בתשובה לשולם, 17/01/05 17:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת בדיוק הנקודה שלי: הדיאלוג הפנימי שלנו אינו דומה לדיאלוג העתידני שאתה מתאר. ההרגשה שלנו היא שכואב לי ברגל כי האזעקה מצלצלת ברגל. אגב, ב MRI לא תראה הפרשת אדרנלין אלא את הפעילות המוחית שההפרשה הזאת הגבירה, אבל זה סתם ניטפוק. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מקצין (כאן ובמאמר) את השימוש בשפה לפי האדאולוגיה שלך. יהיה לך יותר קשה לשכנע דובר סביר שלם שלא כואב לו ברגל מאשר לשכנע דובר סביר קטוע (שסובל פי אלף). שים לב אני מדבר על כאב ברגל. השפה מדברת על כל מיני סוגים של דברים. אם אתה מצמצם את זוית הראיה, הוצאת מכלל השיח רצון, אהבה, כאב ברגל והחלפת אותם בקורלטים הפיזולוגיים שלהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |