בתשובה לגילגמש, 16/01/05 10:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדיוק - זה מה שאמרתי, שהוא נהג בניגוד לדעתה של אמו בעניין נישואיו. אני מתארת לי שגם את נישואיו עם האוסטרית היא לא אהבה יותר מדי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי האוסטרית אני לא יודע. לגבי השעפתה של אמו, הרי שהייתה רבה. למשל - כשהיה קצין צעיר ועני הוא נהג לקפל את חשבון ארוחותיו על מנת שלא ידעו שהוא עני. תמיד הקפיד להוציא את המקסימום שהיה יכול להרשות לעצמו על ביגוד, תוך כדי שהוא חוסך בדברים אחרים כמו אוכל. זה למשל מראה שלאמו דווקא כן הייתה השפעה רבה עליו כי זה החינוך שהוא קיבל בבית. אני לא מאמין בד''כ לתיאוריות כוללניות מדי, המנסות לתאר דברים מסובכים כמו יחסי אנוש בעזרת כמה תבניות. בד''כ אפשר למצוא הרבה סתירות בתיאוריות מהסוג הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש רושם שמה שאתה מתאר הוא מהתקופה שלפני שנעשה ל"נפוליון", כשהיה עדיין קצין עני. אתה בטוח שגם לאחר שנעשה למושל צרפת וחי בארמון המלך הוא התנהג ככה? זה לא ממש מראה על השפעת אמו אלא יותר על רגישות חברתית חזקה מאוד. (הסיבה שגרמה לו לשאת את ז'וזפין ואת הנסיכה לנשים...) נדמה לי שגם אתה מציג כאן תיאוריה כללית ולא נכנס לפרטי הדיון עצמו, לבדוק אם הטענות הפרטניות נכונות או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהצגתי כאן את התקופה בה היה קצין עני. כשהיה קיסר צרפת היו לו שעשועים אחרים כמו הנטיה לצעוק על אישים רמי מעלה, לשבור כלי אוכל יקרים ולהשפיל בני משפחות המלוכה ע''י הדרישה לנשק את הטבעת אשר על אצבעו כששיחק קלפים. ושוב, זה לא מראה על שפלות הרוח או קטנוניות, אלא על כושר משחק מעולה וראיתו את עצמו בתור האדם העליון ואת כל השאר כנחותים לו מבחינה השכלית (השקפה נכונה ברב המקרים). אני מנסה להפריך את הטענה, שכביבול הייתה או לא הייתה לאמו השפעה מכרעת על אישיותו. לדעתי השעפתה על אישיותו של נפוליון היתה רגילה, ולא חרגה מהשפעה הרגילה שיש לכל אם על בניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא דיברתי על השפעת האם, אלא על התמרדות הצאצא נגד כוחה של האם עליו/ה - ועל תגיד לי שאם שמיניקה, מאכילה, מנקה ומדריכה אין לה כוח לגבי צאצאיה (כוח פיזי, לאו דווקא תמיד השפעה רוחנית) . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה בדיוק מה שהתכוונת להגיד. אני מוצא שהרב המוחלט של האנשים אינם מתמרדים כנגד אמם כי השפעתה עליהם איננה מכרעת עד כדי כך. ניסיתי לשלול את הטענה הזאת בעזרת הדוגמא של נפוליון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתמרדות מתחילה ברגע שאמא שלך אומרת ''תבוא בשעה אחת עשרה'' ואתה בא בשתים עשרה. או כשהיא שואלת אם אכלת כבר ואתה משקר לה שכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את בהחלט מותחת את גבולות המרד. אם כך נראה לי שאין בן אדם אחד שלא מורד, פרט למקרים פתולוגיים של תלות יתר באם. אני לא חושב שההגדרה שלך נכונה כל כך. ומה אם באתי בשתיים עשרה כי שכחתי לבוא ב11 ? אני לא חושב שדברים קטנים כל כך יכולים להחשב למרד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק מאוד במסקנתך, וכך אני באמת חושבת. בני האדם הם מרדנים מטיבם - זו דעתי. הם מנסים בכל מיני דרכים למרוד בגבולות שמושמים להם, אלא אם הם משוכנעים שהגבולות האלה הם לטובתם. וגם אז הם מתנהגים בניגוד למה שעשוי להיחשב לטובתם ומורדים אף על פי כן. אתה מבין, אם באת ב12 כי שכחת לבוא ב11 זה אומר שלא רצית לבוא ב11 אלא רצית למרוד בגבול שהושם לפניך. זו פסיכולוגיה בסיסית שלא צריך ללמוד אותה באוניברסיטה. הדברים הקטנים הם שמגדירים את אופיינו - לא האידיאולוגיות הגדולות, העשויות לשמש כיסוי בלבד למה שאנחנו באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחת ההגדרה הרחבה הזאת, תספרי אותי בין המורדים. את יודעת כמה פעמים אחרתי לבוא לארוחות צהרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך זה כנראה עניין של אופי - יש המאחרים ויש המקדימים וזו תכונה שכמעט שאי אפשר לשנות אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחד יכול לבוא כתחליף אם, מלבד ההנקה עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_לא_ כל אחד יכול לבוא כתחליף אם, מלבד ההנקה עצמה. לאם יש אנטרס גנטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש לאם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטרסט הגנטי לא יכול לבוא במקום האכלה, טיפול וטיפוח. תראה את האימהות הגנטיות שמזניחות את ילדיהן! אימהות (אפילו מצד האב) היא עניין של גישה, לא גנטיקה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |