 |
לאחר שקיבלתי את דין התנועה וצפיתי היום באחת ההצגות הראשונות, לא נותר לי אלא להמליץ בכל פה ובהתלהבות רבה.
קושניר בסדר - מתגבר היטב על מוגבלות מסוימת בשירה ובריקוד. לטעמי הוא טיפה'לה יותר מדי מתאמץ להצחיק ולגנוב תשומת לב, אבל אלה זוטות. מירי מסיקה (נופרית) מצוינת, בעיקר בשירתה. לאורך ההצגה חשבתי שגלית גיאת, בתפקיד נעמה, היא הכי מוצלחת - גם בשירה וגם בתנועה ומשחק. רק אחרי ההצגה עדכנה אותי זוגתי (ושותפתי לצפיה) במה שאמר הקריין בהתחלה והחמצתי: גיאת נעדרה, ומי שהלהיבה אותי היתה מחליפתה טלי אורן (שהיתה בקאסט המתוכנן, אבל בתפקיד זוטר יותר) - על-פי מיטב מיתולוגיית המחזמר.
שני החידושים האמיתיים היו הריקודים וההקשה של קבוצת "שקטק", והעיבודים החדשים של יוני רכטר. את העיבודים לפחות קל להשוות להפקה הקלאסית, בזכות הלהיטים המוכרים. בעוד שהעיבוד ההוא (אריה לבנון) שמר ברובו על מבנה פשוט של פזמון, רכטר הוסיף לשירים הרבה נפח ותוספות מבניות - בהתאמה, שוב, למסורת המיוזיקל. הוא גם עדכן וגיוון מאוד את הסגונות והצליל של הנגינה והשירה. למי שמכיר (כמו כולנו) כל צליל בשירים המקוריים, זה דורש קצת פתיחות וסבלנות, אבל לדעתי הוא עשה עבודה בהחלט ראויה. אני מחכה לדיסק כדי להתעמק יותר במה שהוא עשה.
התפאורה, התלבושות והריקודים מרהיבים, החרוזים של אלתרמן והמנגינות של ארגוב לא איבדו מזוהרם, ובסך הכל, ספקטאקל נפלא. הדור שלנו לא קופח.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש