 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן! יש לי רעיון (ואני רציני): למתוח רשתות ענקיות לצד שדרות או לצד בית חנון, אותם נעלה כמו דגל על תרנים בגובה של עמודי חשמל. הרשתות לא צריכות להיות משהו מיוחד, אפילו אם הן יהיו עם חורים בגודל של רשת בשער כדורגל זה מספיק. קסאמים שיפגעו ברשת קרוב ודאי יעשו בה חור, אבל הם גם יאבדו תנופה ויפלו לפני הזמן. אם יהיה מזל, הפגיעה ברשת תפעיל את מטען הקסאם והוא יתפוצץ עליה. אז מה? אז נוריד את הרשת כל כמה ימים ונטליא אותה? זה low-tech נגד low-tech וזה זול וקל ליישום. החומר ממנו עשויה הרשת צריך להיות גמיש ועם זאת חזק, למשל חוט דייגים. אני שוקל לקדם את הרעיון הזה, מה דעתכם האיילית? (מומחים ללוחמה ופיסיקאים נקראים לקדמת הבמה) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המרחק בין פאתי בית חנון המזרחיים ופאתי שדרות המערביים הוא כ 2000 מטר. הבה נניח שאחרי שהפלשתינים הצליחו להגדיל את טווח הקסאם שלהם הם מצליחים לפגוע 500 מטר בתוך שדרות כלומר הטווח של הקסאם הוא 2500 מטר. בהנחה שמדובר בטיל שמואץ מהר למהירות התחלתית ועושה מסלול בליסטי, צריך לירות אותו בזווית 45 מעלות ואז הוא יעבור מעל הגבול של שדרות במרחק 2000 מטר, במקום שבו צריך למקם את הגדר שלך בגובה של כ 500 מטר שזה קצת יותר מגובה עמוד חשמל (גובה הארובה הגבוהה של רידינג בחדרה הוא כ 300 מטר). אם יצליחו הפלשתינים להגדיל את הטווח בעוד איזה מאה מטר יקפוץ גם גובה הגדר הזאת. היקפה של שדרות בחלקה המערבי כארבעה קילומטר. אם הגדר תהיה מחוט ניילון היא תצחיק את הקסאם שמהירותו האופקית בתנאים האלה כמאה מטר בשנייה, ובודאי שהיא תהיה צריכה להיות בנוייה מחומר קשיח יותר. אנחנו מקבלים כבר מפלצת די רצינית שבנוייה מעמודים מאסיביים יותר מארובות רידינג וביניהם אותה חומת פלדה (על ההורדה וההתלאה אחרי כל ירי (הזולה והקלה ליישום) אני מוותר לך, וזה גם לא נראה לי נחוץ). . . בקיצור, הסכמי אוסלו ותכנית ההתנתקות כבר נראים יותר הגיוניים. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(רבין, אורות רבין ליד חדרה, רידינג זה בתל-אביב http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4563&id... ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום הכל זה רבין. אפילו לבלינסון רבין ייקרא. שמה של תחנת הכח הזאת היה מ''ד כשהוקמה (מחצית דרך). אבל זה נכון שתחנת רידינג זה רק בתל אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה לא ראיתי את תגובתי שלפני האחרונה, חשבתי שלא נקלטה מסיבה כל שהיא, וכתבתיה שוב. עכשיו יש לי כבר שלוש תגובות באותו עניין . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמה של התחנה היה ''מאור דוד'' (מ''ד) ע''ש דוד שיפמן ז''ל, שהיה יושב ראש דירקטוריון חברת החשמל. (ומי שצרור הסמיכויות הזה עושה לו רע, בעיה שלו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. את המידע שלי קבלתי ממישהו שעבד בזמנו בחברת חשמל. הוא זכר מ"ד ומשום מה פרש את ראשי התבות כ"מחצית דרך" (נראה לי קצת מוזר כששמעתי זאת, אבל קבלתי זאת). קודם ששאלתיו ניסיתי בעצמי בעזרת גוגל לחפש את השם שקדם לרבין, ולא הצלחתי. היכן מצאת אותו (או שמדובר בידע אישי) ? כשאני רואה את דבריך מתגברת אצלי תחושת הסלידה מהחלפת השמות של מוסדות חשובים אחרי רצח רבין. למה עשו זאת למשפחות בלינסון ושיפמן ואולי עוד ? הם לא רצחו את רבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע את זה מידע אישי, אבל אם רק תחפש ''מאור דוד'' או ''דוד שיפמן'' בגוגל, אני בטוח שתמצא מספיק חומר בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא היחיד שנוצרה אצלו תחושת סלידה. באותה תקופה עבדתי בחברת החשמל ואני זוכרת שהנושא עורר דיון ציבורי סוער מאוד. יחד עם זאת, עכש''ז, השם לא הוחלף בן לילה, אלא קדמו לטקס דיונים, הצבעות והחלטות. בנוסף, אז לא הוחלף שמה של כל התחנה אלא רק של חלק ממנה (מה קורה היום, אני לא יודעת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחנה נקראה מ"ד עוד לפני שדוד שיפמן הפך לז"ל. היתה הברקה בהחלטה להקדיש את התחנה לשיפמן מבלי לשנות את שמה (אלא לתת פרשנות חדשה לשם). הפרוש שדב נתן לשם מ"ד (מחצית הדרך - בין ת"א לחיפה, וזאת בזמן שהתנהל מאבק בתוך חברת החשמל לאיזה מחוז תשויך התחנה החדשה) הוא הפרוש שנתנו ליצני חברת החשמל לשם. הבהרה רשמית לשם לא מצאתי, אם כי יש שמועה שדובר על יחידות בהספק מ"ד (84) מ"ו (MW). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי האתר של חברת החשמל http://www.israel-electric.co.il/media/flash/history... "בסוף 1981 מופעלת היחידה הראשונה של תחנת הכוח החדשה בחדרה הנקראת "מאור דוד", על שמו של דוד פישמן ז"ל, לשעבר יו"ר מועצת המנהלים של החברה. עד שנת 1984 מופעלת התחנה כולה: 4 יחידות של 350 מגוואט כל אחת." מצד שני, הם לא כתבו את שמו נכון ודוד שיפמן בכלל נפטר ב1982. בכל מקרה, גם הספק היחידות לא מתאים - (ומ"ד זה 44). מאיר שפירא טוען שראשי התיבות הן ביטוי לעלות הקצת התחנה - "מליארד דולר" וחברת החשמל בכלל טוענת ש"מהפיכת הפחם חוסכת לחברת החשמל בשנים הבאות יותר ממליארד דולר." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם את הפרשנות של ''מליארד דולר'' לאקרוסטיכון מ''ד כבר שמעתי בעבר (אבא שלי עבד באותה תקופה באגף התכנון בחח''י), גם הוא על תקן בדיחה, אלא שהוא זרך מפרחוני. בכל מקרה, הסבר מספק (שלא לדבר על רשמי) לשם מעולם לא שמעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמא בעת ההחלטה מר שיפמן ז"ל כבר היה שכיב מרע, והחבר'ה בחח"י ראו את הנולד? _____________ אלמלא הטעם הטוב בו אני מפורסם, הייתי מכניס כאן את ההסתייגות ש"ראו את הנפטר" מתאים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ.. נקודות חזקות העלת.. ובכל זאת, עוד לא אבדה תקוותי שיש משהו בהצעה: אם נמקם את הרשתות לאורך בית חנון, בצד ההתחלתי של הפרבולה הליסטית, לא יהיה צורך להרימה לגובה של 500 מטר. נכון שאז מדובר במתקן שיש לשמור עליו וקל לחבל בו, אבל השטח גם כך רווי כוחות בטחון. מה דעתך על כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במודל שעליו דברתי (שלא לוקח בחשבון את הגרר באוויר) הפרבולה סימטרית, כך שאם תעמיד את הגדר 500 מטר מנקודת הירי תצטרך להרימה לאותו גובה, וכדי שהגובה יהיה סביר תצטרך להתקרב יותר לנקודת הירי. וזה מקרב אותך לפתרון שלי: לשים את הרשת ממש על הקאסם ועל הרוצח שלידו, כלומר להיות שם. אגב, לצורך השלמות ברצוני להבהיר משהו מהסברי הקודם. אמרתי שהרשת צריכה להיות קשיחה יותר מחוטי ניילון כדי שלא תצחיק את הטיל. התכוונתי שהיא צריכה להיות יותר חזקה, ולא אולי פחות גמישה כפי שאפשר היה אולי לפרש. הגמישות שעליה דברת (הפרט הזה בדבריך היה נכון וענייני) היא דווקא תכונה טובה ומאד חשובה במתקן שצריך לעצור מסה שנעה במהירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלחמת העולם השניה היו משתמשים במשהו דומה כדי להגן על שדות תעופה: בלונים ענקיים שמשכו אחריהם רצועות שנועדו לסבך את המטוסים התוקפים. פעם ראיתי באויאשיון וויק (או שמא ב ג'יינס?) שעדיין מכרו מערכות כאלו. אגב, גם לי היה רעיון נגד קסאמים:תגובה 166905. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |