|
||||
|
||||
הייתי נורמלי (טוב, לא, אבל אני אראה בעצמי מדגם מייצג בכל מקרה) ולא התחננתי. לדעתי מה שחשוב הוא דווקא לא מנוי לספרייה (שיוצר בקלות אצל הילד תסביכים של אוי-לא-החזרתי-בזמן-לא-רוצה-להתקרב-לשם), אלא זמינות גבוהה של ספרים טובים בתוך הבית (דבר שאצל לא קוראים אני בספק אם קיים בצורה רצינית). הספרייה יכולה להיות השלב הבא. |
|
||||
|
||||
לדעתי ברוב המקרים ילד שיראה את הוריו קוראים, ירצה לקרוא. זמינות של ספרים טובים היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק - יש הרבה בתים עם ספריות מלאות ספרים שאיש לא פתח מעולם. |
|
||||
|
||||
אצלנו בשכונה, התסביך העיקרי, לא נוצר כתוצאה מהספריה העירונית, אלא כתוצאה מהספרניות באגפי הילדים והנוער בכמה ספריות עירוניות שהיו חמוצות עד כדי צרבת. בדקתי שוב לפני כ-5 שנים והפלא ופלא, הספרניות אותן ספרניות וארשת פניהן עדיין חמוצה ולא מזמינה. אבל הרגשתי גדולה וגיבורה מספיק כדי לספר להן עד כמה הגישה שלהן פוגעת במטרת קירוב הילדים אל הספרים. ואז ברחתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |