בתשובה לlandmn, 25/01/05 10:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שפספסת כמה פסוקים במגילה, ובעיקר את ההקשר הרחב שלה. הפיצול בין הרויזיוניסטים לשאר הציונים נבע בעקבות חוסר הנכונות של רוב הציונים להכריז על גבולות מטרה. שים לב, הייתה עוד לפני הקמת המדינה דרישה להכריז על מטרה של ארץ ישראל שלמה, והדרישה הזו לא קיבלה רוב בציבור הציוני. במגילת העצמאות כתוב שיש קשר הסטורי לארץ ישראל, אבל לא רק מכאן נובעת הזכות להקמת המדינה (אחרת, היה אפשר לדבר על זכותם של הכנענים למדינה). הזכות נובעת מתוך: ההכרה הבין לאומית (וכאן, אני חייב לציין, אתה משכתב את הצהרת בלפור לא פחות מאשר את הצהרת העצמאות, הצהרת בלפור לא מדברת כלל על מדינה) הצורך לפתור את בעיית היהודים מאחר והשואה "הוכיחה מחדש בעליל" את חוסר התוחלת שבפתרונות הקיימים תרומת הישוב העברי "למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי" ו"זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית" לא יאומן, אבל זה כתוב במגילה. ההצהרות הללו לא נוגעות לדרך בה תתנהל המדינה, אלא הם ההצדקות לקיומה. ומובן שהמשך הכיבוש סותר אותן. אגב, היום, בעקבות הנסיון של החברים שלך מדרום אפריקה, מוסיפים לזכות למדינה של כל עם את המילה "ברת קיימא". מדינה בתל אביב היא לא ברת קיימא, מדינה במדינת ישראל ללא עזה היא כן. הטיעון המוסרי? חפש למעלה. המנגנונים הנעלים? הכרעת הרוב, החוקה ובית המשפט. סוגד להם? לא, רק חושב שהם עדיפים ממך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שיש בינינו מחלוקת בשאלה מה היא זכות מוסרית ומה היא עובדה טכנית המתבססת על זכות מוסרית. הכרעת הרוב, החוקה ובית המשפט אינם עומדים לדידי במקום המוסר אלא מסתמכים עליו. אותו כנ''ל לגבי החלטות בין לאומיות ומלחמות נגד הרשע העולמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מסכים ש"הכרעת הרוב, החוקה ובית המשפט אינם עומדים לדידי במקום המוסר אלא מסתמכים עליו." רק שהמחלוקת ביננו היא גם על מה מוסרי. אתה אומר שמוסרי ללשלול לתושבי עזה הערביים את זכויותיהם, ואני אומר שזה לא מוסרי. אתה אומר שלא מוסרי לפנות ישובים מארץ ישראל, אני אומר שזה כן מוסרי. זאת המחלוקת הבסיסית. מי יכריע? אתה אומר landmn יכריע ואתם תקשיבו לי, אני אומר, יש מנגנונים נעלים ממך, והם יכריעו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל ללא רצועת עזה היא אולי ברת קיימה, אך מדינת ישראל שבחצרה האחורית מדינת טרור חמושה עד שיניה, ובעלת שאיפות בלתי מוסוות (או אף מוסוות בכסות דקה של ''הזכות להגדרה עצמית'' ו''זכות השיבה'') להשמידה, אינה ברת קיימא לאורך זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. מזל שחמישים שנה היו לנו שכנים לא חמושים, שמתנגדים לטרור, ללא שום שאיפות להשמיד אותנו וקטנים הרבה יותר מעזה. אחרת ודאי שמדינת ישראל לא היתה קיימת כל כך הרבה זמן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |