון הבנק) 1 גם אני מכיר "מר ברקוביץ" כזה באופן אישי.. 2 איך אומרים בעברית יפה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
(נכון, לא יעבוד במשפט כמו ''לדעתי, לא מדובר בדיכוטומיה, אלא בעצם בטריכוטומיה''. לא שקשה במיוחד לנסח אחרת את המשפט עם ''הבחנה'' לצורך העניין.) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יכול לעבוד בהקשרים מסוימים. האמת היא שלא הבנתי את ההקשר אצלך, אז סתם נדחפתי. סליחה. |
|
||||
|
||||
למה אתה קורא את הזבל הזה? קרא את זה במקום. |
|
||||
|
||||
דורפל היקר, קראתי בעיון את החומר אשר הבאת בפני. מדובר בלא פחות מ-16 עמודים (!!) בפונט 10. האם אתה קראת אותם? יותר חשוב, האם קראת את הספר? לאחר שהקדשתי לכך זמן לא מבוטל, אני מסכם שדף הביקורת לספר "אבא עשיר - אבא עני" הינו בעיקרו אסופה של מתקפות אישיות על המחבר. הביקורת מפקפקת באמיתות סיפוריו, מעמידה אותו כשרלטן מסוכן וחובב ואת כל הקוראים הנלהבים שלו ככת של אנשים חסרי ביקורת ובלתי עקביים בדיעותיהם. הכל יש שם, ניגוח בתיק הצבאי של המחבר, עלבונות מוסווים באצטלה של ביקורתיות נבונה ועוד. מה שחסר לי בכל אותו גיבוב ארס, אשר חלקו היה Semi-מעניין וחלקו מרושע סתם, היה התייחסות מעשית לתוכנו של הספר ולעקרונות המגולמים בו. אם כל הביקורת מסתכמת בכך שסיפורי הילדות של המחבר הינם בדויים בחלקם על מנת להעביר נקודה - לו יהי. את הספר עוד לא סיימתי, אולם אני מוצא שהוא מעורר מחשבה. כמו תמיד, אני שומר לעצמי את הזכות לשנות את דעתי עליו. "רק חמור לא משנה את דעתו" (משה דיין) |
|
||||
|
||||
קראתי חלק מהספר, ואת כל העמוד שאליו קישרתי אותך, לפני מספר חודשים. אולי שנה, אני כבר לא זוכר. בקשר לספר - בדרך כלל לא צריך ללקק את הצלחת כדי לגלות שהגישו לך צואה. אם מצאת עצות פיננסיות/עסקיות ממשיות בספר, אנא, חלוק אותן איתי. עושה רושם שנפגעת אישית מההודעה שלי. לא רמזתי שאתה אידיוט חסר ביקורת רק בגלל שבחרת לעיין בספר, כמו שנראה לי שהסקת. גם אני בחרתי לבדוק אותו. בכלל, על איזה ספר אפשר להגיד שרק טמבל יבחר לבדוק אותו? כמובן שכמו עם כל נושא שאני מחזיק לגביו דיעות שליליות חזקות (אני פתוח לאפשרות שהרושם שלי על הספר מוטעה, היות ולא קראתי את *כולו*, אבל הסבירות נראית לי נמוכה), אם לא תשנה את דעתך ותיישר קו עם דעתי עד שתגיע אל סוף הספר, אני לא יכול שלא לראות בכך כמשליך עליך לרעה. לפחות עד שדעתי שלי תשתנה ותתיישר עם דעתך. אבל אני בטוח שלא תאבד שינה הלילה בגלל זה. |
|
||||
|
||||
דורפל ידידי, אני לא יודע למה הבנת מדבריי שנפגעתי אישית. ממש לא, הסר דאגה מליבך. (אמנם עתה, אני מחסיר כאלפית שנייה של שנת לילה פן דעתך עליי תעכיר, אך לא יותר מכך ( : ). הזכרת לי בתגובתך מענה של יהונתן גפן לדבריה של קוראת נרגזת במעריב. רוח הדברים, מזכרוני: "לטור של יש טעם של חרא" הטיחה בפניו. "אני מודה לך על ההערה וסמוך שהיא מבוססת על נסיונך בנושא." עצות פיננסיות שהפנמתי? ברצון. קח בחשבון שאין לי עניין להתווכח אם הן נחשבות "פיננסיות" או "סתם עצות", וגם אם הן טריויאליות (אני הדיוט ומודה בזה): - לא לעבוד בשביל כסף - לתת לכסף לעבוד בשבילך - פחד ותאוות בצע מעכירים שיקול דעת פיננסי ויש להשמר מהן. - להיות תמיד בעמדת הצייד של הזדמנויות חדשות. - ההבדל היסודי בין "נכס" ל"התחייבות" והקונספציות השגויות בנושא - מדד העושר: פרק הזמן הניתן לקיום ללא הכנסות והקונספציות השגויות בנושא - אדם אינטליגנטי שוכר אנשים אינטליגנטים ממנו שיעבדו בשבילו - גישת העני\עשיר מקבילה (בעיניי) לגישת הקורבן\מלך הבאדוליני, ובבסיסן הגישה שיש לקחת אחריות על חייך, בעל הערכה עצמית גבוהה ובטחון בשגשוג, ולא להיות תלוי בתכתיבים חברתיים |
|
||||
|
||||
פששש....ממש איין ראנד בממלכת הסיינטולוגים. |
|
||||
|
||||
"לא לעבוד בשביל כסף - לתת לכסף לעבוד בשבילך" זו לא סתם ססמא ויש אפילו רעיון שעומד מאחוריה? מאוד מפתיע, אשמח לשמוע עוד בנושא... |
|
||||
|
||||
דוגמא מעשית - X מוכן להלוות לי כסף בריבית R בתנאי שהכסף ישמש להשקעה באגרות חוב שדירוגן הממוצע הוא AA. אני מצליחה למצוא צירוף של אגרות חוב בדירוג ממוצע כזה המניב תשואה של R ועוד אחוז. הכסף עובד בשבילי. |
|
||||
|
||||
בתנאי שהרווח המצטבר מאותו אחוז עולה על מה שהיית יכולה להשתכר אילו השקעת בעבודתך הרגילה את הזמן שנדרש לך כדי למצוא את הצירוף הנ''ל. |
|
||||
|
||||
כמובן. בפעם הבאה שאבא העני אומר לך שאין לו כסף, תוך כדי שהוא מבזבז את זמנו מול הטלויזיה, שלח אותו לחשוב על רעיונות מקוריים. |
|
||||
|
||||
איזה אבא? אשר*א*י יתום אני. |
|
||||
|
||||
זה פרק שלם בספר (ויותר מזה - זה רעיון חוזר) עדיף שתקרא.. |
|
||||
|
||||
בשמחה, אבל אני עדיין תקוע בספר בן 600 העמודים על חוכמת הנסתר, שיש בו פרקים שלמים על למה לאהוב את עצמך זה רע (ויותר מזה - זה רעיון חוזר). |
|
||||
|
||||
נסתר ממני חכמת הנסתר של מי? |
|
||||
|
||||
אם אקלע שוב לאותה חנות ספרים (וכולי תקווה שזה לא יקרה) אודיע לך. |
|
||||
|
||||
דוגמאות שקיוסאקי, המחבר מביא: בעלות על עסקים-קיוסאקי יוצא נגד התפיסה שכדי להיות בעלים של עסק אתה צריך להשקיע זמן בפעילות היומיומית שלו (הוא עושה הפרדה בין בעלים של עסק למנהל שלו). וגורס שבעלים של עסק צריך להיות עסוק בקבלת החלטות בלבד.(מן הסתם העקרון הנ"ל יכול להיות ישים בעסקים גדולים הרבה יותר ממה שיכול להיות מיושם בעסקים קטנים) דוגמאות נוספות: נדל"ן שאתה קונה ומשכיר לאחרים, קניית נדל"ן ממכרזים{1} ומכירה שלו ברווח. דווקא המחבר לא נתן את הדוגמא של ניירות-ערך אפילו שזו הדוגמא האינטואיבית הראשונה שלי לכסף שיכול לעבוד בשבילך. ---------------- 1. אני לא בטוח אם הוא הזכיר את זה או לא. אם לא, אז זו דוגמא שלי. |
|
||||
|
||||
הניחוש שלי הוא שהוא התמקד דווקא בנדל''ן בגלל שעם ניירות ערך ברור מדי הסיכון שבהשקעה, ובגלל שהיעדר העצות הקונקרטיות שבספר היה ברור יותר. אפשר גם לנחש שלכותב יש הכרות טובה יותר עם שוק הנדל''ן מעם שוק המניות, ולכן בחר להתמקד באחד ולא בשני, אבל זה יהיה פחות פיקנטי. בעיה בספר, הוזכרה במקצת בהודעה קודמת של מישהו - דרוש הון התחלתי מסוים. צריך שהגידול שלו יהיה מהיר יותר מהרווח האפשרי מעבודה כשכיר. מי שמאמין שזה פשוט, הרי שאו שהוא מאמין שהחברה שלנו מורכבת בעיקרה מפתיים, ושהחלק של האנשים החושבים קטן מכדי שרוב הנישות תהיינה כבר מאוכלסות, או שהוא מאמין בארוחות חינם. |
|
||||
|
||||
את ההון ההתחלתי גייס מחבר בעבודה כשכיר בממכר מכונות צילום Xerox ומהלוואה (בריבית) מחברים. אמנם לא זוהר, אך בהחלט מציאותי. |
|
||||
|
||||
לפי דוגמא אחת, בכלל לא עסק. אני קונה בית מהוצעה לפועל במחיר מגוכך, מוכר אותו במחיר זול מהמחירון ועושה רווח מכובד. |
|
||||
|
||||
ספר לי איך זה הלך. ברצינות. |
|
||||
|
||||
המחירים של בתים מהוצאה לפועל הם משהו כמו 60-70% מהמחירון שלהם. לפי מה שאני יודע צריך גם רשיון בשביל להתעסק בזה. לכן, בשביל לקנות בית כזה צריך כמה עשרות אלפי דולרים בחשבון בנק ( והכוונה היא לא לעשרים-שלושים אלא למשהו כמו 60-70). אז יוצא שבאמת אפשר להרוויח מזה אבל עדיין צריך לעבוד קשה בשביל ההון ההתחלתי (או להיוולד נכון..) |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. אם מדובר על בית שהוא לא בית המגורים שלך, הבנקים למשכנתאות ישמחו להעמיד לרשותך משכנתא כמעט במלוא שווי הנכס. אחרי שתשלם לבנק את עמלותיו וריביותיו, לאוצר המדינה מס שבח ודמי בולים, לעורכי הדין את שכר טירחתם ולשיפוצניקים שיביאו את הבית למצב סביר, עשיר גדול לא תצא מזה. אולי תצליח להתפרנס. ייתכן, אם אתה מיומן או יש לך מזל, שאפילו ברווחה מסויימת, אבל בהחלט לא ''בלי לעבוד''. |
|
||||
|
||||
לפי מה שאני יודע, הבנק למשכנתאות ייתן לך משכנתא רק אם הוא יראה שיש לך כושר החזר (רואה כמה אתה מרוויח, כמה יש לך בעו''ש וכצ''ב ). למישהו שמרוויח נניח ארבעת אלפים או חמשת אלפים שקלים בחודש אין אפשרות להכנס לתחום. |
|
||||
|
||||
הבנק למשכנתאות ייתן לך משכנתא אם הוא ישתכנע שהוא לא מסכן את כספו. אם מדובר בבית שאינו הבית בו אתה גר, לבנק למשכנתאות (כמעט ו)אין שום בעיה לממש את הנכס ברגע שאתה עושה סימנים שאולי לא תצליח לעמוד בהחזר. מה שיקרה במצב כזה הוא שאחרי שתחזיר כך וכך תשלומים לבנק (בהנחה שלפחות את 2-3 התשלומים הראשונים כן תחזיר) - תשאר בלי הבית ובלי הכסף. מה שכן תרוויח זה נסיון. |
|
||||
|
||||
כן, אבל מראש הם לא יתנו לך את ההלואה אם הם יחשבו שאין לך יכולת להחזיר. חוץ מזה, שצריך לשלם חלק מהשווי של הדירה כבר לפני שאתה רוכש את הדירה. סכום גבוה עד בלתי אפשרי בשביל שכיר ממוצע נניח. |
|
||||
|
||||
בקשר לחלק הראשון- זאת באמת הגישה שלו: ני"ע הם השקעה פחות טובה מעסק או נדל"ן כי הם מהווים סוג של הימור. (הוא אומר משהו כמו " ההוכחה הכי טובה לכך היא שאם תבקש הלוואה מהבנק בשביל לקנות מניה יצחקו עליך") . לדעתי הדיכוטומיה שלו היא פשטנית במקצת , יש ני"ע שאין בהם כמעט סיכון (אג"ח וקרנות נאמנות), לעומת זאת, בפתיחת עסק יש תמיד איזשהו סוג של הימור. כך שאני נוטה לא להסכים איתו. מצד שני, הוא מיליונר ואני לא. |
|
||||
|
||||
את המיליונים שלו, עושה רושם, הוא עשה ממכירת הספרים, לא מסחר בנדל''ן. |
|
||||
|
||||
אתה טועה, ידידי. את הספרים שלו הוא התחיל לכתוב אחרי שפרש (עשיר) לגמלאות בגיל ארבעים ומשהו. |
|
||||
|
||||
עצות דלוחות ועצות ברורות מאליהן. אני אעדיף משהו קצת יותר קונקרטי, טיפים פיננסיים, מספר שמתיימר ללמד אותי איך להתעשר. אבל אתה תמיד יכול להוכיח אותי על טעותי - צא והפוך למיליארדר בעזרת העצות האלו בלבד. למיטב זכרוני יש עוד שלושה ספרים בסדרה, אתה יכול להשתמש גם בהם ואני עדיין אחשיב זאת לנצחונך. שיהיה בהצלחה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |