בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 27/01/05 19:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קרייני הרדיו מגמגמים ועילגים? לאילו תחנות אתה מאזין? אם אתה מדבר על העבר המפואר של הרדיו - בכל התחנות, כולל רשת ג' וגל"צ, הקריינים עברו קורסי עברית ודיקציה. כמובן שהמצב היום, עם כל התחנות האזוריות, שונה לגמרי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אוזנו של הדוקטור הנכבד איבדה, למשל, את הרגישות לשגיאות הצורמות בהגיית ו"ו החיבור שזורמות בעורקיו של כמעט כל דובר עברית ולא חסכו עונשן גם מקרייני רדיו וממגישי תוכניות טלוויזיה." כנראה שהגזמתי עם האירוניה שלי וחשבת שאני מדבר ברצינות. אשתדל לשפר את דרכיי. (אגב, אני היחיד שהמשפט המצוטט לעיל נראה לו מעט מסובך להבנה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתיה שכמוני! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל נשכח שמדינתנו צעירה יחסית ורבים מהאוכלוסיה עדיין דור עולה ששפת האם שלהם שונה מהשפה העברית. עובדה זו יוצרת דור חדש עם עברית לא תקינה ולאו דווקא במתכוון. כילדים אנו לומדים את השפה מהורנו ולעיתים מאמצים צורת דיבור לקויה כי זה מה ששמענו בבית הורינו, שלהם לא היו הכלים להעיבר לנו את השפה כהלכה. בנוסף, אם בתי הספר היו שמים דגש על השפה כבר בגיל הצעיר, ייתכן ורבים היו יודעים את השמוש הנכון במילים. יש לי חברות שהן מורות ולא פעם שאלתי את עצמי איך מורה בישראל לא יודעת או לא משתמשת בתחביר נכון. איך אפשר לדרוש מאיתנו לדבר נכון כשמילדות אנו שומעים שפה שגויה, הן בבית והן בבית הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם רק לי צרמה המודעה של ארגוני המורים, אשר נפרשה לאחרונה על דפנות האוטובוסים. הופיעה שם תמונתה של צרת החינוך עם הכיתוב "לימור, הרסת את החינוך1, תתפטרי." נסיון לסנגר על המורים היה במחשבה שאולי הם חוששים לכתוב "התפטרי" על מנת שלא להתפס כמתנשאים ולהעלות (עוד יותר) את חמתה של הגברת לבנת. __ 1 או אולי נכשלת, אני לא זוכר בדיוק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי ה''חשיפה'' של אמנון (הרכלן) אברמוביץ בחדשות הערוץ השני על רמת העברית של יו''ר ארגון המורים (אחד מהם) אני לא מופתע מכלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה סתם השמצות, הרי יש לו תואר בלשון מאוניברסיטת מולדביה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תואר בלשון מאוניברסיטת מולדביה לא קשור לדיון 2290 ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבת על זה שאולי הם מתכוונים בדיוק למה שהם אומרים? הרי המורים ניחנו ברוח הנבואה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר כידוע, לאחר חורבן הבית ניתנה רק ל.. מוזר, הרבה אנשים מגיבים בהתנגדות למודעה הזו וציינו זאת בפניי. אני חושב שמלבד היותה גסת-רוח, לא עניינית אלא אישית, שקרית ובלתי מקצועית באופן פרסומי1, אין בה דבר שאינו לגיטימי, שהרי אנו דמוקרטיה. את המשגה הלשוני דווקא לא ראיתי. אם כבר מישהו הרס את מערכת החינוך, אלו ארגוני המורים, אשר באופן שיטתי דאגו בעיקר לזכויותיהם של המורים הלא ראויים והורידו את רמת החינוך ביגון שאולה. אחרי שנתיים עבודה באותו בי"ס, כל מורה (ולא קשה לקבל תעודת הוראה בימינו) הופך לקבוע ואי אפשר להזיז אותו2 - no matter what. אני לא מקהל חסידיה של לימור לבנת, ועם זאת, יש לי כבוד רב אליה בתור שרת החינוך הראשונה המודה קבל עם ועדה כי המערכת עליה היא מופקדת הינה כשלון. הצעד הראשון, ולא מן הכלים, בפתרון כל בעיה, הוא הכרה בקיומה. כל הכבוד לימור לבנת! 1 אם הייתי רוצה לרצוח את אופייה של שרת החינוך, הייתי משתמש בתמונה מחמיאה הרבה פחות ועושה משהו קצת יותר בעל השראה מלהטוט ה-photoshop החובבני הזה. עם שינוי הכיתוב, עוד אפשר היה להפוך את זה לכרזת תמיכה בלימור לבנת. 2 לפעמים אנחנו צוחקים מכמה שזה עצוב: במערכון של "העולם הערב" המורַה (טל פרידמן בימים פחות מוכרים) קורעת את אוזנו של התלמיד (אברי גלעד) וגם שוברת לו את השיניים ויורה בתלמיד אחר כי העז למחות (ארז טל). מנהל הבי"ס האינפנטיל (מתי סרי) מחזק את ידי המורה ושואל את הכיתה "מה למדנו היום?" (וגם, "קום קום, זה שאתה מת לא פותר אותך מתשובה!") והתשובה בפי כל היא: "שמורים אי אפשר לפטר ל-ע-ו-ל-ם" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכון שתיארת הוא בס"הכ עוד תזכורת לכך שאין כמעט אפשרויות לסטירה במדינה הזאת: המציעות עולה עליה בכל פעם מחדש - אם כי לרוב, בימינו, מצב הכוחות הוא הפוך - התלמידים מכים את המורות והמנהלת (אולי) מלווה אותן לבית החולים. ("מכים" - במקרה הטוב. ההתרחשות הרווחת יותר - דוקרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם משהו: היום הודיע איזה שדרן בגל"צ שלעוזי לנדאו יש עוד הרבה נשק במחסנית. חשבתי שזה לא היה קורה אם היה מוח בפה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילנה דיין אמרה היום שהיא לא *נוקטת*1 בשם הדוברת שמולה. זה תקין? 1 אחר כך היא תיקנה ל *נוקבת* בשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא תקין, כנראה פליטת פה. גם הקריין הגל''צי סתם התבלבל, אני לא חושב שהוא באמת לא יודע מה שמים במחסנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תקין, אם כי לא מאוד מקובל1, וכנראה גם לא מה שהיא התכוונה: לא נוקטת בשם הדוברת, פרושו מילולית לא אוחזת בשם הדוברת (כלומר, אין לה את השם, היא לא יודעת מהו). ___ 1 אפשר לשנות את סדר המילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהיא התכוונה שהיא ידעה את שמה, רק שהיא התחייבה לא לגלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה זה לא תקין. לא נוקטים *ב*. סתם נוקטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לנקוט באמצעים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. נוקטים אמצעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שידוע לי , נקיטה = נקישה (ולכן "נקיטת חפץ", או touch-wood בלע"ז). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |