בתשובה לטלה בר, 18/01/05 12:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, זה בדיוק מה שהתכוונת להגיד. אני מוצא שהרב המוחלט של האנשים אינם מתמרדים כנגד אמם כי השפעתה עליהם איננה מכרעת עד כדי כך. ניסיתי לשלול את הטענה הזאת בעזרת הדוגמא של נפוליון |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההתמרדות מתחילה ברגע שאמא שלך אומרת ''תבוא בשעה אחת עשרה'' ואתה בא בשתים עשרה. או כשהיא שואלת אם אכלת כבר ואתה משקר לה שכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את בהחלט מותחת את גבולות המרד. אם כך נראה לי שאין בן אדם אחד שלא מורד, פרט למקרים פתולוגיים של תלות יתר באם. אני לא חושב שההגדרה שלך נכונה כל כך. ומה אם באתי בשתיים עשרה כי שכחתי לבוא ב11 ? אני לא חושב שדברים קטנים כל כך יכולים להחשב למרד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק מאוד במסקנתך, וכך אני באמת חושבת. בני האדם הם מרדנים מטיבם - זו דעתי. הם מנסים בכל מיני דרכים למרוד בגבולות שמושמים להם, אלא אם הם משוכנעים שהגבולות האלה הם לטובתם. וגם אז הם מתנהגים בניגוד למה שעשוי להיחשב לטובתם ומורדים אף על פי כן. אתה מבין, אם באת ב12 כי שכחת לבוא ב11 זה אומר שלא רצית לבוא ב11 אלא רצית למרוד בגבול שהושם לפניך. זו פסיכולוגיה בסיסית שלא צריך ללמוד אותה באוניברסיטה. הדברים הקטנים הם שמגדירים את אופיינו - לא האידיאולוגיות הגדולות, העשויות לשמש כיסוי בלבד למה שאנחנו באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחת ההגדרה הרחבה הזאת, תספרי אותי בין המורדים. את יודעת כמה פעמים אחרתי לבוא לארוחות צהרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך זה כנראה עניין של אופי - יש המאחרים ויש המקדימים וזו תכונה שכמעט שאי אפשר לשנות אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחד יכול לבוא כתחליף אם, מלבד ההנקה עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_לא_ כל אחד יכול לבוא כתחליף אם, מלבד ההנקה עצמה. לאם יש אנטרס גנטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש לאם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטרסט הגנטי לא יכול לבוא במקום האכלה, טיפול וטיפוח. תראה את האימהות הגנטיות שמזניחות את ילדיהן! אימהות (אפילו מצד האב) היא עניין של גישה, לא גנטיקה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |