בתשובה לארז ליבנה, 27/01/05 0:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקריאה נרגשת ובוודאי פורטת על נימים רגישים של העם היושב בציון, אולם עדיין חייבת להישאל השאלה: למה אנחנו? האם בכלל יש לישראל יכולת להשפיע בכהוא זה? הרי אפילו בנושאי איום קיומי - כמו האיום האירני - אנו תלויים כמעט לחלוטין בשריף שהתנחל בעירק, האיחוד, הקוורטט ומה לא. להפגנה הזו אני לא אגיע, מאחר ויש מספיק דברים שיש בכוחנו להשפיע עליהם, וצריך לשמור להם את הזמן והמרץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טיעון מוכר; עיין בדיון 2029. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעם הוא ערכי ומוסרי יותר משהו פרגמטי. כשם שאנו באים זה שישים שנה בטענות של "והעולם שתק" ובכך מצפים מגויי העולם שינקטו עמדה ויעשו מעשה, ולו מחאתי, כנגד מעשי הנאצים - כך גם אנו מחוייבים לכך מוסרית. ואנו מחוייבים יותר מכל העמים, משום שלמדנו זאת בבשרנו, גם את הזוועה וגם את האדישות העולמית לכאבנו, והשתמשנו באסוננו כקרדום לחפור בו ביחסינו עם מדינות העולם ("Haven't the jews people suffered enough"החמישיה הקאמרית). אם תרצה, מדובר במקרה קלאסי של לעשות את הדבר הנכון. אני מאחל לך הצלחה רבה וכנה בהשפעה על אותם הדברים להם אתה שומר את מרצך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |