 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אחשוב על זה קצת, אבל בינתיים זה נשמע לי כמו התשובה "ככה" על כל שאלה שעולה על הדעת, בנימוק שאם נלך מספיק רחוק במשחק ה"למה" החביב, ממילא נגיע בסוף ל"ככה" או למעגליות. אם אנחנו מוכנים לחיות עם האמירה שלנפש הלא-פיזיקלית יש מין תכונה כזאת של בחירה חופשית שאנחנו לא יודעים להסביר אותה באופן יותר משמעותי מאשר "ככה היא בוחרת, כאילו, בחופשיות כזה", ואם אמירה כזאת מספקת מישהו, ברור שאין לי טיעוני נגד ממשיים, חוץ מזה שהנפש ה(לא?) פיזיקלית שלי לא חיה בשלום עם טיעונים כאלה - מה לעשות, גם לה יש, כאילו, תכונה כזאת - והיא מנסה למצוא טובים מהם. המאמר היה נסיון כזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם אתה אומר שגם אם יש נפש לא-פיזיקלית, היא בהכרח צריכה להיות מבוססת על מנגנון יותר בסיסי (מן הסתם, גם הוא לא-פיזיקלי), ואותו אתה דורש לחקור. אני לא בטוח אם ההנחה הזו מוצדקת. גם אם יש מנגנון יותר בסיסי כזה, איך בכלל אפשר לחקור אותו? נדמה לי שאם תפעיל את המתודולוגיה של המחקר המדעי, אז מראש אתה מניח שהוא דטרמיניסטי. אם תפעיל את המתודולוגיה הפילוסופית או התיאולוגית - טוב, עשו את זה אלפיים שנה, ואתה לא מרוצה מהתוצאה. ואם אי-אפשר עקרונית לחקור, אולי באמת צריך לומר "ככה זה וזהו"? אולי השאלות "למה" ו"איך", כשהן נשאלות על המגנגנון הלא-פיזיקלי, הן שגויות עקרונית, או חסרות משמעות - כמו השאלה "מה היה לפני המפץ הגדול?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוד לא דורש לחקור כלום, אני רק מבקש איזשהו הסבר יותר משמעותי מ''ככה זה''. הנפשות הלא-פיזיות-בעליל עדיין צריכות להיות בעלות איזשהו כוח הסברי כדי שיהיה טעם להניח את קיומן, אחרת הכי פשוט זה להניח שאלוהים מסדר את הכל, אנחנו לא יכולים להבין איך, וזהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזתומרת? יש להן כוח הסברי: הן מסבירות את תחושת הרצון החופשי (והתודעה) שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שנטען שהבחירה החופשית היא אשליה, אפשר לצעוד צעד אחד נוסף ולומר שהתבונה עצמה היא אשליה, מה שיחסוך את הצורך לנהל את הויכוח המלומד על נושא זה או על כל נושא אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ''ככה זה, וזהו'' מתקבל כתשובה, נראה לי שלא רק שאלת הרצון החופשי נפתרת, אלא כל השאלות שנשאלו, נשאלות או עשויות להשאל אי פעם. איזה יופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להתעצבן? למה תשובת "ככה" לשאלה אחת, שנשאלת בתוך קונטקסט ספציפי (ולדעתי שגוי), גוררת אחריה חוסר טעם בכל השאלות כולם? אפשר לשאול מה קורה במהות היסודית הזאת של האדם, ואפשר לקבל על זה תשובה. האמת היא שכתוצאה מהדיון ההוא התעוררו לי הרבה מחשבות לגבי הדרך בה אדם בוחר, שנראו לי מעניינות, אבל לא יכולתי לכתוב אותן. משום שאתה התעקשת לראות את התשובה מתוך החור הקטן שרק דרכו, אתה מוכן לראות את המציאות. התגובה היחידה שהיית מגיב לכל הדברים הללו גם אם הייתי מצליחה להעביר אותם לכתב, היתה "זה רק סוכן נוסף". דרך כל ה"סוכנים" הללו ניתן לדעת וללמוד הרבה מאוד על הדרך בה אנחנו פועלים ובוחרים. זה מעניין כשלעצמו, וזה הלימוד הרלבנטי ביותר לעצמנו. אבל מפני שבכל ההסברים והתובנות הללו נשארה ההנחה היסודית והגולמית, שיש זכות בחירה לאדם, זה פשוט לא מעניין אותך. כך אתה סוגר את עצמך לעושר גדול מאוד של תובנות אנושיות. אילוץ נפש האדם להכנס לסד הפיזיקלי האדיש וחסר הרגשות שיצרת לה (נתת לה אמנם תחליף בצורה של פולסים חשמליים וכל מיני נויורוטרנסמיטרים בין הנוירונים, אבל הם נורא קרים), מצמית הרבה מאוד מהעושר הקיים בה והופך אותה ללא חשובה. לפי הגישה שלך, המיוחדות והחד פעמיות של נוכחותך בעולם אינה שונה מהותית מהמיוחדות והחד פעמיות של הצורה בה הבגדים מונחים לאחר שהבן הקטן שלי השתולל על ערמת הכביסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום התנגדות לכל הסוכנים שאת מגייסת, ואם הם עוזרים לחוויות שלך הרי זה מצויין. אני רק טוען שאת בעיית הרצון החופשי הם לא פותרים (אלא במובן הטריויאלי שירדן הציע). אם במקום האתונות מצאת מלוכה, למה שמישהו, ובפרט אני, יתלונן? איך יצור חסר רגשות יכול להתעצבן? אבל לא התעצבנתי בכלל. ההנחה שלך שבעולם שלי יש פחות רגשות מאשר בעולם שלך היא הנחה פזיזה: גם פיזיקליסטים בוכים בלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, אתה זה שאמרת שאתה מוכן לשחק את המשחק של "נניח שיש נפש לא-פיזיקלית". השאלה היא מה החוקים במשחק הזה. הטענה שלך היא שגם תחת ההנחה הזו אין לנו הסבר לבחירה חופשית. האם יש משהו אחר שכן יש לנו הסבר לו תחת ההנחה הזו? אם לא, ואם (כפי שעולה מהפתיל הזה) זו סיבה עבורך לדחות את ההנחה, אז בעצם אתה כן שולל מראש את המשחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אני אנסה לעזור (כי הרי חשבתי שיש משהו בטיעון שלך). אולי מה שאתה אומר זה לא "אפילו אם מניחים שיש נפש לא-פיזיקלית, אני יכול להוכיח (להציג טיעון) שלא ייתכן רצון חופשי", אלא: "כנגד הטענה שהכל פיזיקלי, לכאורה ההנחה של נפש לא-פיזיקלית יכולה לעזור לנו להסביר את הרצון החופשי. אבל הנה, בעצם גם עם ההנחה הזו עדיין אין לנו הסבר." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני חושב שזה מה שאני אומר (לפחות עד ההודעה הבאה שלך :-)) כבר הודיתי שהקפיצה מ"ביטוי חסר משמעות" ל"הוכחת אי-קיום" היתה קצת נועזת. במקום "אחרי ששללתי, לשביעות רצוני, את אפשרות קיומו של רצון חופשי כפי שהאדם הסביר תופס אותו..." היה נכון יותר לכתוב "אחרי שהראיתי, לשביעות רצוני, שהמושג "רצון חופשי" כפי שהאדם הסביר תופס אותו ריק מתוכן..." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע על דברים אחרים שמוסברים ע"י הנחת העולם רדוף השדים בצורה שמשביעה את הרצון *שלי*, אבל הטענה היא שגם אם יש שדים שמסבירים תופעות שונות לשביעות רצונו של מישהו אחר, אם הוא רוצה לגייס אותם לטובת הרצון החופשי חובת ההסבר עדיין קיימת. שדים יכולים, למשל, לדעת את העתיד ולגלות לי את המספר שיזכה בפיס, אבל אם הם גם יודעים לעשות A~=A ולבנות משולש בן ארבע צלעות, אני מאבד את יכולת הדיאלוג עם בעליהם. אם מסבירים לי ששד פותח וסוגר חלון קטן במחיצה בתוך מיכל ובכך מקטין את האנטרופיה במערכת, זה נחשב אצלי כהסבר מניח את הדעת לצרכינו, אבל אם היו אומרים לי שלשד יש פשוט תכונה להקטין את האנטרופיה לא הייתי מתרשם במיוחד מהכוח ההסברי של השד הזה. בדומה, אם אומרים לי שהשד הוא בעל התכונה "יודע לבחור באופן חופשי" בתור הסבר להיתכנות של יכולת לבחור כך, אני מרגיש מרומה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |