בתשובה להאייל האלמוני, 27/01/05 18:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכול אדם לעמוד וליילל ליד דוכן הפלאפל עד שישליכו עליו שלוש מנות. זה לא הופך את היללה ללחלק לגיטימי בשפה. אדם יכול להיות עילג, אבל צריך לשאוף שלא להיות כזה. הבעיה היא בהעדר הבושה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הלא המין המוצמד לחפצים אינו משמש לדבר. מנת הפלאפל אינו זכר ואינה נקבה. מי שצריך לשאוף להשתנות הוא דווקא מי שבונה מבנים תחביריים לא נחוצים ומי שמתעקש לשמרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה, מדוע נוצרו (והם אכן נוצרו מאליהם, ולא באופן מלאכותי) מבנים תחביריים אשר אינם משרתים מטרה סמנטית היא אומנם שאלה הראויה להיחקר, אך העובדה היא שמבנים כאלה אמנם קיימים בשפה, והם (חלק) ממה שמרכיב את זהותה של השפה. מה גם שלעניות דעתי השפה אינה אובייקטיבית כמו הסמנטיקה (וגם זו לא, עכ"פ, לא בשלמות) ואם היית רוצה למזער את השפה לרמת הניתוח הסמנטי, לא רק שהתוצר הסופי לא היה עברית (כמובן), אלא הוא גם לא היה שפה אנושית. לא לדעת עיברית תקינה - זו עילגות. מי קובע מה תקין? ריאקציונרים קשישים ומגעילים. לשמחתי הרבה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |