|
למה להתעצבן? למה תשובת "ככה" לשאלה אחת, שנשאלת בתוך קונטקסט ספציפי (ולדעתי שגוי), גוררת אחריה חוסר טעם בכל השאלות כולם? אפשר לשאול מה קורה במהות היסודית הזאת של האדם, ואפשר לקבל על זה תשובה. האמת היא שכתוצאה מהדיון ההוא התעוררו לי הרבה מחשבות לגבי הדרך בה אדם בוחר, שנראו לי מעניינות, אבל לא יכולתי לכתוב אותן. משום שאתה התעקשת לראות את התשובה מתוך החור הקטן שרק דרכו, אתה מוכן לראות את המציאות. התגובה היחידה שהיית מגיב לכל הדברים הללו גם אם הייתי מצליחה להעביר אותם לכתב, היתה "זה רק סוכן נוסף". דרך כל ה"סוכנים" הללו ניתן לדעת וללמוד הרבה מאוד על הדרך בה אנחנו פועלים ובוחרים. זה מעניין כשלעצמו, וזה הלימוד הרלבנטי ביותר לעצמנו. אבל מפני שבכל ההסברים והתובנות הללו נשארה ההנחה היסודית והגולמית, שיש זכות בחירה לאדם, זה פשוט לא מעניין אותך. כך אתה סוגר את עצמך לעושר גדול מאוד של תובנות אנושיות. אילוץ נפש האדם להכנס לסד הפיזיקלי האדיש וחסר הרגשות שיצרת לה (נתת לה אמנם תחליף בצורה של פולסים חשמליים וכל מיני נויורוטרנסמיטרים בין הנוירונים, אבל הם נורא קרים), מצמית הרבה מאוד מהעושר הקיים בה והופך אותה ללא חשובה. לפי הגישה שלך, המיוחדות והחד פעמיות של נוכחותך בעולם אינה שונה מהותית מהמיוחדות והחד פעמיות של הצורה בה הבגדים מונחים לאחר שהבן הקטן שלי השתולל על ערמת הכביסה.
|
|